שבת הראי"ה פרשת נח | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
שבת הראי"ה

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

902

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אורות הפרשה

בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה [ז, א].

"[...] הנפש שכבר סללה דרכה על כל הגוף היא מפוזרת באמת על כל חלקי הגוף גם בשליטתה, וכיוון שכל חלקי הגוף עוותו דרכם - גם דרכה מעוותת כשהיא שופעת עליהם. אבל יש אפשרות שיכניס האדם את הקווים המתפשטים אל תוך נקודתם, וזהו באמת עול גדול ודבר מר, כי החופש וההתפשטות ראוי ונאות לנפש, כי גם הגוף עם כל חלקיו מאסר גדול הוא לה. ומה גם בהיות נוסף על לחצה לחץ שלא תתפשט כ"א ע"פ תנאים מיוחדים. והנה כשמכנס אל נקודת השכל והרצון, שהם בעצמם טהורים, גם את הקוים שנתפשטו, והקוים כבר הורגלו שלא כדרכם בקודש, - אין ישיבתם המכונסת הזאת חמודה בעיניהם, ע"כ ילך קודר בלחץ בראשית דרכו, ואם ח"ו יעזוב את הכוחות הפרטיים מתוך נקודתו ללכת באשר יתהלכו - יעוו דרכם עוד, כי כל המכשולים כבר ערוכים וסדורים, וסדרים טובים עוד לא נעשו בארץ בעמקי החומר. אמנם במעט זמן ישובו הקווים אל טבעם וישיגו שמחת לב מחזרתם מארץ מרחקים אל בית אמם וחדר הורתם, אז יקל לו צערו ושפלותו ודכאות נפשו. אבל עכ"פ יצר לו כי לשלח חפשי את כוחות נפשו ללכת ברחבה עוד אי אפשר. כי לא יבשה הארץ מהמים הזידונים הצפים עליה, ע"כ עוד דרוש לו לעצר מחשבותיו אצלו שלא יראו פני הרע. אבל במלאת ימי מספר וכוחות נפשו יורגלו בדרכים טובים, וממאסרם ישלחו ידם לשלט על הנהגת החומר, עד שגם הוא יורגל בארחות יושר. וחלקיו ורוחו יהיו כלים נאים לחפץ ד', אז לחופשי יצאו ממאסרם כלי כוחותיו אשר בנקודתם צפנם, ויוכלו להגדיל ממשלתם בגוף, ובקל ישמעו לעצת השכל הקדוש וירוצו ולא יכשלו.
והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו, שלמדנו החסיד רמ"ח לוצאטו ז"ל בפירושו לאד"ר מענין המבול ותיבת נח. שדומה לו הי' האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים נתקנו בפנים האידרא. כמו שנתקן העולם כולו ע"י גידול בע"ח והספקת מזונם, בתוך התיבה, רק לא היה אפשר להתפשט בעולם מצד שמדת הדין גרמה שיהיה מבול ע"פ כל הארץ, לכלות פשע ולהתם חטאת. וכמו כן התיקונים הגדולים של מאורות הקדושה לא היה אפשר שיתפשטו בעולם, מפני טפשות לב אנשי העולם ע"י זוהמת מעשים רעים ותשוקות דמיוניות, אבל כשישלם העולם יצאו חפשי מהמאסר, וכן כשישלם הגוף יצאו חפשי אותם הכוחות. והנה הקב"ה ברא את האדם בחכמה, והכין בטבעו כוחות לתשובה, כיון שהתשובה קדמה לבריאת עולם. ע"כ שולט הוא בנפשו לכנוס אליו כוחותיו, אבל הכנוס הזה מורגש בלב בתור עיצבון, ובשכל - בלחץ וקוצר רוח. אבל לא זהו התכלית. רק במשך התיקון צריך האדם לנסות כוחותיו אולי יוכל לשלח חפשי ויעבדו עבודת השי"ת ביתר שאת; כי אי אפשר לתלמוד תורה להתרחב ולרדת אל עומק החכמה האמיתית ולעשות טוב וישר בפעולות גדולות כי אם בנפש מלאה אמץ ורוח גבורה ללכת ברחבה, בלתי מאוסרת. והוא עניין שילוח העורב והיונה, שימצא האדם בנפשו דרכים, שיוכל לנסות כוחותיו בדבר שלא יהיה חשש הפסד וסכנה, כמו נח ששלח מעופפים שכנפיהם מגינות עליהם ממי המבול. וכשיראה שהקלקול לא נתקן לגמרי יאסוף אותם אל תיבתו, עד שידע כי חרבה פני הארץ, ואז יתיישב הרבה עד שימצא בעצמו שמצד כבודו של הקב"ה וקיום תורתו ראוי לו להחופש, וזהו דוגמת מאמר השי"ת לנח צא מן התבה" [מרן הראי"ה, 'מוסר אביך' פרק א' סעיף ב'].

אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ב)

פרק ב':
סניף 'בית אברהם' בעיר זיראדאוו
בשבוע שעבר סקרנו בכלליות את הרקע להקמת החסידות 'בית אברהם', שבסניפיה השונים התקבצו והתאחדו חסידי מרן הראי"ה הגרים בפולין, ובמסגרתה הכתירו לעצמם את הראי"ה כאדמו"ר. סיפרנו, כי לפי הידוע לנו הוקמו לפחות ארבעה סניפים של 'בית אברהם' בערי פולין. הסניף הראשון הוקם בעיר פביניץ, השני - בלודז', השלישי - בוולצלבק (שע"י וורשה), והרביעי - שזמן הקמתו אינו ידוע לנו - בעיר זיראדאוו. השבוע נספר דווקא על סניף זה האחרון, שאם אמנם החומר הקיים עליו הוא דל ומועט מאוד - אך תוכנו חשוב ומשמעותי מאוד, ואף יכול לשפוך אור על חסידי 'בית אברהם' בכלל. אין בידינו פרטים על הקמת 'בית אברהם' בזיראדאוו, כמו תאריך ההקמה, החברים בסניף, וכדו'. המסמך היחיד שנותר, לפי הידוע לנו כיום, הוא מכתב שכתב מייסד הסניף למרן הראי"ה, ובו הוא מתאר בין היתר את המניעים להקמת סניף 'בית אברהם' בעירו. המכתב פורסם לראשונה ע"י הרב משה צבי נריה זצ"ל, בספרו 'בשדה הראי"ה' [עמ' 546], ואנו מביאים אותו משם:

"שיטתו באהבת ישראל - כר' לוי יצחק מברדיטשוב!"
"לכבוד הרב הגאון איש אשכולות, אוצר בלום בעל מדות, נאה דורש ונאה מקיים, וכו' מוה"ר ר' אברהם יצחק הכהן קוק נ"י ראש הרבנים בירושלים תובב"א.
בקחתי עטי בידי לכתוב מכתב זה לכבוד תורתו, הגם שלא זכיתי להכיר כ"ת אבל שמו נודע לתהילה בכל קצוות הארץ [...] שיטתו במוסר היהדות והאנושות תפיץ העננים השחורים המכסים שמי התכלת ואורו יחדור ללבות האנשים ששואפים להכרה באמת שגם כן אני בתוכם.
לדאבון לבי המצב הכלכלי בפולין במשבר גדול. והעיקר המשבר הכלכלי פגע ביהודים. וגם כן המצב המוסרי מאוד ירד אחורנית. חסידות הבעש"ט נתקררה ונתאבנה, ונשארה רק מכנית. אין לחסידות הכח להעלות האור הדועך, ולחמם הניצוצים הדועכים, הנמצאים בלב כל יהודי. והחסידות בפולין שישנה שמה על שם ה"אגודה" יש לה אופי פוליטי. והבחירות לקהילה וג"כ הבחירות לרב ולמו"צ שכהיום כמו מונופול, שאי אפשר לאיש תורני להיבחר לרב אם אינו מגזעי האדמורי"ם, ויש כהיום תלמידי חכמים שיש להם הכשרון להשפיע על הדור, אבל יש להם "חסרון" שארץ ישראל מצאה הד חזק בלבותם, וכמו כהיום כמה עיירות יש שקרוב הזמן לבחירות והתלקחה המחלוקת בין היהודים, והאופי המוסרי ירד אחורנית, שכל האמצעים בלתי כשרים כשר ל"האגודה", שכמעט צלם אלקים נלקח מהרבה אנשים במלחמתם נגד המזרחי וציונים. וזה נגד מוסר היהדות שכבר נודע הפירוש על "צדק צדק תרדוף" שרדיפה אחר צדק יהיה בצדק. ובודאי ידוע לכ"ת מהעתונים מעשים כאלה...
מאוד הנני משתוקק להכיר את כבוד תורתו ועל כל פנים בחליפת מכתבים, [...] ומקוה בע"ה בקרוב לשלוח לכ"ת מפרי עטי.
בעברי על ספרו 'ארץ חפץ' וג"כ שקראתי ב"ההד" מאמריו, [את] לבי לקחה שיטתו ההגיונית, שהנני מוצא בה הסינטזה של אהבת ישראל אהבת תורה ואהבת השם, כי עזה כמות אהבה הבוערת בלב כבוד תורתו לעם ישראל ולארצנו הקדושה. שיטתו באהבת ישראל שלא הייתה רק בהרב לוי יצחק מברדיטשוב ז"ל נמצאה כהיום בכ"ת, ואשרי לדור שזכה למנהיג בארצנו הקדושה כמו כ"ת, שבכוחו לחמם ולהלהיב לבות בני ישראל לשמים.
והנה נגשתי ליסד קבוץ אברכים על שם "בית אברהם". וג"כ המו"צ בעירנו הרב יחיאל מאיר קרימסקי, המצוין באהבתו לארצנו הקדושה, עומד בראש, אבל הנני משתוקק למוצא שפתו ומייחל לשמוע ד"ת ולהעמיק בשיטתו המוסרית ההגיונית, וע"כ מטרתי שזה מטרת חברת "בית אברהם" שכפעם בפעם נקבל מכ"ת מכתבים לעודד ולחזק אותנו בשיטתו המוסרית ולרומם אותנו לחיים הכי טהורים ולהשריש בלבנו מדות טובות, וג"כ אבקש מכ"ת שלא יהיה למעמסה אם פעם בפעם יקבל מכתב בשאלות הכי עומדות על הפרק.
ובודאי מאוד הנני משתוקק לעלות לארץ ישראל ולהסתופף בצל קדשו ולחסות תחת כנפיו ולשמוע ד"ת הישרים והגיונים, וג"כ לשמוע לקחו במוסד שנוסד בירושלים לחקירת התלמוד. אבל האמצעים חסרים - אני במערב אבל לבי במזרח. ובזה אמצע מרגוע לנפשי שכפעם בפעם ישלח לי מכתב, וג"כ כמו שנגשים לייסד קבוץ על שם "בית אברהם" על כן נא כ"ת לשלוח לנו איזה ספרים כמו ספרו היקר "אורות התשובה" ו"אגרות ראי"ה" ועוד, וכשנקבל ספריו אז נשלח הסכום בעד הספרים כפי שיושת עלינו, והנני פונה בבקשה נמרצה שלא להשיב פני ריקם שהמכתב הזה ימצא הד חזק בליבו.
ומאוד הנני משתוקק לקנות לי רב ללמוד ממנו לא תורה מיכנית, רק למוד לחמם ולהלהיב אותי, שזה מוצא אני רק בכ"ת, ועל כן אם דברי ימצאו מקום בכ"ת בטוח אני שכ"ת יתענין בזה לבוא אתנו בחליפת מכתבים ולשלוח לנו ספריו, ויכבד אותנו מפריו ומתורתו שאין תורה כתורת ארץ ישראל וליהנות מזיו השכינה כמאמר חכמינו ז"ל מבקש אתה לראות את השכינה למד תורה בארץ ישראל. [...] והנני חותם בלב מלא תקוה ועוז שמכתבי ימצא הד חזק בלבו ובתשומת לב יקרא מכתבי ולתשובתו התכופה הרמה הנני מחכה בכליון עינים, והנני מקדם פניו בתודה רבה ועמוקה ובזה הנני נשאר תלמידו.
שמואל [יהודה] טיקאצינסקי
זיראדאוו, טארגאווע 15".

תעלומת 'בית אברהם'
במהלך חיפוש החומר על חסידות 'בית אברהם', נוכחנו לדעת כי כמות החומר שהתפרסמה בנושא זה הינה מועטת ביותר. מסתבר, שרוב החומר עדיין מחכה להיגאל; מסמכים רבים הקשורים לתנועה מעניינת זו - מצויים בארכיונים פרטיים, ופזורים ברחבי הארץ. בראיונות שערכנו עם צאצאי מייסדי התנועה, אם אמנם השגנו מסמכים חדשים השופכים אור נוסף על התנועה, אך לא קיבלנו תשובות שיספקו לנו את המידע הבסיסי הנדרש, ומפני שכך חסרים לנו עדיין פרטים היסטוריים שונים. איננו יודעים כיצד בדיוק הוקמה התנועה; מה בדיוק היו מטרותיה; כמה אנשים היו חברים בה; כיצד הגיב הראי"ה למכתבי החסידים; מתי ובשל מה נסתיימה פעילות בתי המדרש של 'בית אברהם', ועוד שאלות ותהיות שונות. עובדה נוספת הדורשת פתרון היא מיעוט האנשים ששמעו על תנועת 'בית אברהם', למרות היקפה הגדול יחסית והתפרשותה ברחבי פולין.
הרב נריה כתב בזמנו על נושא זה: "מצפים אנו למצוא את העתקי המכתבים אשר שלח הרב לדבקיו-נאמניו, וכידוע כל מכתב של הרב תורה הוא, ביחוד כשהפונים אליו מבקשים בפירוש שיזכה אותם במילי מעלייתא". ואמנם, לפני מספר שנים, התגלה מכתב אחד שכתב הראי"ה לחסידים אלו, והוא פורסם לראשונה ע"י הרב נריה גוטל שליט"א בפתיחת ספרו 'מכותבי הראי"ה' (בעז"ה נביא את לשון המכתב באחד הגליונות הבאים).

לקראת י' חשוון יום הגילוי והחזון
"בעזה"י ט"ז שבט ג' יתרו שנת 'שכינה בארץ' לפ"ק בעה"ק משוש תפארתנו ירושלים תובב"א.
רוכב בערבות, יריק שפעת ברכות, מאליפות רבבות, לכבוד הוד אדמו"ר הגאון הגדול והקדוש הנשגב פאר דורנו וחמדת עינינו ולבבנו, צדיק יסוד העולם, הרב הדומה למלאך ד', כתר ישראל והדרו מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.
חיל ורעדה תאחזני בהעלותי על לבי הוד קרן אור פניו, וכמעט הנני חוזר לאחורי מבלי לגשת אל הקודש, כי מה לו לתבן את הבר. ובפרט כי בודאי הנה העסק היותר מעסיק עתה לטובי ההוגים ובייחוד למע"כ כתר ישראל ותפארתו מרן שליט"א, היא השאלה הכללית של שאלת ישראל עם היקף המון פרטיו ודקדוקיו מה שנוגעים לקיום תורתינו הקדושה והרמת הלאום גם יחד, וחפצתי לירתע לאחורי מבלי בוא היום לפני מע"כ, ולהטרידו בדברים פרטיים.
אכן אחרי שובי ניחמתי ונזכרתי בדבר הגילוי המזהיר שנתגלה אצל כותל המערבי ביום י' חשון תרע"ו, (שכבר רמזתי ע"ז למע"כ מרן שליט"א כמה פעמים באיזה מכתבים), שבהמשך הדברים נאמר בזה"ל: וצריכים לכתוב להרב שהוא עתה בחו"ל אשר הנך מקושר בו נפש בנפש שירבה להתפלל בעדך, להעלותך למדרגת רוח הקודש, כמו שהוא בעצמו מתעסק לעלות, ואילו הייתם שניכם ביחד באלו הימים אז כבר הייתם מתעלים, כי התגברות החיצונים עליכם הרבה, ובפרט עליך עד שא"א לשער כלל התגברותם, ואילו הייתם ביחד היה עולה לכם לגרשם כליל, והייתם עולים למדרגה נישאה, והייתם מעלים עמכם את כל ההויה, והייתם מאושרים כל ימי חייכם וכו' וכו' וכו', ואתה ורבך צריכים לתקן את כל העולם כולו, והלואי שימצאו לכה"פ שני אנשים כאלה בעולם, וכו'. והנה נפש רבך משתוקקת מאוד להיות אצל כותל המערבי, ולפעמים ע"י רוב השתוקקותו ושהוא מכוין בנפשו כאילו הוא אצל הכותל המערבי הנה נפשו היא באה באמת שמה, ושואבת משם כל רעינותיה ומחשבותיה, והוא מתעלה מאוד באותה שעה לאיש יותר גבוה ורם ביראת ד' וביטול עצמיותו לפניו ית"ש, ולכן גם אתה בכל פעם בואך אל הכותל המערבי להתפלל שם מוטל עליך לכוון להעלות גם את רבך.
ויטיב נא מע"כ מרן שליט"א להעליני על לבבו ומוחו תמיד בכוונה להעליני למדרגתו הגבוהה בנגלה ובנסתר וכל חמדת קודש. ואל ייחר בעיניו על אשר הנני מטיח כ"כ דברים אודות זה, כי חיי תלויים בחייו, ונפשי קשורה בנפשו, ומאז נסע מפה כמעט נשיתי טובה ועיני צפויות להשי"ת, שישוב ויחייני ויברא לנו ניב שפתים, ותורה מרובה בהמון שמועות ובירור כל ההלכות וגילוי הרזים והסתרים, לפרסם תורתו ושמו בכל העולם כולו, לקרוא בשמו יתברך בקול גדול ובפום ממלל רברבין, ויבואו רחוקים ליתן לו כתר מלוכה, ואף אני הנני מתכון להתחמם לאורו הגדול של מרן שליט"א, למען קדושת השי"ת ותורתו.
אלה הם קטעים מהחיזיון הנפלא ההוא, שמידי דברי בו וזכור אזכרנו לבי הומה ובוער...
ולזאת גם בתוך המון פעולותיו להכלל כולו, יזכור גם בי עבדו המוכן לשרתו, לפקדני פעם בפעם במכתביו האהובים והקדושים לרומם את רוחי ולהחיות את נפשי הנדכאה, כי הרי לפי המדובר גם הפרט שלנו כלל גדול הוא, כאשר עינינו תחזינה מישרים כשיעזרני השי"ת כשיעלה אדמו"ר שליט"א שוב אל הר ציון מקום מקדשינו ונתראה פנים בפנים, שעל יום ההוא הנני מלא תקווה ועוז שבו ביום יראה אור חדש על ציון, ושביב קודש של חמודות גנזי אור תורת אמת והדר יפעתו יתברך שמו יתגלה בגילוי מפולש לכל העולם כולו. והנני מקווה לאור חסדו יתברך להגיע לימים טובים על עמו ונחלתו.
עבדו הנרעש והנפחד מפחד זכרון שמו הקדוש המשתחוה מול הדרת פני קודשו.
הצעיר יעקב משה חרל"פ".

שבת הראי"ה

רבנים שונים

הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג
לימוד יומי במשנה
מסכת ביצה פרק א משנה ח,ט
ו אב תשפ"ג
לימוד יומי במשנה
מסכת פיאה פרק ו משנה ה-ו
יג אדר א תשפ"ב
גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב

שבת הראי"ה

וארא
התגלות ד' לאבות וההתגלות לאומה הישראלית
גליון 263
הרב אברהם טייץ | שבט תשע"ז
בהר
השמיטה – והתעלות העולם
גליון מס328
הרב יוחנן פריד | איר תשע"ח
שבת הראי"ה
גבורתה של רבקה
גליון 304
הרב יצחק חי זאגא | כסלו תשע"ח
פנחס
שבת הראי"ה פרשת פנחס
גליון מס' 31
רבנים שונים | תשס"ח

שבת הראי"ה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אורי שרקי
הרב אליהו ברין
הרב יהודה לייב גרונר
הרב חנן פורת ז"ל
הרב משה ברלינר
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו