ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הגמרא במסכת סנהדרין (דף כו.) מספרת שרבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הלכו לעבר את השנה בעסיא, פגש אותם ריש-לקיש, אמר: גם אני רוצה להצטרף אליכם, לראות איך עושים זאת. בדרך, תוך כדי הליכתם, ראו אדם אחד שחורש בשדה. השנה היתה שנת השביעית, שנת השמיטה. אמר להם ריש-לקיש - איש זה כהן, וחורש, כי נחשדו הכהנים על חרישה בשביעית. אמרו לו: מנין לך שעובר עבירה, יכול להיות שהוא שכיר בשדה של גוי, או שהוא נאלץ לעשות זאת משום מיסי המלך.
המשיכו ללכת, ופגשו אדם אחד שזומר את הכרם, ושוב אמר ריש-לקיש - איש זה כהן וזומר בשביעית. אמרו לו: ואולי הוא זומר את העצים לעקל, לצורך בית הבד, ולא לתקן את הכרם, וזמירה כזו מותרת. אמר להם: "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות". אמרו רבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק על ריש-לקיש: איש קנתרן הוא זה. כאשר הגיעו למקום, עלו לגג ושלפו את הסולם כדי שריש-לקיש לא יוכל לעלות וישאר בחוץ. בא ריש לקיש לרבי יוחנן ואמר: "בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה?!"
נשאלת השאלה, מדוע נזכר ריש-לקיש לומר זאת רק אחרי שסגרו בפניו את הדלת? הרי מיד שראה שהם מלמדים זכות על עוברי עבירה, היה צריך לעזוב אותם. אלא מתחילה חשב ריש לקיש שהם אנשים שדנים את כולם לכף זכות, וזו תכונה חיובית, אבל אחר-כך כשראה שהם מכנים אותו קנתרן וטרדן ולא נתנו לו לעלות, אמר, אם הם מלמדי זכות על כולם, למה לא לימדו זכות עלי, ולמה עלי הקפידו? אלא ודאי שאין דרכם ללמד זכות על אדם, אלא לפי מה שנוח להם. אם כן, יש לחשוד שהם חשודים על השביעית, ולפיכך מלמדים זכות על עוברי עבירה אלו. כל זה מפירושו של הצל"ח למסכת סנהדרין.
אכן, צריך להיזהר מלעקם את המידות. "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות א ; ו) את כולם, גם את הרחוקים וכל-שכן את הקרובים.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך מתכוננים לקבלת התורה?

מהי אמונה?

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

האם מותר להתקלח ביום טוב?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.

יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם

תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו

מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.

כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.

















