ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טוב, הגמד הממלכתי (במלעיל) הקטן שנמצא אצלי באוזן דרך קבע, מיד לוחש לי: 'צריך להסביר לחתיכת סגולת ישראל הזו שהוא צריך להתבייש. שעצם זה שאנו במדינה משלנו, עם צבא משלנו - זה כבר נס גדול. ואם סבא שלו היה חולם שהנכד שלו יהיה במדי צה"ל הוא היה בוכה מהתרגשות; אה?! מה אתה אומר? אה?!'
אבל כאן מגיעה מחשבה שנייה. ואיתה הכאב, נשיכת השפתיים והשתיקה. איך ייתכן שזו התחושה שעימה מסתובבים כל כך הרבה יהודים טובים? הרי יש לנו ב"ה מדינה, צבא, הכלכלה פורחת, התורה פורחת. מרחק שנות אור מפלנטת אושוויץ. שישים ושתיים שנה אחרי, למה עדיין רבים בינינו מסוגלים לשאול: 'זו עצמאות זו?!'
התשובה פשוטה: מפני שהם צודקים, לפחות חלקית. הגמרא במסכת ברכות (ט, א) מספרת כי פרעה תבע ממשה רבנו שבני ישראל ייצאו ממצרים כבר בליל י"ד ניסן (מדרש שהונצח בפזמון רב-ההשראה: 'פרעה בפג'ימה באמצע הלילה'); אולם גאולה מעין זו זכתה בפי חז"ל לכינוי: 'גאולת עֶרֶב'. מפני שזו גאולה קטנה, חשוכה ולילית, גאולה הבנויה על רשותם של המצרים. משה מסרב ותובע 'גאולת בוקר', או במילים פשוטות: אנחנו נעשה לך דווקא! עם ישראל לא ייצא כגנב בלילה, אלא למחרת באור היום, בזכות עצמו. על מנת לרכוש עצמאות, אין די בכך שלא נהיה יותר עבדים בפועל, בני ישראל צריכים גם לנתק את הפחד והתלות הנפשית מאדוניהם לשעבר.
שלא תהיה טעות: התשובה הנכונה לשאלה: 'זו עצמאות זו?' היא כן! באלף סימני קריאה. כן! זו ריבונות ממשית וזו ראשית צמיחת גאולתנו ואנו מודים לקדוש ברוך הוא עליה בכל שנה בשיר ובהלל. עם זאת, דומה שלמרות שחלפו שני דורות מיום קום המדינה - מדינת ישראל אינה מתפקדת עדיין בעצמאות מלאה. התלות הבלתי פוסקת ב'ידידים' המתחלפים במהלך השנים: רוסיה, צרפת וכעת ארצות הברית - היא בבחינת 'גאולת עֶרֶב'. ערב המצפה לבוקר כבר שישים ושתיים שנה.
אולי דווקא עכשיו, במשבר האחרון עם הממשל האמריקני, נזרע הזרע לשלב הבא בעצמאות ישראל. מי יודע, ייתכן שבעוד מאה שנים נוכל לסמן את נקודת המפנה - בה התחילו אזרחי ישראל להפנים שלעולם לא תהיה עצמאות כל עוד נמשכת התלות ב'ידידתנו הגדולה' - בימים הללו. אולי גם לא מקרה הוא שהמשבר הינו סביב מקום מאוד מסוים: חורבת רבי יהודה החסיד. אתר שמהווה אבן דרך משמעותית במסעם המופלא של תלמידי הגר"א לגאולת ישראל ולעצמאותה של האומה; אחת מהחורבות בהן 'מנהמת בת קול כיונה ואומרת: אוי לי שהחרבתי את ביתי' (ברכות ג, א; וראו את פרוש עין איה המופלא שם) - ומבניינה יבנה הבית. במהרה בימינו אמן.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר חיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
