ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
חודש אלול והימים הנוראים מחזירים לחיינו את המתח בין שאיפה לתוצאה. לשאוף ולהצליח לשוב בתשובה, לשאוף ולהגיע לקרבת אלוקים. למתח הזה יש מחיר לא פשוט. בשנה שעברתי הבטחתי לעצמי שאתרכז בתפילה; שאהיה בן אדם יותר טוב; שאהיה מרוכז; שלא אביט במראות לא צנועים – והנה שוב נפלתי. הפער בין הרצון לבין הביצוע הולך ומתגבר משנה לשנה.
הצלחה ממשית ונוצצת היא משאת נפש של כולנו. הצלחה בעבודה; הצלחה במשפחה; הצלחה ברוחניות וכן הלאה. בשלב זה או אחר מגיעה ההתמכרות להצלחה – ההגעה ליעד הנכסף, תחושת ההישג – הופכות להיות חזות הכל. אולם אם נבחן מקרוב את חיינו, נראה שלמעשה אין תחום בו ניתן לומר בלב שלם: 'הצלחנו'! כל הישג הוא פתח לאתגר חדש, כל יעד שנכבש מגלה רק עוד כמה ארוכה הדרך: סיום הלימודים הוא שער הכניסה לבגרות; חתונה היא תחילת חיי המשפחה; משיח בן דוד הינו הפתח לעידן חדש; ואפילו המוות, כידוע, אינו סוף פסוק. הרב קוק מדייק בפסוק "ישמח לב מבקשי ה'" כי דוד המלך מתנסח בפועל 'מבקשי' ה' ולא 'מוצאי' ה' מפני ש"הבקשה בעצמה היא התכונה המבוקשת, לא המציאה, שהיא תמיד בלתי אפשרית, כי הננו צועדים מגודל אל גודל, ומבקשה לבקשה, מבהירות לבהירות ומודאות לודאות יותר עליונה" (עולת ראיה, א, רא). לעולם בו אין "יעד סופי" בעבודת אלוקים. ברגע שהגענו לאלוקים ולשלמות – זהו כבר אינו אלוקים וזו כבר אינה שלמות. ניתן להתקדם אל אלוקים ולהתקדם אל השלמות ועצם השאיפה, הרצון וההתקדמות האיטית הם ההצלחה. לעתים אנו מציינים נקודות ציון בגרף ההתקדמות האינסופי ומדברים עליהן במושגים מושאלים של "הצלחה" ו"הגעה": "הצלחתי לתפקיד שבו חשקתי", "הצלחתי להתגבר על חוסר השליטה שלי במידת הכעס", "הגעתי לחוויה רוחנית", ואפילו "הגענו לבניין בית המקדש". זה טוב ויפה, אך מה הלאה? ואף בתוך ההישג הנוכחי אין מה לשפר? תמיד יש. תמיד יש שלמות בלתי־מושגת, או נכון יותר: השלמות מושגת כל עוד יש שאיפה להתקדמות. מגיעים לאלוקים ולשלמות בכך שכל העת שואפים ומשתלמים.
ההבנה שאנו מצויים בתהליכיות מתמדת מאפשרת גם התמודדות נכונה עם כישלונות. הרצון לא להיכשל נובע מתרבות מערבית הנמשכת אל אשליית השלמות. החושים הגסים תובעים סיפוק מיידי: משהו שניתן למשש ולחוש אתו תחושת הישג. תהליכיות, קרי, הבנה שתוצאה מבשילה לאט לאט, גם אם כעת ההצלחה השלמה לא ניכרת בעין – זוהי תובנה הדורשת יכולת הפשטה ומבט רוחני. כאשר אדם מסתכל על חייו מתוך בגרות רוחנית אזי הוא רואה אותם כרצף ארוך של התקדמות ואזי גם הכישלון תופס את הפרופורציה הנכונה. אין דבר כזה הצלחה גמורה וממילא גם אין כישלון גמור. כל חיינו הם שילוב של הצלחה מתמשכת המלווה בעיכובים, המכונים אצלנו משום מה בתור 'כישלון'.
הדברים החשובים ביותר שיש לחזק בימים הללו הם שני הקטבים שמשלימים זה את זה: הרצון והשאיפה מחד; וההתקדמות הממשית(!) מאידך. בראש השנה תשע"ז אני קצת יותר מבין; קצת יותר שולט ביצריי; קצת יותר רגיש – מאשר ראש השנה תשע"ו. בראש השנה תשע"ז אני קצת יותר רוצה ומשתוקק לקרבת אלוקים מאשר ראש השנה תשע"ו. תובנות מעין אלו מציפות את האדם באושר אדיר של תשובה וגורמות לכך שבראש השנה תשע"ח המצב יהיה עוד יותר טוב. "תלמידי חכמים – אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון".
קרוב אליך (659)
הרב יצחק גינזבורג
313 - ימים "רגילים" מול ימים קדושים
314 - לרצות או לעשות
315 - לתקן עולם
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
