ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- תענית אסתר
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לחץ כאן לדף המרכז שיעורים נוספים על תענית אסתר.
א. ימים שלפני פורים ואחרי פורים מותרים בתענית . והספד . וביא' יב' וי'ג באדר אומרים צידוק הדין בשעת קבורת המת.
ב. ז' באדר הוא יום פטירת משה רבינו ע"ה. ויש שנוהגים להתענות ביום זה. ובשנה מעוברת יתענו בז' באדר ב' . ואת הלימוד שעושים, טוב שיעשוהו גם בז' באדר א' וגם בז' באדר ב' .
ג. עשרה שהתענו יחד בז' באדר י"א שרשאים להוציא ס"ת ולקרא פרשת ויחל וי"א שלא יוציאו ס"ת לקרא בו פרשת ויחל, ולא ישאו כפיהם בתפילת מנחה אבל בשומע תפילה הש"צ יכול להוסיף עננו בחזרה ולא יוסיף ברכה בפני עצמה לפני ברכת רפאנו וכן הלכה.
ד. י"א שילד שנולד בז' באדר אין לקרותו משה כיון שמשה היה רבן של כל הנביאים לכן נמנעו שלא לעמוד במקום גדול כל הגדולים .
ה. ביג' באדר מתענים תענית אסתר והטעם, א' זכר לתענית מרדכי ואסתר . ב' להכניע כח השטן שלא יקטרג על סעודת פורים . ואין צריך לנהוג בתענית אסתר את מנהגי האבלות של ט' הימים שבחודש אב ולכן מותר להתרחץ ולשמוע שירים וכדו' .
ו. יג' באדר שחל בשבת מקדימים להתענות ביום ה' והטעם, א' שמרבים ביום ה' בסליחות ואין זמן לכך בערב שבת . ב' שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ואין לצום בכניסת השבת דמקצת ערב שבת דינו כשבת .
ז. יש שנוהגים להתענות ביג' באדר לילה ויום . ואין מנהגינו כן. ויש שמתענים תענית אסתר ג' ימים זכר לתענית של אסתר המלכה ומתענים בימים בה"ב שאחרי פורים .
ח. מעוברת, מג' חודשים ומעלה שהוא זמן שהוכר עוברה פטורה מלהתענות. ואם מרגישה חולשה או מקיאה אף בפחות מג' חודשים פטורה מלהתענות . ומעוברת שפטורה אף שאינה מרגישה חולשה מכך פטורה מלהתענות .
ט. מינקת כל כד' חודש מלידתה פטורה מלהתענות ואפי' שפסקה מלהניק אם מרגישה חולשה פטורה מהתענית ואם פסקה להניק ומרגישה שיכולה להתענות בקלות נכון שתחמיר להתענות .
י. מפלת, פטורה מלהתענות תוך ל' יום להפלתה . וכן יולדת, כל ל' יום ללידתה פטורה מלהתענות שבחזקת חולה שאין בו סכנה היא נחשבת . ואינה רשאית להחמיר על עצמה להתענות .
יא. חולה שאין בו סכנה פטור מלהתענות ואינו רשאי להחמיר על עצמו ולהתענות וכן מעוברת ומניקת אינן רשאיות להחמיר על עצמן ולהתענות .
יב. רופא המטפל בחולה ואם יצום לא יוכל לטפל בחולה כראוי, פטור מלהתענות .
יג. לספרדים חתן כל ז' ימי המשתה וכן בעלי הברית שהם אבי הבן, הסנדק, והמוהל, אינם רשאים להתענות תענית אסתר . ולאשכנזים חתן תוך ז' ימי המשתה מתענה תענית אסתר. וכן בעלי הברית מתענים ורק אם התענית דחויה אינם מתענים ופדיון הבן דינו כברית והכהן דינו ג"כ כבעלי הברית .
יד. מעוברת, מניקת, ויולדת וחולה שאין בו סכנה שפטורים מהתענית, י"א שצריכים לפרוע התענית . וי"א שאינם צריכים לפרוע את התענית וכן הלכה .
טו. הסובל מכאבי עיניים אם אינו מתענה רק לצורך נוחות בלבד צריך לפרוע תעניתו (שיתענה אחרי פורים) ואם ע"פ רופא אינו מתענה אינו צריך לפרוע תעניתו.
טז. ההולך בדרך וקשה לו הדרך אינו נפטר מהתענית . אבל זקן שהוא תשוש כח פטור מהתענית ואינו רשאי להתענות.
יז. גם המותרים באכילה בתענית אסתר אין להם לאכול תפנוקים ויש להם למעט באכילה ושתיה .
יח. אומרים תחנון בשחרית בתענית אסתר ויש חסידים שנוהגים שלא לומר תחנון בתענית אסתר . ויג' באדר שחל בשבת אין אומרים צדקתך בתפילת מנחה.
יט. חל תענית אסתר ביום ה' ולא ידע שהיום תענית ולא התענה, דינו שיתענה ביום ו' .
כ. בתענית אסתר אין מוציאין ס"ת אלא רק אם יש לפחות י' אנשים שמתוכם לפחות ששה מתענים וכן ברכת עננו בחזרת הש"צ אין רשאים לאומרה ברכה בפני עצמה אלא א"כ יש לפחות במנין, ו' מתענים ואין אין ו' יאמרה רק בשומע תפילה ואין להעלות לתורה אלא רק מי שמתענה וכהן או לוי שאינו מתענה אפי' שלא יצא מבית הכנסת בקריאת התורה לא יעלה לתורה .
כא. ברית מילה שחל בתענית אסתר יעשו הסעודה במוצאי התענית ולא ביום התענית .
כב. הרוצה לקום קודם עלות השחר (72 דק' לפני הזריחה) לאכול ולשתות יש לו להתנות לפני שהולך לישן שיאכל וישתה כשיקום, ואם לא התנה מותר רק לשתות .
כג. משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם גוי ידון עמו באדר .
כד. מי שנולד בשנה מעוברת באדר א' ושנת היג' שלו בשנה מעוברת, באדר א' יהיה בר מצוה. ואם נולד באדר ב' יהיה בר מצוה באדר ב' . ומי שנולד באדר בשנה רגילה ושנת היג' שלו מעוברת, יהיה בר מצוה באדר ב' . וי"א שיהיה באדר א' בר מצוה ולכן המחמיר להתחיל להניח תפילין באדר א' תבא עליו ברכה .
כה. מת באדר בשנה לא מעוברת, כשתהיה שנה מעוברת עיקר האזכרה שלו, לספרדים באדר ב'. ולאשכנזים באדר א' .
כו. אף שבכל תענית אין נושאין נשים בליל התענית, בליל תענית אסתר מותר לערוך נישואין ושבע ברכות .

הכל מתחיל בפנים

איך ללמוד גמרא?

איך מכינים תה בשבת?

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

איך עושים קידוש?

האם מותר לפנות למקובלים?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

ללמוד להתייחס

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.

כללי מלאכות האם מותר ליהנות מאיסור שבת בשוגג או במזיד?
הלכה למעשה
האם מותר לנו ליהנות ממאכל שבושל בשבת באיסור? מה הדין אם פתחנו את המקרר בשוגג והדלקנו את האור או המאוורר, והאם יש הבדל בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן? בשיעור זה צולל הרב משה בר ציון לתוך סוגיית "הנאה ממעשה שבת" במסכת חולין (טו ע"א), ומבאר את מחלוקות התנאים (רבי מאיר ורבי יהודה) והראשונים שנפסקו להלכה. במהלך השיעור נלמד: מהו זמן צאת הכוכבים המדויק ומדוע חשיבות תלמוד התורה ברבים משפיעה על קביעת זמני התפילות? ההבדל ההלכתי בדין מעשה שבת בין שוגג למזיד לדעת השולחן ערוך והגר"א. מהן שלוש הגדרות השונות ל"שוגג" בהלכה וכיצד הן מיושמות בחיי היום-יום? מעשה שבת במחלוקת הפוסקים (כמו חימום מרק לח שהצטנן) והאם ספק דרבנן לקולא במעשה שבת?

הלכות שלושת השבועות מדריך הלכתי לתשעת הימים: כל מה שמותר ואסור לעשות
הלכה למעשה
בשיעור זה, הרב משה בר ציון עושה סדר בהלכות תשעת הימים הלכה למעשה, ומסביר את היסוד הרוחני של האבלות על חורבן בית המקדש ואת הגבולות ההלכתיים שבין הרווחה לבין צורך הכרחי. בין הנושאים בשיעור: מהו היסוד של האבלות ואיך הרצון שלנו בונה את ירושלים? מיעוט משא ומתן וקניות (מתי מותר לקנות דירה, רכב או מכשירי חשמל?). הלכות בנייה ושיפוצים בתשעת הימים (קבלן יהודי לעומת נוכרי). דיני בשר ויין בסעודות מצווה ובחיי היום-יום. הלכות כיבוס ובגדים מכובסים (איך מכינים בגדים ללבישה?). הלכות רחיצה ומקלחות במזג האוויר החם בארץ.

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.








