ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- תענית אסתר
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לחץ כאן לדף המרכז שיעורים נוספים על תענית אסתר.
א. ימים שלפני פורים ואחרי פורים מותרים בתענית . והספד . וביא' יב' וי'ג באדר אומרים צידוק הדין בשעת קבורת המת.
ב. ז' באדר הוא יום פטירת משה רבינו ע"ה. ויש שנוהגים להתענות ביום זה. ובשנה מעוברת יתענו בז' באדר ב' . ואת הלימוד שעושים, טוב שיעשוהו גם בז' באדר א' וגם בז' באדר ב' .
ג. עשרה שהתענו יחד בז' באדר י"א שרשאים להוציא ס"ת ולקרא פרשת ויחל וי"א שלא יוציאו ס"ת לקרא בו פרשת ויחל, ולא ישאו כפיהם בתפילת מנחה אבל בשומע תפילה הש"צ יכול להוסיף עננו בחזרה ולא יוסיף ברכה בפני עצמה לפני ברכת רפאנו וכן הלכה.
ד. י"א שילד שנולד בז' באדר אין לקרותו משה כיון שמשה היה רבן של כל הנביאים לכן נמנעו שלא לעמוד במקום גדול כל הגדולים .
ה. ביג' באדר מתענים תענית אסתר והטעם, א' זכר לתענית מרדכי ואסתר . ב' להכניע כח השטן שלא יקטרג על סעודת פורים . ואין צריך לנהוג בתענית אסתר את מנהגי האבלות של ט' הימים שבחודש אב ולכן מותר להתרחץ ולשמוע שירים וכדו' .
ו. יג' באדר שחל בשבת מקדימים להתענות ביום ה' והטעם, א' שמרבים ביום ה' בסליחות ואין זמן לכך בערב שבת . ב' שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ואין לצום בכניסת השבת דמקצת ערב שבת דינו כשבת .
ז. יש שנוהגים להתענות ביג' באדר לילה ויום . ואין מנהגינו כן. ויש שמתענים תענית אסתר ג' ימים זכר לתענית של אסתר המלכה ומתענים בימים בה"ב שאחרי פורים .
ח. מעוברת, מג' חודשים ומעלה שהוא זמן שהוכר עוברה פטורה מלהתענות. ואם מרגישה חולשה או מקיאה אף בפחות מג' חודשים פטורה מלהתענות . ומעוברת שפטורה אף שאינה מרגישה חולשה מכך פטורה מלהתענות .
ט. מינקת כל כד' חודש מלידתה פטורה מלהתענות ואפי' שפסקה מלהניק אם מרגישה חולשה פטורה מהתענית ואם פסקה להניק ומרגישה שיכולה להתענות בקלות נכון שתחמיר להתענות .
י. מפלת, פטורה מלהתענות תוך ל' יום להפלתה . וכן יולדת, כל ל' יום ללידתה פטורה מלהתענות שבחזקת חולה שאין בו סכנה היא נחשבת . ואינה רשאית להחמיר על עצמה להתענות .
יא. חולה שאין בו סכנה פטור מלהתענות ואינו רשאי להחמיר על עצמו ולהתענות וכן מעוברת ומניקת אינן רשאיות להחמיר על עצמן ולהתענות .
יב. רופא המטפל בחולה ואם יצום לא יוכל לטפל בחולה כראוי, פטור מלהתענות .
יג. לספרדים חתן כל ז' ימי המשתה וכן בעלי הברית שהם אבי הבן, הסנדק, והמוהל, אינם רשאים להתענות תענית אסתר . ולאשכנזים חתן תוך ז' ימי המשתה מתענה תענית אסתר. וכן בעלי הברית מתענים ורק אם התענית דחויה אינם מתענים ופדיון הבן דינו כברית והכהן דינו ג"כ כבעלי הברית .
יד. מעוברת, מניקת, ויולדת וחולה שאין בו סכנה שפטורים מהתענית, י"א שצריכים לפרוע התענית . וי"א שאינם צריכים לפרוע את התענית וכן הלכה .
טו. הסובל מכאבי עיניים אם אינו מתענה רק לצורך נוחות בלבד צריך לפרוע תעניתו (שיתענה אחרי פורים) ואם ע"פ רופא אינו מתענה אינו צריך לפרוע תעניתו.
טז. ההולך בדרך וקשה לו הדרך אינו נפטר מהתענית . אבל זקן שהוא תשוש כח פטור מהתענית ואינו רשאי להתענות.
יז. גם המותרים באכילה בתענית אסתר אין להם לאכול תפנוקים ויש להם למעט באכילה ושתיה .
יח. אומרים תחנון בשחרית בתענית אסתר ויש חסידים שנוהגים שלא לומר תחנון בתענית אסתר . ויג' באדר שחל בשבת אין אומרים צדקתך בתפילת מנחה.
יט. חל תענית אסתר ביום ה' ולא ידע שהיום תענית ולא התענה, דינו שיתענה ביום ו' .
כ. בתענית אסתר אין מוציאין ס"ת אלא רק אם יש לפחות י' אנשים שמתוכם לפחות ששה מתענים וכן ברכת עננו בחזרת הש"צ אין רשאים לאומרה ברכה בפני עצמה אלא א"כ יש לפחות במנין, ו' מתענים ואין אין ו' יאמרה רק בשומע תפילה ואין להעלות לתורה אלא רק מי שמתענה וכהן או לוי שאינו מתענה אפי' שלא יצא מבית הכנסת בקריאת התורה לא יעלה לתורה .
כא. ברית מילה שחל בתענית אסתר יעשו הסעודה במוצאי התענית ולא ביום התענית .
כב. הרוצה לקום קודם עלות השחר (72 דק' לפני הזריחה) לאכול ולשתות יש לו להתנות לפני שהולך לישן שיאכל וישתה כשיקום, ואם לא התנה מותר רק לשתות .
כג. משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם גוי ידון עמו באדר .
כד. מי שנולד בשנה מעוברת באדר א' ושנת היג' שלו בשנה מעוברת, באדר א' יהיה בר מצוה. ואם נולד באדר ב' יהיה בר מצוה באדר ב' . ומי שנולד באדר בשנה רגילה ושנת היג' שלו מעוברת, יהיה בר מצוה באדר ב' . וי"א שיהיה באדר א' בר מצוה ולכן המחמיר להתחיל להניח תפילין באדר א' תבא עליו ברכה .
כה. מת באדר בשנה לא מעוברת, כשתהיה שנה מעוברת עיקר האזכרה שלו, לספרדים באדר ב'. ולאשכנזים באדר א' .
כו. אף שבכל תענית אין נושאין נשים בליל התענית, בליל תענית אסתר מותר לערוך נישואין ושבע ברכות .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
מידות הראי"ה תורת המידות באור הגאולה
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק בהקדמתו של הרב צבי יהודה לספר המידות, ומברר מדוע עבודת המידות בימינו צריכה להתחדש ולהתאים את עצמה למציאות הגאולה והחזרה לארץ ישראל. מתוך כך מודגש ההבדל בין עבודת המידות המצומצמת של ימי הגלות לבין תיקון הנפש והמעשים הנובע מעוצמת הקדושה והאור האלוקי המתגלה בארץ.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
