ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. עיקר קריאת המגילה הוא ביום, והקריאה ביום מדברי קבלה ובלילה מדרבנן . ולכן מי שיש לו אפשרות לשמוע רק פעם אחת מגילה בלילה או ביום יבחר לשמוע ביום . ואם לא קרא המגילה בלילה אין לו תשלומים ביום .
ג. זמן קריאת המגילה בלילה הוא מזמן צה"כ וזמן צאת הכוכבים י"א 25 דק' לאחר השקיעה (בחורף) . וי"א 13.5 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג הספרדים . וי"א 18-20 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג חלק מהאשכנזים . ואפי' שהקהל התפלל ערבית מבעו"י ימתינו עד אחר צה"כ לקרא המגילה . ולכתחילה יש לקוראה תיכף אחר צה"כ דזריזין מקדימין למצוות .
ד. הטעם שלא מברכים שהחיינו על כתיבת המגילה כיון שאינה נעשית מחדש בכל שנה . שמברכים שהחיינו על מגילה חדשה וכיון שהרבה פוסקים נסתפקו בזה לכן טוב שיברך על בגד חדש ויפטור את המגילה. או בברכת שהחיינו שעל הקריאה יכוון גם על קנייתה .
ה. קריאת המגילה של לילה זמנה כל הלילה . והטעם שלא אמרו לקראתה עד חצות כמו ק"ש א' שלא חששו לגזירת שמא יפשע כיון שחביבה עליו קריאת המגילה . ב' משום שעיקר קריאת המגילה ביום .
ו. סוף זמן קריאת המגילה של לילה יש אומרים עד הזריחה . וי"א עד עלות השחר (72 דק' קודם הזריחה) וכן הלכה . ולכתחילה אין לאחר קריאת המגילה של לילה יותר מחצות הלילה .
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
2 - הלכות תענית אסתר
3 - חיוב קריאת המגילה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
טען עוד
ח. זמן קריאת המגילה של היום מהזריחה ואם קראה מעלות השחר יצא י"ח ואם הוא אנוס קצת, יכול לקרא המגילה לכתחילה מעלות השחר .
ט. סוף זמן קריאת המגילה של היום בשקיעה . ובבין השמשות (תוך יג' דק' וחצי מהשקיעה) יקרא את המגילה ללא ברכות .
י. מבטלים ת"ת אף של רבים כדי לשמוע מקרא מגילה . בציבור .
יא. מצוה רבה לשמוע מקרא מגילה בלילה וביום ברוב עם (בציבור גדול). ואם יש לו מניין קטן אם רגיל להתפלל בו בכל השנה יקרא עמהם, ואם לאו יקרא עם הציבור הגדול .
יב. מניין קטן המתקיים בבית אף שהוא קבוע ילכו לשמוע בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם . וכ"ז במניין של אדם פרטי שאם הוא לא נמצא לא מתקיים המניין, אבל אם הוא בקביעות גם אם בעה"ב לא נמצא, רשאים לקרא שם המגילה, וכן אם המניין שייך לאיזה ת"ח שאינו יכול לילך לביהכנ"ס הגדול אף שמניינו שלא בקביעות, יקראו המגילה במניינו משום כבוד התורה .
יג. ביהכנ"ס המקיים את מניינו רק בשבתות וימים טובים ויש מנין גדול באזור המתקיים בכל ימות השבוע, לכתחילה לא יקראו המגילה בביהכנ"ס שפתוח רק בשבתות אלא יקיימו הקריאה בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם הדרת מלך .
יד. מת מצוה שאין לו קוברים כדי צרכו דוחה את מקרא מגילה וכל זה שיש שהות ביום גם לקבורה וגם למקרא מגילה אבל אם אין שהות לשניהם, מקרא מגילה קודם ואם התחילו להוציא את המת ואין שהות לשניהם לא יפסיקו את הוצאתו וכדי צרכו האמור במת, שיהיו י' אנשים לקדיש וברכת אבלים .
טו. אם יש לפניו ברית מילה וקריאת המגילה אם אפשר לעשות שניהם, מגילה קודמת ואם א"א וכגון שאין שהות ביום י"א מגילה קודמת כיון שיכול למול למחר . וי"א ברית מילה קודם וכן הלכה . וברית מילה הנערכת בבוקר מתי יעשוה עיין לקמן סי' תרצג' סעי' כא'.
טז. השומר את המת חייב במקרא מגילה אם יכול לסוגרו במקום שאין עכבר וחולדה יכולים ליכנס או שיניח שמירתו לאחר שיצא כבר י"ח .
יז. המשמש חולה שיש בו סכנה ואין אחר שיחליפנו, פטור משמיעת המגילה ומכל מצוות היום .
יח. אם איחר בבוקר ומצא הציבור לפני המגילה, ע"פ הפשט אם יכול לקרא רק ק"ש לפני שיתחילו המגילה יברך ברכות התורה ויקרא ק"ש קודם, וישמע המגילה ואח"כ יחזור על ק"ש בברכותיה. ואם לא יספיק, ק"ש תמיד קודמת למקרא מגילה, אבל תפילה, שיתפלל ואח"כ יקרא המגילה ביחיד . וי"א שישמע המגילה ואפי' בלא ברכות התורה (אם לא יספיק לברכם) ואח"כ יברך ויתפלל וכן הלכה . וע"פ הקבלה תמיד הסדר הוא קריאת המגילה אחרי ק"ש ותפילה ולא קודם התפילה . והנוהגים תמיד על פי הפשט ינהגו כפי הפשט והנוהגים ע"פ הקבלה ינהגו ע"פ הקבלה.
יט. אם יש לפניו מקרא מגילה ותפילת מנחה, מקרא מגילה קודם אף שיפסיד תפילת מנחה לגמרי על ידי כך שהרי מבטלין קרבן התמיד של בין הערביים כדי לשמוע מגילה .
כ. לכתחילה אין לצאת החוצה באמצע קריאת המגילה אף שאינו יוצא י"ח בקריאה זו .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











