ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. הטעם שכולם חייבים בקריאת המגילה ואפי' שאחשורוש מלך רק על קכז' מדינות והעולם כולו רנב' מדינות א' כידוע יב' שבטים כנגד יב' צירופי הוי"ה ואין העולם מתקיים ללא היב' שבטים וגזירת המן היתה על ב' שבטים וא"כ הצלת הב', הצלת כולם ... ב' אחשורוש מלך על כל העולם אבל רק קכז' מדינות יכל לאבד ... ג' קכז' מדינות הם רוב העולם ורובו ככולו שם. ד' עם ישראל היו מפוזרים בקכז' מדינות וא"כ הנס היה לכל עם ישראל ... והטעם שגרים חייבים במקרא מגילה משום שנאמר "קיימו וקיבלו וכו' ועל כל הנלוים עליהם" ...
ג. חרש המדבר ואינו שומע י"א שמוציא אחרים י"ח בדיעבד ... וי"א אינו מוציא אחרים ידי חובה ... ולכן לכתחילה לא יקרא לאחרים ואם קרא לאחרים, יקראו שוב ללא ברכות ... ומי שכבדו אוזניו ושומע רק כשצועקים לאוזניו מוציא אחרים י"ח ... וכן השומע ע"י חצוצרות ... או ע"י מכשיר שמיעה מוציא אחרים י"ח בקריאתו ... והשומע רק ע"י מכשיר שמיעה לא יוצא י"ח בשמיעתו את המגילה ולכן יקרא בעצמו את המגילה ...
ד. אילם וסומא (עיוור) חייבים לשמוע מקרא מגילה ... וסומא אינו מברך עליה ...
ה. השומע קריאת המגילה דרך הרדיו בשידור חי עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך. אבל השומע שלא בשידור חי גם אינו עונה אמן על הברכות ... כמו כן השומע מקרא מגילה דרך הטלפון מפי אחר שקורא, עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך ... שקול דרך הטלפון והרדיו הוא קול אחר המשודר ע"י זרם חשמלי ...
ו. השומע קריאת המגילה ע"י ש"צ שקורא ברמקול י"א שאינו יוצא י"ח בכך כיון שאינו קול אדם אלא קול מכונה ... וי"א אם יכול לשומעו ללא הרמקול והרמקול רק כדי להגביה קולו יוצא י"ח בכך, אבל אם ללא הרמקול הוא לא שומע את הקורא אינו יוצא י"ח בכך (אבל אמן יענה על הברכות) וכן הלכה ...
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
5 - החייבים בקריאת המגילה
6 - דיני קריאת המגילה
טען עוד
ח. במקום שאין גדול שיקרא לציבור י"א יברך הקטן שהגיע לחינוך לעצמו (אם עוד לא יצא י"ח) ואחרים יכוונו לצאת י"ח ממנו ... וי"א שיגמרו הציבור ההלל בלא ברכה ואח"כ יקרא להם הקטן ... וי"א שיכול להוציא אחרים י"ח וכן הלכה ...
ט. כמו כן קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא את הנשים י"ח ... וי"א במקום שאין אחר להוציא נשים יכול להוציאן י"ח וכן הלכה ... וקטן שהגיע לחינוך מוציא י"ח קטן כמותו ועדיף שישמעו הקטנים מפי גדול (לצורך חינוך) ...
י. לאשכנזים נשים אינן מוציאות את האנשים ידי חובת מקרא מגילה ... ולספרדים מעיקר הדין נשים מוציאות את האנשים י"ח ... וכיון דאמרינן סב"ל נגד מרן לכן י"א אם שמע מאשה יחזור ויקרא ללא ברכות ... וי"א בשעת הדחק נשים מוציאות את האנשים י"ח וכן הלכה ...
יא. אשה מוציאה י"ח נשים אחרות ... אבל נשים רבות י"א שלא תוציא כיון שזה זלזול שאשה מוציאה י"ח ... וי"א שרשאית ותברך וכן הלכה ... אבל אשה חרשת אינה מוציאה נשים אחרות ...
יב. י"א שנשים אינן מוציאות קטן שהגיע לחינוך ... וי"א שהן מוציאות וכן הלכה ...
יג. אשה אשכנזיה שקוראת את המגילה לעצמה תברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו לשמוע מגילה ... ואשה ספרדיה י"א שלא תברך לעצמה כלל ... וי"א שתברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מקרא מגילה וכן הלכה ...
יד. המוציא את הנשים ידי חובת מקרא מגילה י"א לא יברך להן כלל (אם הוא כבר יצא י"ח) וגם הן לא יברכו לעצמן ... וי"א ברכות הראשונות יברך גם אם מוציא י"ח רק אשה אחת ... אבל ברכה אחרונה יברך רק אם יש י' נשים ... וכן הלכה.
טו. השומע את המגילה מאחד שהוא מודר הנאה ממנו (שנדר שלא להנות מאותו אחר) יוצא י"ח דמצוות לאו ליהנות ניתנו וזה לא נקרא הנאה ... וכל זה שאינו קורא במיוחד עבורו אבל אם קורא במיוחד עבורו אסור לו לשומעו כדי לצאת י"ח ...
טז. במקום שאין מנין אם רק אחד מהם יודע לקרא המגילה הוא יקרא להם ויפטור אותם, ואם כולם יודעים לקרא, כל אחד יקרא לעצמו ... ובדיעבד אם אחד קרא לכולם יצאו י"ח ...
יז. מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע קריאת המגילה ... כדי לחנכם במצות פרסום הנס ... וקטנים ביותר אין להביאם לביהכנ"ס כיון שמפריעים לרבים לשמוע את המגילה ...
יח. נוהגים הקהל לקרא בקול רם את הפסוקים איש יהודי. ומרדכי יצא. ליהודים היתה. כי מרדכי. שפסוקים אלו התחלת הנס וסופו וזה כדי לעורר את הקטנים שלא ישנו ויתנו ליבם לקריאה ... וי"א שיש לומר עוד פסוק בקול "בלילה ההוא" וכן מנהג הספרדים ... והאשכנזים אין נוהגים לומר פסוק זה בקול. ומי שאין בידו מגילה כשרה טוב שיכוין שלא לצאת אלא בשמיעה מפי החזן ... וכשהקהל קורא בקול ד' פסוקים (ולמנהגינו ה' פסוקים) יחזור הש"צ לקרא אותם ...
יט. טוב שכל אחד גם הנשים יחזיק מגילה כשרה בידו ויקראו בלחש מילה במילה עם הש"צ ולא יפריע ליושב לידו ...ורשאי מעיקר הדין המחזיק מגילה כשרה בידו לברך בעצמו ... וטוב שלא יברך בעצמו, ויצא י"ח מהש"צ משום ברוב עם הדרת מלך ...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












