ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. הטעם שכולם חייבים בקריאת המגילה ואפי' שאחשורוש מלך רק על קכז' מדינות והעולם כולו רנב' מדינות א' כידוע יב' שבטים כנגד יב' צירופי הוי"ה ואין העולם מתקיים ללא היב' שבטים וגזירת המן היתה על ב' שבטים וא"כ הצלת הב', הצלת כולם ... ב' אחשורוש מלך על כל העולם אבל רק קכז' מדינות יכל לאבד ... ג' קכז' מדינות הם רוב העולם ורובו ככולו שם. ד' עם ישראל היו מפוזרים בקכז' מדינות וא"כ הנס היה לכל עם ישראל ... והטעם שגרים חייבים במקרא מגילה משום שנאמר "קיימו וקיבלו וכו' ועל כל הנלוים עליהם" ...
ג. חרש המדבר ואינו שומע י"א שמוציא אחרים י"ח בדיעבד ... וי"א אינו מוציא אחרים ידי חובה ... ולכן לכתחילה לא יקרא לאחרים ואם קרא לאחרים, יקראו שוב ללא ברכות ... ומי שכבדו אוזניו ושומע רק כשצועקים לאוזניו מוציא אחרים י"ח ... וכן השומע ע"י חצוצרות ... או ע"י מכשיר שמיעה מוציא אחרים י"ח בקריאתו ... והשומע רק ע"י מכשיר שמיעה לא יוצא י"ח בשמיעתו את המגילה ולכן יקרא בעצמו את המגילה ...
ד. אילם וסומא (עיוור) חייבים לשמוע מקרא מגילה ... וסומא אינו מברך עליה ...
ה. השומע קריאת המגילה דרך הרדיו בשידור חי עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך. אבל השומע שלא בשידור חי גם אינו עונה אמן על הברכות ... כמו כן השומע מקרא מגילה דרך הטלפון מפי אחר שקורא, עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך ... שקול דרך הטלפון והרדיו הוא קול אחר המשודר ע"י זרם חשמלי ...
ו. השומע קריאת המגילה ע"י ש"צ שקורא ברמקול י"א שאינו יוצא י"ח בכך כיון שאינו קול אדם אלא קול מכונה ... וי"א אם יכול לשומעו ללא הרמקול והרמקול רק כדי להגביה קולו יוצא י"ח בכך, אבל אם ללא הרמקול הוא לא שומע את הקורא אינו יוצא י"ח בכך (אבל אמן יענה על הברכות) וכן הלכה ...
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
5 - החייבים בקריאת המגילה
6 - דיני קריאת המגילה
טען עוד
ח. במקום שאין גדול שיקרא לציבור י"א יברך הקטן שהגיע לחינוך לעצמו (אם עוד לא יצא י"ח) ואחרים יכוונו לצאת י"ח ממנו ... וי"א שיגמרו הציבור ההלל בלא ברכה ואח"כ יקרא להם הקטן ... וי"א שיכול להוציא אחרים י"ח וכן הלכה ...
ט. כמו כן קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא את הנשים י"ח ... וי"א במקום שאין אחר להוציא נשים יכול להוציאן י"ח וכן הלכה ... וקטן שהגיע לחינוך מוציא י"ח קטן כמותו ועדיף שישמעו הקטנים מפי גדול (לצורך חינוך) ...
י. לאשכנזים נשים אינן מוציאות את האנשים ידי חובת מקרא מגילה ... ולספרדים מעיקר הדין נשים מוציאות את האנשים י"ח ... וכיון דאמרינן סב"ל נגד מרן לכן י"א אם שמע מאשה יחזור ויקרא ללא ברכות ... וי"א בשעת הדחק נשים מוציאות את האנשים י"ח וכן הלכה ...
יא. אשה מוציאה י"ח נשים אחרות ... אבל נשים רבות י"א שלא תוציא כיון שזה זלזול שאשה מוציאה י"ח ... וי"א שרשאית ותברך וכן הלכה ... אבל אשה חרשת אינה מוציאה נשים אחרות ...
יב. י"א שנשים אינן מוציאות קטן שהגיע לחינוך ... וי"א שהן מוציאות וכן הלכה ...
יג. אשה אשכנזיה שקוראת את המגילה לעצמה תברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו לשמוע מגילה ... ואשה ספרדיה י"א שלא תברך לעצמה כלל ... וי"א שתברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מקרא מגילה וכן הלכה ...
יד. המוציא את הנשים ידי חובת מקרא מגילה י"א לא יברך להן כלל (אם הוא כבר יצא י"ח) וגם הן לא יברכו לעצמן ... וי"א ברכות הראשונות יברך גם אם מוציא י"ח רק אשה אחת ... אבל ברכה אחרונה יברך רק אם יש י' נשים ... וכן הלכה.
טו. השומע את המגילה מאחד שהוא מודר הנאה ממנו (שנדר שלא להנות מאותו אחר) יוצא י"ח דמצוות לאו ליהנות ניתנו וזה לא נקרא הנאה ... וכל זה שאינו קורא במיוחד עבורו אבל אם קורא במיוחד עבורו אסור לו לשומעו כדי לצאת י"ח ...
טז. במקום שאין מנין אם רק אחד מהם יודע לקרא המגילה הוא יקרא להם ויפטור אותם, ואם כולם יודעים לקרא, כל אחד יקרא לעצמו ... ובדיעבד אם אחד קרא לכולם יצאו י"ח ...
יז. מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע קריאת המגילה ... כדי לחנכם במצות פרסום הנס ... וקטנים ביותר אין להביאם לביהכנ"ס כיון שמפריעים לרבים לשמוע את המגילה ...
יח. נוהגים הקהל לקרא בקול רם את הפסוקים איש יהודי. ומרדכי יצא. ליהודים היתה. כי מרדכי. שפסוקים אלו התחלת הנס וסופו וזה כדי לעורר את הקטנים שלא ישנו ויתנו ליבם לקריאה ... וי"א שיש לומר עוד פסוק בקול "בלילה ההוא" וכן מנהג הספרדים ... והאשכנזים אין נוהגים לומר פסוק זה בקול. ומי שאין בידו מגילה כשרה טוב שיכוין שלא לצאת אלא בשמיעה מפי החזן ... וכשהקהל קורא בקול ד' פסוקים (ולמנהגינו ה' פסוקים) יחזור הש"צ לקרא אותם ...
יט. טוב שכל אחד גם הנשים יחזיק מגילה כשרה בידו ויקראו בלחש מילה במילה עם הש"צ ולא יפריע ליושב לידו ...ורשאי מעיקר הדין המחזיק מגילה כשרה בידו לברך בעצמו ... וטוב שלא יברך בעצמו, ויצא י"ח מהש"צ משום ברוב עם הדרת מלך ...
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לאן נעלמה האמת?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
