שבת הראי"ה פרשת בהעלותך | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
שבת הראי"ה

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

2526

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אורות הפרשה

יֵרֵד הַמָּן עָלָיו [יא, ט].
שונים הם הגוונים שהצמאון האלהי מעורר בנשמה, ועל פי יסוד הצמאון שונים הם הטעמים שכל הארה רוחנית עליונה מעדנת בהם את הנשמה. דגן שמים - סגולת המן בו תמיד, שמתהפך לכמה טעמים, ודברי תורה נמשלו למים, לחלב, לדבש ויין וקונדיטין. אשרי החיך הטועם תמיד בכל עת ורגע את נועם עדן זה. טעמו וראו כי טוב ד'. לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים' קובץ ד', פסקה יג].

בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ [יב, ו].
החלומות הגדולים יסוד העולם הם. המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתקין העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד' את שיבת ציון. הגסות של החיים החברותיים, בהיותם שקועים רק בצדם החמרי, נוטלת את אור החלום מן העולם, את זוהר ההרחבה שלו, את עליתו העליונה, מהמציאות הקודרת, עד שהעולם מפרפר במכאובים מתוך עקיצותיה הארסיות של המציאות, חסרת זהר החלום. רק המכאובים הם יסורי אהבה, הם ימרקו את העולם, יבררו לו, כמה גדולה היא הטעות של המתפארים במציאות הלקויה, בעת אשר רק החלום החפשי, המורד במציאות וגבוליה, הוא הוא באמת האמת היותר הויתית של המציאות. ואז שב חזון החלום והיה למחזה ברור. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות, ותמונת ד' יביט [שם קובץ ג' פסקה רכו].

אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק י"ב)

פרק י"ב: זקן הרבנים
כפי שספרנו בשבועות הקודמים, שימש הרי"ג הורביץ כרבה של שכונת מאה שערים וכראש הישיבה ששכנה בה. כמו כן הוא שימש כדיין בבד"ץ של ירושלים, שהשתייך למרן הראי"ה ואשר בראשו עמד הגרצ"פ פראנק. בתקופה מסויימת שימש הרי"ג גם כסגן הראב"ד.
זאת בנוסף לתפקידים והמשרות הציבוריות שנשא, כיו"ר 'הועד הכללי', נשיא 'ועד העדה', ועוד.

נצח ישראל - קשור לתורה
באחת מדרשותיו אמר הרי"ג כך:
"מסורת קדושה, הטבועה עמוק-עמוק בחיי ישראל מאז היותו לעם, ומצאה לה את הבטוי הנכון וההדגשה האמיתית ע"י מאמרי חז"ל הרבים בנדון זה: כי מושג הנצחיות שאנו מיחסים לחיי ישראל הן במובן הכללי והן במובן הפרטי, קשור וצמוד עם "למוד וקיום התורה" שהיא נצחית-החלטית "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום!" וההנחה היסודית הזאת היא אמנם גם משמשת לנקודת ההערכה לכל אישיות ולכל צבור ותקופה בישראל" [את דבריו אלו הבאנו במילואם בגליון 123].
על דיבור בלשון הקודש
הרי"ג היה מראשי התנועה החרדית 'המזרחי' בירושלים. בישיבת ועדת החינוך של המזרחי (שהתקיימה ביפו בימים י"ט-כ' שבט תרע"ט), אמר כך:
"לנו יש חינוך מקובל מדורי דורות ועליו לא נוותר. ועד החנוך אינו צריך להתערב בדבר הזה. הכסף שבידו הוא שלנו יותר משלו. הוא משמש רק אדריסה [=כתובת]. יש לנו הזכות לדרוש את הכספים מבלי שיחוו לנו דעה בעינינו הרוחניים. ישיבות ותלמודי תורה צריכים לייסד רבנים ולא מרדכי בן הלל הכהן וסייעתו. עכשיו מודים כבר הנבונים שבהם שאין מקום לשפה זרה בבתי הספר העממיים. כל צעקתם מתרכזת כעת מסביב לשפה העברית, שעושים אותה לעיקר העיקרים. הסיבה מובנת, להם אין למוד אחר המכריז על לאומיותם. לנו השפה היא רק אחד העיקרים, יש בכלל מאתים מנה; מכיון שיש לנו כל למודי הקודש, ממילא יש לנו גם לשון הקודש. ההתנגדות לשפתנו בירושלים באה רק מפחד התקונים שכבר נכווינו בהם" ['האיש על החומה', ג', עמ' 97, ע"פ עתון 'הציר'].

בעניין זה יש להזכיר את דבריו של מרן הראי"ה:
"בנוגע לתלונה של "עברית בעברית" [דרישה שהוצגה למנהלי מוסדות החינוך של הישוב הישן] אחשוב כי מע"כ יודע שאוהב אני גם את השפה הקדושה שלנו לא פחות מהדורשים אותה, ואילו לא הייתה הדרישה בָּאופן הידוע כי עתה לא הייתה שאלה זו במציאות, ועכ"פ הלא יודעי השפה ודובריה יוצאים מ'עץ חיים' לא פחות מבתי הספר, מה גם שלימודי השפה נלמדים בעברית ומה מקום לטענות קלושות שאין להם שום ערך כללי כלפי הדרישה המקורית שבה נוגע הרבה גם קיום וערך ההסתדרות הציונית מעולם" [מתוך הספר 'חורבת ריה"ח בנשיאות מרן הראי"ה (הוצ' 'אור האורות', ירושלים תש"ע) עמ' צח].
את הדברים הללו כתב מרן הראי"ה למר חיים וויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, בתוך מכתב ארוך בו הוא מבאר את חשיבות התלמוד תורה 'עץ חיים' (שעמד תחת נשיאות הראי"ה), כמכון קודש העומד בטהרתו מבלי עירובים זרים וחדשניים.

החגיגה ב'מאה שערים'
לאחר פטירתו של מרן הראי"ה, בשנותיה הראשונות של המדינה, היה נחשב הרי"ג הורביץ ל'זקן רבני ירושלים', הודות לגילו המופלג, גדלותו המופלאה בתורה, ומסירותו בהנהגת הציבור.
והנה תיאור מעניין של אחת החגיגות שנערכו בנוכחותו, בישיבת 'מאה שערים' אשר הוא עמד בראשה:
"קהל אלפים מתושבי ירושלים וסביבותיה ובראשם כבוד הרב הראשי לישראל מרן הגאון רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג שליט"א, גדולי התורה, ראשי הישיבות ורבי ירושלים, נציגי השלטונות והמוסדות הלאומיים, השתתפו בחגיגה הגדולה והמפוארה של חנוכת בדק הבית והכנסת ספרי תורה בארון הקודש החדש בהיכל הישיבה הגדולה 'מאה שערים' ששופץ לאחר שנפגע קשות מהפגזת עיר הקודש ע"י קלגסי האויב - בתמיכת המוסדות הממשלתיים והלאומיים, והושלם תיקונו ושכלולו ברוב פאר [...].
התהלוכה עם ספרי התורה יצאה מבית המדרש דחסידים אוהל שמואל ביום שני כ"ז אלול תש"ט, בלווית תזמורת שנגנה במשך כל התהלוכה עד הכנסת ספרי התורה לחצר הישיבה רחבת הידים שקושטה בטעם רב. לאורך החצר התנופף סרט עצום שנשא על גבו הברכה המסורתית "ברוכים הבאים בשם ד'".
ברטט וברגש רב פתח את החגיגה זקן הרבנים ונשיא המועצה הדתית לקהילת ירושלים הגאון הצדיק רבי יוסף גרשון הורביץ שליט"א שקידם בברכה את אישי התורה והישוב הרבים שבאו לקחת חבל בשמחת היום. הרב הראשי לישראל מרן הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט"א דיבר ארוכות על קדושת האוהל, הישיבות ובתי המדרש ופנה בקריאה נלהבת לנדיבי הלב לתת יד רחבה למען ביצור הישיבה, להגדלת התורה והאדרתה, יו"ר המרכז העולמי של המזרחי וחבר הנהלת הסוכנות היהודית הרב זאב גולד דיבר על ערכן הרב של הישיבות העתיקות המהוות את באר החיים והפליג בשבחה של ישיבת 'מאה שערים' המהווה מבצר לתורת ישראל ולומדיה. כן השמיעו דברי ברכה האורח מארה"ב ר"מ ישיבת רבי יצחק אלחנן הגאון רבי אהרן דוד בוראק שליט"א ומנהלו הכללי של משרד הדתות הרב דוב וויס. מטעם 'מפעל התורה' - המוסד המרכזי של הישיבות בא"י נאמו ראש ישיבת 'שער השמים' הגרחי"ל אויערבאך שליט"א והמפקח הכללי של הישיבות וראש ישיבת 'בית זבול' הגרש"ב וורנר שליט"א [...]. ניהל את החגיגה ראש הישיבה ומנהלה מרן הגאון רבי יצחק יעקב וויכטפויגל שליט"א" ['הפרדס', שנה כד, חוב' א', עמ' 5].

מזכרונות הרי"ג הורביץ זצ"ל
"אנוכי, נער כבן עשר שנים, בשנת תרל"ט - והנני יושב בבית הורי ז"ל בעיירה הקטנה "יורעמיץ", על פני הנהר ניימאן, ליד מיר המפורסמת, בכל יום ויום אני מהלך ברגל לטוריץ הסמוכה, מהלך של שני מילין, כדי ללמוד תורה: בימי תקופת טבת כבימים של תקופת תמוז... עיירתנו קטנה היתה ומספר היהודים בה מעטים.
כשמלאו לי עשר שנים ניגשה אלי אמא באחד הלילות, עת ישבתי לבדי בחדר קטן, ד' על ד', ולמדתי (נדמה לי מסכת גיטין), ואמרה ברַכּוּת: "הנה גדלת והיית לבן עשר, עליך ללמוד תורה הרבה, בעיירתנו אין ישיבה ולא מגיד שיעור. סע אל אחי שאול חיים לדובראוונא, ושם תלמד תורה"... דמעות זלגו מעיני אמא ז"ל, וגם מעיני אני. להפרד מן הבית - מה קשה! אבל כמצוות אמי - קם והיה: בחודש אייר שנת תרל"ט באתי לדובראוונא, אל בית דודי, ר' שאול חיים. הגעגועים לבית הורי - היו עזים ונוראים. ואולם הרוח היהודית ששרתה בדובראוונא עודדה וליטפה אותי, עד שהסתגלתי לחיים עצמאיים, כלומר לחיים ברחוק מקום מן ההורים... ומאז לא ראיתי יותר לא את אבא ולא את אמא, זכרונם לברכה!
בדובראוונא מצאתי חיים אחרים מאלה שב"יורעמיץ", כי המעבר היה מעיירה קטנה, המלאה עובדי אלילים, לסביבה יהודית, אשר בכל פינה, בכל שביל ובכל צעד - הנך נפגש ביהודי - יהודי בתלבושת יהודית...
באתי לְבַּית רַבָּנִי, מלא אור, אור תורה ומצוות, שהרי בבית הדוד יומם ולילה הוגים בתורה: בחורים יושבים ולומדים בביתו, והוא מפרנסם ומכלכלם על חשבונו. עם כל אחד מהם נהג כמו בבנו ממש. קיצורו של דבר: הבית היה לבית מקדש מעט. וזכורני באותם הלילות מלילות שבת, בהם ישבנו כל 'חבורת הבחורים' עד לאחר חצות הלילה ולמדנו לפני מנורות נפט, ישב לו גם הוא, ר' שאול חיים, לפני מנורת שמן קטנה והתעמק בלימודו, והוא כולו, נפשו וגופו, צמוד לספר הגמרא המונח על ה"שטענדער"... רבים מן הבחורים נפלו אפים על ה"שטענדערים" ונרדמו, ואז קם ר' שאול חיים ממקומו ומציע את יצועיהם וחוזר אל מקומו, וממשיך בלימודו...
ואז, רק אז, ראיתי בפעם הראשונה את ר' שאול חיים איש המידות, ראיתי את ר' שאול חיים השקדן והמתמיד. ובהמשך השנים, כלומר עד יום פטירתו, עקבתי אחרי כל מהלכיו ודרכיו. ומפעם לפעם הכרתי יותר את האיש, את הגאון, את הגדול במידות והמלא במצוות כרימון [...]".
['נרות שבת', י"ז טבת תש"ו]

שבת הראי"ה

רבנים שונים

מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק א'
י' טבת תשע"ז
י' טבת תשע"ז
הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ב,ג
ח שבט תשפ"ב
קרוב אליך
קרוב אליך פרשת קורח תשפ"ב
גליון 423
סיון תשפ"ב

שבת הראי"ה

וארא
התגלות ד' לאבות וההתגלות לאומה הישראלית
גליון 263
הרב אברהם טייץ | שבט תשע"ז
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת בלק
גליון מס' 131
רבנים שונים | תשע"ג
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת בא
גליון מס' 110
רבנים שונים | שבט תש"ע
שבת הראי"ה
'שְעָרֶיהָ נְעוּלִים'
רבנים שונים | תשע"ב

שבת הראי"ה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב דוד דודקביץ'
הרב בני אלון
הרב ינון גרוסברג
הרב מרדכי גרינברג
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל
הרב הלל גפן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו