ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
(מכות דף ח: במשנה - ט: במשנה)
מי גולה ועל ידי מי גולים
א. אב על בנו ובן על אביו -
A. אב שהרג את בנו - שלא לצורך חינוך וכשכבר יש לבן מלאכה.
B. בן שהרג את אביו - במשנה - גולה, בברייתא - לא גולה.
תירוצים: 1. לרבנן גולה (שגגת סיף), לר"ש - לא גולה (שגגת חנק). 2. הברייתא דיברה על מכה ולא הורג.
ב. עבד כנעני וכותי - כמו ישראל (גולים ומגלים).
בברייתא מוסיפים שגם יכולים לגרום לשני לקבל מלקות:
1. על ידי שהשני קילל אותם בשם ה', דחייה - הרי מקלל כותי לא חייב.
2. על ידי שהשני זמם שהם חייבים מלקות, דחייה - הרי עבד לא מעיד,
3. על ידי שאחר הכה אותם (בהנחה שחייבים גם על הכאת כותי (שאינו עושה מעשה עמך)).
ג. גר תושב וגוי
גוי - חייב מיתה גם ללא התראה, לרמב"ן בשוגג לא, לרש"י - גם בשוגג.
גר תושב - אם הרג יהודי נהרג, אך יהודי שהרג אותו או שגר תושב הרג גר תושב - גולה.
(ומה שכתוב בברייתא שגר תושב הוא כגוי ונהרג - זה כשזה יותר חמור: 1. רב חסדא - בדרך עלייה (בהנחה שזה חמור מדרך ירידה). 2. רבא - ב"אומר מותר" (בהנחה שזה קרוב למזיד).
ד. "אומר מותר"
רב חסדא - אונס, רבא - קרוב למזיד. ראיות ודחיות לשניהם מאבימלך שלקח את שרה, שם זה היה "אמר מותר".
ה. סומא
ר"י - פרט לסומא (בלא ראות - מיעט סומא)
ר"מ - כולל סומא (שני מיעוטים - מרבים).
ו. שונא את ההרוג
מהחמור לקל:
רי"ס - נהרג בבי"ד (מפרשים: אא"כ ברור שזה שוגג), ולא צריך התראה - כרי"ס בר"י.
ת"ק - קרוב למזיד ולא גולה,
ור"ש - תלוי: אם יתכן שהיה מזיד - לא גולה, ואם לא - גולה (בכל מקרה לא נהרג).
איך בודקים? ברייתא 1 - נקרע החבל - שוגג (וכרבנן), נשמט מידו - לא גולה.
[ברייתא 2 - באוהב ולפי רבי, דווקא כשנשמט מידו - גולה (ולא כשנקרע/נשבר שזה כמו שעף הברזל מהגרזן - ולא גולה לרבי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












