ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
חלק ראשון - יציאה במות הכה"ג
א. נשאר עד שמת הכה"ג שהיה בזמן גמר הדין - גם אם התמנה אחרי הרצח (היה צריך להתפלל שיצא זכאי). ואפילו אם הכה"ג מת לפני שגלה - לא גולה.
ב. אם אין כה"ג או שהרג הכה"ג - לא יוצא לעולם.
ג. התברר שהכה"ג חלל - מחלוקת אם "מתה כהונה" ויוצא, או שמעולם לא היה כהן ולא יוצא לעולם (בפשטות כר' אליעזר שעבודתו פסולה למפרע, אך גם גם כר' יהושוע - שאפילו שהתברר שהיה חלל - בדיעבד עבודתו כשירה).
חלק שני - הציווי להישאר בעיר המקלט
א. גם בקבורתו. אביי - גם אם מת לפני שגלה - ייקבר בעיר. אם אכן נקבר בעיר, כשימות הכה"ג - יוציאו אותו. שאר אנשים לא נקברים בעיר המקלט.
ב. לא יוצא אפילו אם זקוקים לו כיואב ב"צ. יואב נאחז בקרנות המזבח אך לא עמד בתנאים ולכן לא עזר לו.
חלק שלישי - הדין אם יוצא מעיר המקלט
א. אם יצא - רי"ס הג' - לגואל הדם - מצווה, לשאר - רשות. ר"ע - לגואל - מותר, לשאר - איסור מיתה.
ב. האם מותר להורגו לפני המשפט - ר"א (ורב) - אסור, רי"ס הג' ור"ע - מותר.
ג. יצא מעיר המקלט בטעות - מחלוקת ברייתות האם יכול להורגו (ואביי - לא הורגו).
ד. האם בן הורג אביו כגואל דם - לא (אפילו לרי"ס הג' שזה מצווה).
חלק רביעי - תחום עיר המקלט
א. גם בתחום (התחום מגן, אך אסור לו לגור שם, אפילו במחילות).
ב. אם נמצא ליד עץ שהגזע בצד אחד והענפים בצד השני - האם הולכים לפי האדם או הנוף (או הגזע)?
A. קושיא: במשנה - לפי הנוף, ברייתא במע"ש לגבי מע"ש - לפי האדם.
תירוץ 1 - חילוק בין התחומים. דחיית התירוץ - במשנה במעשרות גם לגבי מע"ש הולכים לפי הנוף.
תירוץ 2 - רב כהנא:משנתנו והמשנה במעשרות - ר"י, והמשנה במע"ש - רבנן.
B. קשה - ר"י הולך לפי הנוף בשני הצדדים - רק לחומרא (וזה ייכן במע"ש אך לא בעיר מקלט).
תירוץ 1 - רבא - אם הנוף בחוץ והרוצח בפנים - אכן מחמיר על גואל הדם ואסור להורגו, אך מותר לו להיכנס ולטפס על הגזע (לעניין זה - הגזע הולך אחר הנוף).
תירוץ 2 - רב אשי - ר"י מתלבט בין הנוף לעיקר - ותמיד לחומרא - גם במע"ש וגם בעיר מקלט.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
