ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
המשך ביאור המשנה - הכפרה של השעירים השונים
א. שעיר הפנימי - גם על מזיד ("וכיפר... ומפשעיהם...").
ב. שעיר המשתלח, ביאור הכפילות (לכאורה) במשנה: קלות = עשה ול"ת, חמורות = כריתות ומיתות בי"ד.
שוגג = שלא בטוח שחטא (ואז: הודע - שנודע לו על ספקו לפני יו"כ, ולא הודע - שנודע לו לאחר יו"כ).
ג. כיצד מכפר על עשה - מעמידים כרבי שמכפר גם ללא תשובה.
[ורבי סובר כר"י בזה ששעיר המשתלח מכפר גם על הכהנים, ור"י חולק על רבי בעניין התשובה (תלוי בסעיף הבא)].
ד. האם יו"כ מכפר לא תשובה? רבי - כן, רבנן - לא.
A. שתי ברייתות ראשונות (רבי ורבנן) - יש שלוש עבירות ("דבר ה' בזה...") שעליהם יש "היכרת תיכרת" אא"כ עשה תשובה. רבנן - בעבירות אלו המיתה לא מכפרת אא"כ עשה תשובה, בשאר העבירות המיתה מכפרת. רבי - בשלושתם יו"כ בפנ"ע לא מספיק (אלא צריך תשובה), בשאר עבירות - יו"כ מכפר בלי תשובה.
B. שתי ברייתות סותרות בסיפרא (ר"י) -
ברייתא א - צריך תשובה [מקורות: 1. כמו בחטאת ואשם. 2. "אך" - מגביל את הכפרה].
ברייתא ב - לא צריך תשובה ["יום הכיפורים הוא"].
האם הברייתות סותרות: 1. אביי - מחלוקת מה ר"י אמר. 2. ר"י כרבי, ורק על חטאי יו"כ עצמו - לא מכפר ללא תשובה.
ה. במה מתכפרים הכהנים בשאר העבירות?
ר"י - בשעיר המשתלח (כמו ישראל), ר"ש - בפר הכה"ג.
A. ברייתא א - מקור - ר"י - היקש בין הכפרה של ישראלים לכהנים. ר"ש - 1. הקרבן על טומאת מו"ק, הוידוי על שאר עבירות .2 מקור - היקש בין שני השעירים - שמכפרים רק על ישראל.
B. ברייתא ב -
שלב א - ההתלבטות
מצד אחד - "שעיר החטאת אשר לעם", מצד שני - "פר החטאת אשר לו".
לכאורה הכהנים לא כלולים באף כפרה? והרי כתוב "וכיפר... על הכהנים"!
[הדיון בגמרא -
"אשר לעם", לכאורה מלמד שצריך שילקח מכספי הציבור? "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירים".
"אשר לו" - לכאורה מלמד שצריך שיילקח מכספו (ולא אחיו, ושמעכב)? אכן כך, ומזה גופא רצו ללמוד שגם יכפר רק על עצמו וביתו - ולא על שאר הכהנים].
שלב ב - כמי הברייתא?
רבא - הנושא כאן זה כל העבירות, וכר"ש שהכהנים לא מתכפרים בשעיר המשתלח, אז אם לא ניתן להם כפרה - יישארו בלי כפרה כלל.
אביי - הנושא זה טומאת מקדש וקודשיו, וכר"י - והברייתא אומרת שכמו שיש להם כפרה בשאר עבירות, סביר שיש להם גם בטומאת מו"ק].
שלב ג - עדיף לומר שמתכפרים מפר הכה"ג,
כי "אשר לו" כבר נפרץ קצת, שהרי מכפר גם על ביתו.
["ואם נפשך" (=ואם תשאל) - (גמרא) הרי כתוב דווקא "ביתו"? "ביתו" = כל שבט הכהנים, מהפסוק "בית אהרן ברכו את ה'"].
C. למה צריך שני וידויים + נתינת הדם על פר כה"ג?
לר"ש - מובן (כיוון שרק הפר מכפר, מכפר על מה כל מה שמכפר אצל ישראל - שעיר הפנימי, חיצוני והמשתלח).
לר"י - כי מתוודה על עצמו וביתו, וכך מתוך שהוא זכאי - מתוודה על אחיו הכהנים.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהפרי ועד הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מבוא לסדרת פתחי אמונה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
