ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
יש שני יוצאי דופן -
1. איסור מוסיף - לפי כולם חל [דוגמא - חלב של קרבן שנעשה נותר - שעכשיו לא רק שאסור באכילה אלא אסור למזבח].
2. איסור כולל - [דוגמא - נבלה ביו"כ, שיו"כ מוסיף גם את שאר סוגי האוכל (אך לא מוסיף כלום לגבי הנבלה)] - ר"ש - לא חל, רבנן - חל.
יש מחלוקת האם רבנן אומרים שחל גם באיסור הבא על ידו, כמו שבועה (רי"ח ורבא - כן, ר"ל - לא).
ב. במשנה - נשבע לא לאכול ואכל דבר שלא ראוי - פטור, אכל נבלה - רבנן - חייב, ר"ש פוטר.
A. שתי קושיות: 1. סתירה פנימית. 2. קושיא על נבלה - הרי אין איסור חל על איסור?
תירוץ 1 ל -1: ברישא נשבע בסתם (אז לא התכוון לאיסורי אכילה), בסיפא - אמר בפירוש איסורי אכילה.
תירוצים ל-2: רב, שמואל ורי"ח - באיסור כולל (שהשבועה כוללת גם שאר אוכלין).
ר"ל - לר"ש אין איסור כולל וגם לרבנן - לא כשבא על ידי עצמו - אלא - איסור מוסיף - שמוסיף בשבועה גם חצי שיעור (לרבנן - במפרש, לר"ע - בסתם).
B. למה לא אמרו כדעה השנייה? רי"ח - שלא להיות רק כר"ע, ר"ל - לדעתו לרבנן לא חל באיסור שבא ע"י עצמו (Aבועה).
C. דעת ר"ש שפוטר: רי"ח - כי לדעתו איסור כולל לא חל. ר"ל - כי לדעתו זה לא מוסיף, כי כבר מהתורה אסור בחצי שיעור.
D. הרי לרבנן (כז.) לא נשבע לא לעשות מה שלא יכול להישבע לעשות? (וכאן לא יכול להישבע לאכול נבלה?)
ר"ל - יכול להישבע בפחות מכשיעור. רי"ח - יש לומר שכאן לא נשבע בפירוש על איסור האכילה.
תירוץ 2 לקושיא 1 - אכל דבר שבמציאות לא ראוי - פטור, דבר שראוי אלא שיש עליו איסור - חייב (התכוון). ניסיון ראיה מהסיפא ודחייתו.
ג. קושיא על רבא שאיסור כולל חל על איסור לרבנן גם בשבועה:
יתכן אדם שבאכילה אחת עובר על 4 חטאות ואשם: 1. חלב. 2. הקדש. 3. נותר. 4. נטמא האדם. 5. נכנס יו"כ. וקשה - לפי רבא – ניתן להוסיף שגם נשבע (וכולל גם עוד מאכל) וכך יש עוד חיוב של עולה ויורד!
תשובה: זה נכון, אך המשנה לא הזכירה זאת, כי לא רצתה לדבר על איסור ש (7 סיבות) -
1. איסור שבא על ידו (וההקדש – בכור).
2. איסור שניתן להישאל עליו (וההקדש – בכור).
3. קרבן עולה ויורד (והטמא – נעמיד בנשיא, שלר"א מביא שעיר קבוע).
4. רב אשי – דבר שיש לו שיעור (והקדש- שיעור שו"פ).
5. ר' זירא – רק חטאות שבמזיד הם בכרת.
6. רבינא – A. איסור שאינו איסור אכילה מובהק (דחייה – גם הקדש!). B. איסור שחל על דבר שאין בו ממשות
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
