ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
עלייתם ארצה, מרחבי ברית המועצות לשעבר, של מאות אלפים שאינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, הביאה גם בדורנו, במדינת ישראל, את הצורך להתמודד עם בעיה זו.
דווקא בשבוע שחל בו תשעה באב חובה עלינו לעסוק בבעיה כאובה זו וגם להציע דרך להתמודד עמה.
פרשתנו מזהירה אותנו:
"כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ ... וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ: כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר" (דברים ז' א-ד).
חז"ל הסבירו את הפסוקים בדרך זו: "א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי, אמר קרא 'כי יסיר את בנך מאחרי', בנך מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה. אמר רבינא, ש"מ: בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך" (יבמות דף כג ע"א) .
דברי חז"ל אלה הם המקור לכך שהבן של יהודיה ונכרי הוא יהודי ואיננו זקוק לגיור הלכה למעשה. לעומתו, בנו של יהודי מנכריה מוגדר הלכתית כנכרי ולכן כניסתו לעם ישראל מחייבת הליך גרות.
אף על פי כן רבי משה איסרליש - הרמ"א, בן דורו של רבי יוסף קארו וגדול פוסקי אשכנז בדורו, מביא פעמיים בהערותיו לטור ובהגהותיו לשו"ע את דעת ה"אור זרוע" שמצודתו הייתה פרוסה על פני כל אירופה ופסקיו שימשו מקור מרכזי לפוסקי אשכנז, כי יש מקום לומר כי בנו מן הנכרית נחשב כבנו מדרבנן.
יש לקביעה זו משמעות עצומה בשאלה הבאה: האם גם אותו נדחה בשלב ראשון, כמו כל גר, אם יבוא להתגייר? או כיוון שיש לאביו וממילא לבית הדין כשאביו איננו, חובה לקרבו ולעודדו לחזור לכלל ישראל שהרי הוא על "זרע ישראל" יחשב.
יעמוד על הברכה הרב ח"כ חיים אמסלם, תלמידו המובהק של הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת "כסא רחמים", שאזר מותניו כגיבור ופרסם את ספרו החשוב בענייני גיור: "זרע ישראל" בו הוא מוכיח ממקורות רבים, כי כל מי שמוגדר כ"זרע ישראל" יש להקל בהליכי גיורו ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד. לכן, בכל מקרה שכזה אין לדחותו, יש לדרוש רק הודעת עיקר המצוות וקבלת כל המצוות, אף אם לא יקיים כולם כבר עכשיו.
(כמו כן הוכיח באותות ומופתים כי אין לבטל גיור ואי אפשר לבטל גיור שנערך כהלכה).
בספרו החשוב הוא פותח את הדרך ההלכתית לטיפול בבעיה הקשה של דורנו כאן במדינת ישראל, שעליה הערנו בראשית דברינו.
העולים החדשים, ב"ה, מתערים בחברה הישראלית, מדברים את שפתה, משרתים בצבאה, משתלבים במוסדות החינוך ובחיי הכלכלה. אם לא נטפל עכשיו (וחבל שלא עשינו זאת מספיק קודם) הם יטמעו בחברה ואי אפשר יהיה לזהותם או למנוע את חיתונם עם יהודים. "טמינת הראש בחול" רק תחריף את הבעיה ונסיון להקים מערך שיפקח על כך רק יגרום לקרע עמוק ונורא בחברה הישראלית. על כן, יש ללכת בדרך אותה הרב אמסלם מציע (דרך שזכתה, כמובא בספרו, להסכמות רבות ישירות ועקיפות). כך נחזיר לעמנו בנים אובדים "זרע ישראל", שללא הליך גיור לא יחשבו כיהודים על פי ההלכה. יש להעבירם הליך גיור מאוד מקרב ומסביר פנים אשר מביא בחשבון כל קולא אפשרית על פי ההלכה.בכך נתרום את חלקנו להתקיימות הנבואה שהיא גם תפילה:
"וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
