ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
שאלת יסוד: מדוע עצמאות כל כך חשובה?
חז"ל במדרש ההלכה לימדונו, בשם רבי יהודה: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק" (ספרי דברים, ראה, כך פסק להלכה גם הרמב"ם מלכים פ"א ה"א)
במציאות מדובר היה בתהליך ארוך ומאתגר. אע"פ שיהושע הכניס את העם לארץ, וקיבל במידה מסוימת גם סמכויות של מלך (עיינו יהושע א, יח; כך גם פסק הרמב"ם מלכים פ"ג ה"ח), הוא לא הצליח להוריש את רוב הארץ, כמבואר בפסוק: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּֽה־מְאֹד לְרִשְׁתָּֽהּ" (יהושע יג, א). ודאי גם שיהושע לא הצליח ליצור ישות מדינית עצמאית, שאיחדה את כל שנים עשר השבטים. התוצאה באה לידי ביטוי לאורך כל תקופת השופטים. למעלה משלש מאות שנים כל שבט התנהל כיחידה עצמאית, וגם השבט החזק ביותר היה משועבד לפלשתים ששלטו בארצו, שלטון ללא מצרים. עיינו בהכרזתם של מנהיגי שבט יהודה בפגישתם עם שמשון, לאחר תביעתם המזעזעת של הפלישתים להסגרתו, בקשה שלא נדחתה על הסף ואף עברה לפסים מעשיים של ביצוע: "וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִֽיהוּדָה אֶל־סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּֽי־מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶֽם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים..." (שופטים טו, יא-יב).
כל אותם שנים הייתה ירושלים עיר נכרים, שיהודים העדיפו שלא ללון בה, כמתואר בכתוב: "וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד־נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם ... וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל־עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹֽא־מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד־גִּבְעָֽה" (שופטים יט, י-יב). גם ברוב ימי שאול ישבו נציבי פלישתים ברחבי הארץ ואפילו במרכז נחלת בנימין: "וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע" (שמו"א יג, ג). נציין כי השלטון על יצור הנשק וחרושת הברזל היה בידי הפלישתים: "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּֽי אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִֽית:... וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־שָׁאוּל וְאֶת־יוֹנָתָן ... וַיֵּצֵא מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֶֽל־מַעֲבַר מִכְמָֽשׂ" (שוב לב ארץ בנימין) (שם, יט-כג).
כך גם דוד בשבע השנים הראשונות למלכותו מלך בחברון כוואסל של הפלישתים. וזו הסיבה שבגינה דוד התמהמה ולא עלה לירושלים עם מות איש בושת בן שאול.
עם עלייתו של דוד לירושלים והפיכתה לבירת מדינת ישראל העצמאית הראשונה, התקיפו אותו הפלישתים פעמיים ונכשלו (שמו"ב ה, יז-כה). הצעד הבא היה העלאת הארון לירושלים והניסיון לבנות בה את בית המקדש ובכך להפוך את העיר גם לבירה הרוחנית של עם ישראל לדורי דורות.
אז מדוע עצמאות חשובה?
"ובזמן שאין מלך כל משפטי המלוכה חוזרים אל כלל האומה והנהגת הציבור" (הראי"ה קוק זצ"ל, שו"ת משפט כהן סימן קמד),
הקמת מדינה עצמאית, שבאה לידי ביטוי בהמלכת מלך, ובהיעדר סנהדרין ונביא - בבחירת כנסת וממשלה, היא זו שיכולה לאפשר בהמשך גם את בניינה הרוחני של העיר, וממילא גם של המדינה כולה.
עצמאות מדינית היא תנאי לעצמאות רוחנית-תורנית!
ההודאה בהלל ובתפילות נוספות ביום העצמאות עוסקת גם בכך.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
למה באנו לעולם הזה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תורה מן השמים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
