בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש ויקרא
  • אחרי מות
undefined
2 דק' קריאה
עם סיום יום הזיכרון, של הקדושים שמסרו נפשם על הגנת העם והארץ, קדושים שהבטיחו גם את חיי התורה הפורחים במדינת ישראל, מתחילות חגיגות יום העצמאות.
שאלת יסוד: מדוע עצמאות כל כך חשובה?
חז"ל במדרש ההלכה לימדונו, בשם רבי יהודה: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק" (ספרי דברים, ראה, כך פסק להלכה גם הרמב"ם מלכים פ"א ה"א)
במציאות מדובר היה בתהליך ארוך ומאתגר. אע"פ שיהושע הכניס את העם לארץ, וקיבל במידה מסוימת גם סמכויות של מלך (עיינו יהושע א, יח; כך גם פסק הרמב"ם מלכים פ"ג ה"ח), הוא לא הצליח להוריש את רוב הארץ, כמבואר בפסוק: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּֽה־מְאֹד לְרִשְׁתָּֽהּ" (יהושע יג, א). ודאי גם שיהושע לא הצליח ליצור ישות מדינית עצמאית, שאיחדה את כל שנים עשר השבטים. התוצאה באה לידי ביטוי לאורך כל תקופת השופטים. למעלה משלש מאות שנים כל שבט התנהל כיחידה עצמאית, וגם השבט החזק ביותר היה משועבד לפלשתים ששלטו בארצו, שלטון ללא מצרים. עיינו בהכרזתם של מנהיגי שבט יהודה בפגישתם עם שמשון, לאחר תביעתם המזעזעת של הפלישתים להסגרתו, בקשה שלא נדחתה על הסף ואף עברה לפסים מעשיים של ביצוע: "וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִֽיהוּדָה אֶל־סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּֽי־מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶֽם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים..." (שופטים טו, יא-יב).
כל אותם שנים הייתה ירושלים עיר נכרים, שיהודים העדיפו שלא ללון בה, כמתואר בכתוב: "וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד־נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם ... וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל־עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹֽא־מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד־גִּבְעָֽה" (שופטים יט, י-יב). גם ברוב ימי שאול ישבו נציבי פלישתים ברחבי הארץ ואפילו במרכז נחלת בנימין: "וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע" (שמו"א יג, ג). נציין כי השלטון על יצור הנשק וחרושת הברזל היה בידי הפלישתים: "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּֽי אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִֽית:... וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־שָׁאוּל וְאֶת־יוֹנָתָן ... וַיֵּצֵא מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֶֽל־מַעֲבַר מִכְמָֽשׂ" (שוב לב ארץ בנימין) (שם, יט-כג).
כך גם דוד בשבע השנים הראשונות למלכותו מלך בחברון כוואסל של הפלישתים. וזו הסיבה שבגינה דוד התמהמה ולא עלה לירושלים עם מות איש בושת בן שאול.
עם עלייתו של דוד לירושלים והפיכתה לבירת מדינת ישראל העצמאית הראשונה, התקיפו אותו הפלישתים פעמיים ונכשלו (שמו"ב ה, יז-כה). הצעד הבא היה העלאת הארון לירושלים והניסיון לבנות בה את בית המקדש ובכך להפוך את העיר גם לבירה הרוחנית של עם ישראל לדורי דורות.
אז מדוע עצמאות חשובה?
"ובזמן שאין מלך כל משפטי המלוכה חוזרים אל כלל האומה והנהגת הציבור" (הראי"ה קוק זצ"ל, שו"ת משפט כהן סימן קמד),
הקמת מדינה עצמאית, שבאה לידי ביטוי בהמלכת מלך, ובהיעדר סנהדרין ונביא - בבחירת כנסת וממשלה, היא זו שיכולה לאפשר בהמשך גם את בניינה הרוחני של העיר, וממילא גם של המדינה כולה.

עצמאות מדינית היא תנאי לעצמאות רוחנית-תורנית!
ההודאה בהלל ובתפילות נוספות ביום העצמאות עוסקת גם בכך.


(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il