ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
שאלת יסוד: מדוע עצמאות כל כך חשובה?
חז"ל במדרש ההלכה לימדונו, בשם רבי יהודה: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק" (ספרי דברים, ראה, כך פסק להלכה גם הרמב"ם מלכים פ"א ה"א)
במציאות מדובר היה בתהליך ארוך ומאתגר. אע"פ שיהושע הכניס את העם לארץ, וקיבל במידה מסוימת גם סמכויות של מלך (עיינו יהושע א, יח; כך גם פסק הרמב"ם מלכים פ"ג ה"ח), הוא לא הצליח להוריש את רוב הארץ, כמבואר בפסוק: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּֽה־מְאֹד לְרִשְׁתָּֽהּ" (יהושע יג, א). ודאי גם שיהושע לא הצליח ליצור ישות מדינית עצמאית, שאיחדה את כל שנים עשר השבטים. התוצאה באה לידי ביטוי לאורך כל תקופת השופטים. למעלה משלש מאות שנים כל שבט התנהל כיחידה עצמאית, וגם השבט החזק ביותר היה משועבד לפלשתים ששלטו בארצו, שלטון ללא מצרים. עיינו בהכרזתם של מנהיגי שבט יהודה בפגישתם עם שמשון, לאחר תביעתם המזעזעת של הפלישתים להסגרתו, בקשה שלא נדחתה על הסף ואף עברה לפסים מעשיים של ביצוע: "וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִֽיהוּדָה אֶל־סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּֽי־מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶֽם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים..." (שופטים טו, יא-יב).
כל אותם שנים הייתה ירושלים עיר נכרים, שיהודים העדיפו שלא ללון בה, כמתואר בכתוב: "וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד־נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם ... וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל־עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹֽא־מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד־גִּבְעָֽה" (שופטים יט, י-יב). גם ברוב ימי שאול ישבו נציבי פלישתים ברחבי הארץ ואפילו במרכז נחלת בנימין: "וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע" (שמו"א יג, ג). נציין כי השלטון על יצור הנשק וחרושת הברזל היה בידי הפלישתים: "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּֽי אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִֽית:... וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־שָׁאוּל וְאֶת־יוֹנָתָן ... וַיֵּצֵא מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֶֽל־מַעֲבַר מִכְמָֽשׂ" (שוב לב ארץ בנימין) (שם, יט-כג).
כך גם דוד בשבע השנים הראשונות למלכותו מלך בחברון כוואסל של הפלישתים. וזו הסיבה שבגינה דוד התמהמה ולא עלה לירושלים עם מות איש בושת בן שאול.
עם עלייתו של דוד לירושלים והפיכתה לבירת מדינת ישראל העצמאית הראשונה, התקיפו אותו הפלישתים פעמיים ונכשלו (שמו"ב ה, יז-כה). הצעד הבא היה העלאת הארון לירושלים והניסיון לבנות בה את בית המקדש ובכך להפוך את העיר גם לבירה הרוחנית של עם ישראל לדורי דורות.
אז מדוע עצמאות חשובה?
"ובזמן שאין מלך כל משפטי המלוכה חוזרים אל כלל האומה והנהגת הציבור" (הראי"ה קוק זצ"ל, שו"ת משפט כהן סימן קמד),
הקמת מדינה עצמאית, שבאה לידי ביטוי בהמלכת מלך, ובהיעדר סנהדרין ונביא - בבחירת כנסת וממשלה, היא זו שיכולה לאפשר בהמשך גם את בניינה הרוחני של העיר, וממילא גם של המדינה כולה.
עצמאות מדינית היא תנאי לעצמאות רוחנית-תורנית!
ההודאה בהלל ובתפילות נוספות ביום העצמאות עוסקת גם בכך.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
