ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בשנת ה-75 לפטירת הראי"ה, נרצה להעמיק בתורתו ובחידושו של רבינו הגדול. להבנת החידוש העיקרי אותו חידש מוקדשת הקומה התורנית השבוע
הרב קוק כחדשן
הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת-גן
החידוש העיקרי בתורת הרב קוק הוא עצם החידוש. בניגוד לתפיסה המקובלת שרווחה בתקופתו, כי משמעות הדת היא רק התרפקות על העבר והקפדה על המשך שמירת המסורת בלבד, הרב קוק חידש שדתיות עמוקה היא דווקא זו שצופה לעתיד, וזו ששואפת לחידוש . ברעיון זה היה מענה עמוק, לסתירה לכאורה בין היהדות למודרנה, שהטרידה אז רבים.
כשאנו מדברים על החידוש במשנת הראי"ה קוק, אין הכוונה לתפיסה שרואה בחידוש ניגוד לישן ועקירת המסורת, חלילה, אלא הכוונה לחידוש שמוסיף על הקיים ומעלה את האדם ומקדמו. כמו עץ שככל ששורשיו עמוקים יותר כך יכולתו לגדל נוף חדש גדולים יותר. ואזי גם כשגוזמים אותו הוא מגיב בגילוי כוחות רעננים המחדשים אותו ובכך גם מאפשרים לו להעמיק יותר.
רעיון החידוש במשנתו של הרב קוק, הופך אותו להוגה הגדול ביותר בעולם המודרני, לא רק היהודי אלא האוניברסאלי. הרב קוק סבר כי כמו שהאדם המודרני שואף כל הזמן לשכלל את תנאי החיים הגשמיים שלו, כך יש לו דחף בלתי נשלט לשנות ולחדש גם ברוחניות. אמנם לעיתים הרצון המוגזם לחדש עלול להזיק, כי לא כל חדש הוא טוב. ולכן העבר צריך להישאר כבסיס איתן שעל-גביו יתפתח החידוש.
אומנם אפשר למצוא רעיונות דומים אצל הוגי דעות אחרים (כגון הרמח"ל), ובעיקר התפיסה של קיום מצוות מתוך התרעננות יום-יומית, קיימת בספרי החסידות, אבל הרב קוק הפך אותם לרלוונטיים לכל תחומי החיים, לא רק האישיים אלא גם הציבוריים.
בין שוחרי תורת הרב יש כאלו שמתוך רצון לחדש בהסברת תורתו והפצתם ברבים מפרסמים כתבים גנוזים שלו, כגון 'שמונה קבצים' ועוד. הוצאת הגנזים לאור אומנם הוסיפה דברים חדשים מסוימים אך לא שינתה את עיקרי תורתו של הראי"ה. כי הנזיר והרצי"ה עברו על כתבי הראי"ה, ליקטו ליקוטי בתר ליקוטי את העיקר שבהם, ניסחו וסידרו אותם לפי נושאים, והדברים מבוררים ומצהירים דיים. ולשם מה להוציא את הדברים מן המקור בצורה לא מסודרת?!
לאחרונה פורסם מתוך כתב-ידו הספר 'לנבוכי הדור' . גם פה לא מדובר בהרבה רעיונות חדשים, אלא זהו ספר ישן של הראי"ה, שהוא עצמו גנזו. בתקופות מאוחרות הוא פיתח והעמיק את הרעיונות שהעלה בו. את הרעיונות המשוכללים פרסם הרב בשעתם. (המאמר טללי אורות העוסק בטעמי מצוות ובעיקר בנושא הצמחונות הוא שכלול של מה שנכתב ב"לנבוכי הדור". וכן אגרותיו בנושא האבולוציה וכן פרק "התעלות העולם" באורות הקודש ח"ב הם פיתוח משוכלל יותר וניסוח זהיר יותר של רעיונותיו שנאמרו ב"לנבוכי הדור"). חוששני שניסוחים מסוימים ב"לנבוכי הדור" עלולים להתפרש שלא כהלכה ועלולים להזיק לתדמיתו המשוכללת של הראי"ה.
אמנם הייתה מעלה מסוימת בפרסום פרקים אישיים מתוך תורתו של הראי"ה, כגון "חדריו" כי הנזיר והרצי"ה שינו במכוון, על דעתו של הרב, בכמה פסקאות את סגנונו של הראי"ה, מלשון יחיד ללשון רבים. הרב עצמו כתבם לעצמו אך כשהוחלט על דעתו להוציאם לרשות הרבים שינו את הסגנון. ומה שלא היה מתאים לציבור הושאר בצנעה. פרסום פרקיו האישיים החזיר את הביטוי האישי של הראי"ה קוק. אינני יודע אם הדבר היה לרוחו של הרב, שראה את עצמו כשליח ציבור ולא כפרט, כמו שהיה חותם "עבד קדוש לעם קדוש". על כל פנים הצצה לאישיותו הפרטית של מרן הרב זצ"ל תורמת להאדרתה.
ספר חדש שיצא ממש השבוע הוא חומש הראי"ה שבו לוקטו מכל כתבי הרב ובנו הרצ"יה רעיונות ופירושים על התורה בצמוד לאונקלוס ורש"י. עבודה רבה הושקעה כאן וברכה גדולה יש בה. מידי שבת בשבתו יהיו פתוחים בפנינו ללא חיפוש וחיטוט בזכרון דברי הרב ובנו על כל פסוק בתורה שעליו העירו והאירו. יישר כוח גדול לרב לונדין ולרב רמר ולראש ישיבת חיפה הרב זיני שביוזמתו נעשה דבר גדול זה.
הפצת כתביו והסברתם של מרן הראי"ה הוא צו השעה ויבורכו כל העוסקים במלאכת קודש זו.
האם נרים את הכפפה?
הרב רונן בן-דוד שליט"א, ראש אולפנת 'נווה-חנה'
האדם מחפש משמעות. כזה הוא מטבע בריאתו. כל חוויה העוברת עלינו, ברמה האישית, הלאומית והקוסמית, מבקשת פשר בתודעתנו. חיינו מתאפשרים בשל העובדה שאנו חיים בתרבות הנותנת להם משמעות. אלא שבכך לא די. האדם מחפש גם אופק אליו הוא שואף, וגם דרך בה צריך ללכת על מנת להגיע לאופק הזה. הגות טובה ורלוונטית נמדדת בשלושת אלה: בפשר, ביעד ובארגז הכלים.
בשלושת התחומים האלה חידושו של הראי"ה קוק דרמטי, לפחות במושגים של השיח המחשבתי היהודי הקלאסי. הוא העיד על עצמו, שדרכו המחשבתית נטועה עמוק בקבלת האר"י. זו הגות הרואה בכל המציאות התגלות אלוקית, וממילא בכל חוויה או תופעה או מחשבה תמיד יהיה ניצוץ של 'חלק אלוק ממעל'. הרב קוק זיהה ביסודות קבלת האר"י את המחשבה הרלוונטית בעולם בו ההשכלה והחילון פגעו באופן קשה מאוד בעם ישראל. זה מבחינתו הפשר הבסיסי: בכל דבר יש יסוד של טוב ויסוד של אמת.
השלב הבא משמעותי לא פחות: כשם שבכל מקום יש שמץ של טוב ואמת, אין שום מקום שיכול לטעון שכל האמת אצלו. הרב קוק תיאר את יתרונה של כל השקפה יהודית בעולם, אך בה בעת לא חסך את שבט ביקורתו מההשקפות האלה. האורתודוכסיה בכללותה, רבניה, בעלי תנועת המוסר, החסידים והמתנגדים, כולם זכו אצלו למחמאות אך גם ל'הצלפות'. לאף כוח בפני עצמו אין יכולת להוביל את האמת הגדולה, וכל מי שינסה לעשות זאת עתיד ליפול (עוד רעיון הלקוח מקבלת האר"י). ביקורת זו הוא הצליף ביתר עוז באידיאות הגדולות של זמנו: במודרניזם החילוני, בלאומיות, בסוציאליזם ובמדע, אלא שבכולם יגע ומצא נקודות של אור שרק הן יכולות להביא לעולם. היעד הפך לברור: יש לברר מכל חלקי המציאות את הטוב שבהם, ובשילוב כל אלה יחד נוכל להגיע למיצוי בשורתה של היהדות בעולם; ההבטחה האלוקית שיהיה טוב. טוב כללי לכולם.
הרב קוק לא הסתפק בהצבת עקרונות בלבד והציע דרכים אמיצות וקיומיות לבצע את המהלך המורכב. למרות מה שמנסים אי אלו לתאר, כאילו היה הרב קוק הרמוניסט שראה תמיד את הטוב בכל דבר, רוויה שיטתו בהתמודדויות לא פשוטות. הקושי והרוע עתידים לעבור מן העולם, וזה אפילו תלוי בנו, אלא שלרגע בל נשלה את עצמנו שמדובר בתהליך קל. נמצא בכתביו התמודדויות מורכבות בתחום המחשבה והפילוסופיה, אך לא פחות חשוב מכך - בתחום הנפש. תחושת הבדידות והקושי של מי שמנסה לעשות טוב ונופל, מלאה בכתביו. הוא הציע, באופן נועז מקודמיו, שבכל אדם נעוץ חלק מן האמת האלוקית הגדולה, ורק הוא יכול לגאול את חלקו האישי. נזכור כי הדברים נאמרו בתקופה בה רעיונות אלו ביחס לאמת, ביחס להומניזם וביחס לפרט היו כמעט לא רלוונטיים.
רבים טועים לחשוב שהחידוש המרכזי של הרב קוק הוא ביחס לארץ ישראל. ולא היא. חידושו נעוץ בהבנת היעד של האנושות כולה, תוך הבנה שעם ישראל אמור להוביל את התהליך. בלי חיים עצמאיים בנחלת אבות, אין סיכוי שנצליח לעשות זאת. השאלה הגדולה שגלגל הרב קוק לפתחנו: האם נרים את הכפפה או נמשיך לפחד???
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
