ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה
"אני אומרת לך, אסתר, הילדים של היום הם לא כמו הילדים של פעם. פעם היה כבוד להורים - היו קמים לפניהם, מנשקים להם את הידיים ושומעים בקולם. היום, מה אני אגיד לך, אין כבוד. היית צריכה לראות איך הנכד שלי מתנהג לאמא שלו. אבל מה, ראיתי שבזמן האחרון הוא מתייעץ הרבה עם הרב שלו. אולי אני אגיד לו לשאול את הרב - איך מתחנכים לכיבוד הורים"?
טיפול שורש
הרב דוד גרינוולד שליט"א - רב המושב נחלים
כיצד מחנכים למצוות? מרגילים את אדם, בהיותו צעיר לימים, למעשה המצוות. וכיוון ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" - הרי בעקבות המעשים נחקקים בתוכו פנימה גם הרעיונות, האמונות והערכים.
אולם מצוות כיבוד הורים שונה מכל המצוות, בכך שאינה מְצוה על מעשה מוגדר אלא מִצוה כללית שביטוייה במעשים רבים, ולכן עיקרה ביחס הנפשי. לפיכך, החינוך לכיבוד הורים הוא בעיקר על ידי ביסוס וחיזוק הערכים מהם נובעת מצוה זו .
שלושה מניעים למצווה זו : דתי, מוסרי ותועלתי: דתי - "הדיבור הזה מכלל הדיבורים החמישה האלוקיים אשר בלוח האחד ולא היה מהדיבורים האנושיים שהיו בלוח השני" (אברבנאל). פירוש: מצוות כיבוד הורים מופיעה בלוחות הברית במחצית הראשונה, שעוסקת במצוות שבין אדם למקום ולא במחצית השניה העוסקת במצוות שבין אדם לחברו. הטעם לקשר של מצוות כיבוד הורים לעבודת ה', נאמר בדברי הרמב"ן, שביאר, שכיוון שיש שלושה שותפים ליצירת האדם והם - ה', אביו ואמו, וכשם שנצטווינו לכבד את הגדול שבהם (ה'), כך נצטווינו לכבד את שני השותפים הזוטרים.
מוסרי - הכרת הטוב. לאדם יש נטייה טבעית להכיר טובה למיטיבים עימו, אך מתוך ההרגל תחושה זאת נשחקת והולכת כלפי אלה המיטיבים עימו בקביעות. לכן דווקא כלפי ההורים שהביאו את האדם לעולם ודואגים לכל מחסורו - רגש זה איננו פעיל, ועל האדם לעורר אותו תוך שהוא מתגבר על ההרגל.
תועלתי : א. "למען ייטב לך" - "כי בניו אחרי כן יכבדוהו גם כן, כמו שהוא מכבד לאביו יען וביען במידה שאדם מודד מודדים לו" (אברבנאל).
ב. "יקבל מהם הדיעות והאמונות האמיתיות" - העברת המסורת מדור לדור (אברבנאל).
ג. "תיקון קיבוץ הבית הוא התחלה לקיבוץ המדינה" (רלב"ג). פירוש: חברה בריאה מורכבת מתאים משפחתיים בריאים וכדי לקבל משפחה בריאה חובה לכבד את ההורים.
עיקרון חשוב נוסף בחינוך למצוה זו הוא המשנה באבות האומרת "איזהו המכובד - המכבד". כלומר הדורש בכבוד עצמו, מביא ביזיון על עצמו, היפך המבוקש. וכך גם ההורים אם ירצו להיות מכובדים... עליהם לכבד...
ובנוסף - אדם הלובש מחלצות ועוטה מסכה על פניו, יוצא מביתו ומתכבד בפי הבריות, וכששב לביתו הוא פושט את אדרתו ומסיר את המסכה מעל פניו, כאן הבן שואל מה נשתנה, ובאחת יאבד ההורה את כל כבודו בעיני בני ביתו.
גדול לימוד המביא לידי מעשה
הרב אהרון הראל שליט"א - ראש ישיבת שילה
לפני כשנתיים, פנה אלי תלמיד כיתה י"ב בשאלה: "אני מעוניין", כך כתב, "ללמוד בשנה הבאה בישיבה הנמצאת במקום 'מסוכן', והורי מתנגדים. האם אני צריך לשמוע להם"?
עניתי לו, שלא רק שהוא אינו צריך לשמוע להם, כמבואר במפורש בשו"ע (יו"ד סי' ר"מ סע' כ"ה), אלא שאף אסור לו לשמוע להם, ועליו ללכת ללמוד במקום בו ליבו חפץ, ולחזק בכך את מתיישבי ארץ ישראל.
אך, בשיפולי הדברים הוספתי לו את המשפטים הבאים:
"אשרינו! אשרינו שזכינו לגדל נוער נפלא כזה, שמה שמטריד אותו זה: כיבוד אב ואם, איך לא להיות כפוי טובה, איך להצליח לעשות את רצון ה' ואת רצונו הפנימי שמורה לו לִגלות למקום תורה, בלי לפגוע בהוריו. נפלא! עצם השאלה שלך כבר מרוממת את מצב הרוח שלי! ולא רק זה, אשרינו שהנוער הזה גם מגדיל ראש, וחש כזאת מחויבות להוריו, אפילו יותר מאשר הדרישה ההלכתית. אשרינו, ואשריך, ואשרי הוריך! אשריך, שלב טהור נתן לך אלוקים, ורוח נכון חידש בקרבך. אשרי הישיבה שתזכה שתחבוש את ספסליה, ואם ירצה ה', תזכה לעלות במעלות התורה והעבודה".
זו לדעתי גם התשובה לשאלה - כיצד ניתן לחנך לכיבוד הורים. בעולם בו מחנכים ליראת שמים ואהבת ה', ממילא נבנית גישה מכבדת כלפי ההורים. הרי ממקור נותן התורה נצטווינו לכבד את ההורים וליראה מהם, ומי שמקפיד על כל תג ותג בהלכה, וודאי יקפיד גם על מצוה זו. לא פלא לכן, שבציבורנו, צבור שומרי התורה והמצוות, קיים יחס של כבוד והערכה כללית להורים.
אלא, שלפני כל זה, צריכה לבוא הקומה הבסיסית: לימוד הלכות כבוד אב ואם.מי שעוסק בלימוד הלכות אלו, בעיון, ממקורן בש"ס, בראשונים ובאחרונים, ובכל ספרות הפוסקים, יונק לתוכו את הצורך בכיבוד ואת חשיבותו. הוא לא רק יודע יותר טוב כיצד לכבדם על פי ההלכה, אלא אף מתחזק במחויבות לכבדם , כפי שאומר החזון איש זצ"ל בספרו 'אמונה ובטחון' שעל ידי לימוד הלכות בין אדם לחברו, אדם קונה קניין מוסרי בחובת קיומן.
ועל ידי קיום מצוה חשובה זו, נזכה לקיום השכר המיועד, באופן פרטי, ועוד יותר מכך באופן ציבורי - 'לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (דברים פרק ה).
הכרת הטוב
הרב חברון שילה שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר עתניאל
הכרת הטוב! הודאה לה' על כל דבר טוב שיש לנו. קמתי בבוקר - אני מודה. התלבשתי, אני מברך ומודה, ראיתי את האור בחוץ ושוב אני מברך. אני עומד בתפילה ואומר "מודים אנחנו לך... על נפלאותיך וטובתך שבכל יום תמיד ערב ובקר וצהרים...", גם על הטוב שבמדינה אני מודה, ועל התחלת זריחת הגאולה אני מודה.
יש רע, יש פגמים, יש הרבה דברים שצריך לתקן, אבל לרגע אחד אינני שוכח להודות לה' על כל הטוב שגמלני.
אדם החי בתודעה כזאת, ברור שכך ינהל את חייו גם כלפי הוריו. אני מודה לכם על כך שבזכותכם באתי לעולם , אני מודה על האוכל שקבלתי כאשר הייתי קטן, אני מודה על הבגדים והשמיכות, על השבחים ועל הנשיקות...
נכון לא תמיד הכל ורוד. יש שזכו לילדות מאושרת ויש שעברו קשיים ועלבונות. אולם אין אדם שאין לו על מה להודות להוריו, ולוּ רק על עצם חייו . נחנך את עצמנו לתקן את הרע, מתוך הודאה על כל דבר טוב, ומתוך כך נוכל לחנך את עצמנו לכבד את ההורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
