ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בשנת ה-75 לפטירת הראי"ה, נרצה להעמיק בתורתו ובחידושו של רבינו הגדול. להבנת החידוש העיקרי אותו חידש מוקדשת הקומה התורנית השבוע
הרב קוק כחדשן
הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת-גן
החידוש העיקרי בתורת הרב קוק הוא עצם החידוש. בניגוד לתפיסה המקובלת שרווחה בתקופתו, כי משמעות הדת היא רק התרפקות על העבר והקפדה על המשך שמירת המסורת בלבד, הרב קוק חידש שדתיות עמוקה היא דווקא זו שצופה לעתיד, וזו ששואפת לחידוש . ברעיון זה היה מענה עמוק, לסתירה לכאורה בין היהדות למודרנה, שהטרידה אז רבים.
כשאנו מדברים על החידוש במשנת הראי"ה קוק, אין הכוונה לתפיסה שרואה בחידוש ניגוד לישן ועקירת המסורת, חלילה, אלא הכוונה לחידוש שמוסיף על הקיים ומעלה את האדם ומקדמו. כמו עץ שככל ששורשיו עמוקים יותר כך יכולתו לגדל נוף חדש גדולים יותר. ואזי גם כשגוזמים אותו הוא מגיב בגילוי כוחות רעננים המחדשים אותו ובכך גם מאפשרים לו להעמיק יותר.
רעיון החידוש במשנתו של הרב קוק, הופך אותו להוגה הגדול ביותר בעולם המודרני, לא רק היהודי אלא האוניברסאלי. הרב קוק סבר כי כמו שהאדם המודרני שואף כל הזמן לשכלל את תנאי החיים הגשמיים שלו, כך יש לו דחף בלתי נשלט לשנות ולחדש גם ברוחניות. אמנם לעיתים הרצון המוגזם לחדש עלול להזיק, כי לא כל חדש הוא טוב. ולכן העבר צריך להישאר כבסיס איתן שעל-גביו יתפתח החידוש.
אומנם אפשר למצוא רעיונות דומים אצל הוגי דעות אחרים (כגון הרמח"ל), ובעיקר התפיסה של קיום מצוות מתוך התרעננות יום-יומית, קיימת בספרי החסידות, אבל הרב קוק הפך אותם לרלוונטיים לכל תחומי החיים, לא רק האישיים אלא גם הציבוריים.
בין שוחרי תורת הרב יש כאלו שמתוך רצון לחדש בהסברת תורתו והפצתם ברבים מפרסמים כתבים גנוזים שלו, כגון 'שמונה קבצים' ועוד. הוצאת הגנזים לאור אומנם הוסיפה דברים חדשים מסוימים אך לא שינתה את עיקרי תורתו של הראי"ה. כי הנזיר והרצי"ה עברו על כתבי הראי"ה, ליקטו ליקוטי בתר ליקוטי את העיקר שבהם, ניסחו וסידרו אותם לפי נושאים, והדברים מבוררים ומצהירים דיים. ולשם מה להוציא את הדברים מן המקור בצורה לא מסודרת?!
לאחרונה פורסם מתוך כתב-ידו הספר 'לנבוכי הדור' . גם פה לא מדובר בהרבה רעיונות חדשים, אלא זהו ספר ישן של הראי"ה, שהוא עצמו גנזו. בתקופות מאוחרות הוא פיתח והעמיק את הרעיונות שהעלה בו. את הרעיונות המשוכללים פרסם הרב בשעתם. (המאמר טללי אורות העוסק בטעמי מצוות ובעיקר בנושא הצמחונות הוא שכלול של מה שנכתב ב"לנבוכי הדור". וכן אגרותיו בנושא האבולוציה וכן פרק "התעלות העולם" באורות הקודש ח"ב הם פיתוח משוכלל יותר וניסוח זהיר יותר של רעיונותיו שנאמרו ב"לנבוכי הדור"). חוששני שניסוחים מסוימים ב"לנבוכי הדור" עלולים להתפרש שלא כהלכה ועלולים להזיק לתדמיתו המשוכללת של הראי"ה.
אמנם הייתה מעלה מסוימת בפרסום פרקים אישיים מתוך תורתו של הראי"ה, כגון "חדריו" כי הנזיר והרצי"ה שינו במכוון, על דעתו של הרב, בכמה פסקאות את סגנונו של הראי"ה, מלשון יחיד ללשון רבים. הרב עצמו כתבם לעצמו אך כשהוחלט על דעתו להוציאם לרשות הרבים שינו את הסגנון. ומה שלא היה מתאים לציבור הושאר בצנעה. פרסום פרקיו האישיים החזיר את הביטוי האישי של הראי"ה קוק. אינני יודע אם הדבר היה לרוחו של הרב, שראה את עצמו כשליח ציבור ולא כפרט, כמו שהיה חותם "עבד קדוש לעם קדוש". על כל פנים הצצה לאישיותו הפרטית של מרן הרב זצ"ל תורמת להאדרתה.
ספר חדש שיצא ממש השבוע הוא חומש הראי"ה שבו לוקטו מכל כתבי הרב ובנו הרצ"יה רעיונות ופירושים על התורה בצמוד לאונקלוס ורש"י. עבודה רבה הושקעה כאן וברכה גדולה יש בה. מידי שבת בשבתו יהיו פתוחים בפנינו ללא חיפוש וחיטוט בזכרון דברי הרב ובנו על כל פסוק בתורה שעליו העירו והאירו. יישר כוח גדול לרב לונדין ולרב רמר ולראש ישיבת חיפה הרב זיני שביוזמתו נעשה דבר גדול זה.
הפצת כתביו והסברתם של מרן הראי"ה הוא צו השעה ויבורכו כל העוסקים במלאכת קודש זו.
האם נרים את הכפפה?
הרב רונן בן-דוד שליט"א, ראש אולפנת 'נווה-חנה'
האדם מחפש משמעות. כזה הוא מטבע בריאתו. כל חוויה העוברת עלינו, ברמה האישית, הלאומית והקוסמית, מבקשת פשר בתודעתנו. חיינו מתאפשרים בשל העובדה שאנו חיים בתרבות הנותנת להם משמעות. אלא שבכך לא די. האדם מחפש גם אופק אליו הוא שואף, וגם דרך בה צריך ללכת על מנת להגיע לאופק הזה. הגות טובה ורלוונטית נמדדת בשלושת אלה: בפשר, ביעד ובארגז הכלים.
בשלושת התחומים האלה חידושו של הראי"ה קוק דרמטי, לפחות במושגים של השיח המחשבתי היהודי הקלאסי. הוא העיד על עצמו, שדרכו המחשבתית נטועה עמוק בקבלת האר"י. זו הגות הרואה בכל המציאות התגלות אלוקית, וממילא בכל חוויה או תופעה או מחשבה תמיד יהיה ניצוץ של 'חלק אלוק ממעל'. הרב קוק זיהה ביסודות קבלת האר"י את המחשבה הרלוונטית בעולם בו ההשכלה והחילון פגעו באופן קשה מאוד בעם ישראל. זה מבחינתו הפשר הבסיסי: בכל דבר יש יסוד של טוב ויסוד של אמת.
השלב הבא משמעותי לא פחות: כשם שבכל מקום יש שמץ של טוב ואמת, אין שום מקום שיכול לטעון שכל האמת אצלו. הרב קוק תיאר את יתרונה של כל השקפה יהודית בעולם, אך בה בעת לא חסך את שבט ביקורתו מההשקפות האלה. האורתודוכסיה בכללותה, רבניה, בעלי תנועת המוסר, החסידים והמתנגדים, כולם זכו אצלו למחמאות אך גם ל'הצלפות'. לאף כוח בפני עצמו אין יכולת להוביל את האמת הגדולה, וכל מי שינסה לעשות זאת עתיד ליפול (עוד רעיון הלקוח מקבלת האר"י). ביקורת זו הוא הצליף ביתר עוז באידיאות הגדולות של זמנו: במודרניזם החילוני, בלאומיות, בסוציאליזם ובמדע, אלא שבכולם יגע ומצא נקודות של אור שרק הן יכולות להביא לעולם. היעד הפך לברור: יש לברר מכל חלקי המציאות את הטוב שבהם, ובשילוב כל אלה יחד נוכל להגיע למיצוי בשורתה של היהדות בעולם; ההבטחה האלוקית שיהיה טוב. טוב כללי לכולם.
הרב קוק לא הסתפק בהצבת עקרונות בלבד והציע דרכים אמיצות וקיומיות לבצע את המהלך המורכב. למרות מה שמנסים אי אלו לתאר, כאילו היה הרב קוק הרמוניסט שראה תמיד את הטוב בכל דבר, רוויה שיטתו בהתמודדויות לא פשוטות. הקושי והרוע עתידים לעבור מן העולם, וזה אפילו תלוי בנו, אלא שלרגע בל נשלה את עצמנו שמדובר בתהליך קל. נמצא בכתביו התמודדויות מורכבות בתחום המחשבה והפילוסופיה, אך לא פחות חשוב מכך - בתחום הנפש. תחושת הבדידות והקושי של מי שמנסה לעשות טוב ונופל, מלאה בכתביו. הוא הציע, באופן נועז מקודמיו, שבכל אדם נעוץ חלק מן האמת האלוקית הגדולה, ורק הוא יכול לגאול את חלקו האישי. נזכור כי הדברים נאמרו בתקופה בה רעיונות אלו ביחס לאמת, ביחס להומניזם וביחס לפרט היו כמעט לא רלוונטיים.
רבים טועים לחשוב שהחידוש המרכזי של הרב קוק הוא ביחס לארץ ישראל. ולא היא. חידושו נעוץ בהבנת היעד של האנושות כולה, תוך הבנה שעם ישראל אמור להוביל את התהליך. בלי חיים עצמאיים בנחלת אבות, אין סיכוי שנצליח לעשות זאת. השאלה הגדולה שגלגל הרב קוק לפתחנו: האם נרים את הכפפה או נמשיך לפחד???
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שיא השיאים בפסח!
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
