ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- אלול
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ה'צמח צדק' נודע על שם ספרו שו"ת צמח-צדק על חלקי השו"ע, שיצא לאור כמה שנים לאחר הסתלקותו על ידי בניו. ה'צמח צדק' היה ידוע בתור 'כתבא רבה' וכתב ריבוי חידושי תורה בנגלה ובנסתר. ישנה קבלה שבמשך ימי חייו כתב כ"ד אלף בויגין (גליונות גדולים) של חידושי תורה. מכתבי החסידות שהוריש נדפסה סדרת אור-התורה על תורה, נביאים וכתובים ומאמרי חז"ל ובה יותר משלושים כרכים.
בנוסף כתב ה'צמח צדק' הגהות והערות לתורת זקנו אדמו"ר הזקן, שנדפסו על ידו ב"לקוטי תורה" לרבינו הזקן ואלו היו דברי תורתו הראשונים שנדפסו.
ואולם הספר הראשון של רבינו הצמח-צדק בעניני חסידות שנדפס על שמו, הוא "ספר דרך מצוותיך", טעמי המצוות על דרך יסודי החסידות.
ספר זה נדפס לראשונה בפאלטאווא, בשנת תרע"א, ובדורנו, בשנת תנש"א, הופיע בהוצאה חדשה ומתוקנת באותיות מרובעות עם הוספות, הערות ומפתחות.
* * *
שלא כשאר ספרי חסידות שסגנונם מיוחד ושונה משאר ספרי הלכה או דרוש, ונכתבו בדרך מיוחדת שצריך הלומד להיות רגיל בה, הרי שבספר זה כתובים עניני חסידות באופן ערוך ומסודר כשולחן הערוך. משום כך הציע הרבי זי"ע כמה פעמים שהתחלת הלימוד בעניני חסידות למתחילים תהיה דוקא בספר זה, וכך כותב הרבי: "ילמדו את ספר דרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק, אשר כתוב הוא בסגנון יותר רגיל ובמידה מסוימה כל ענין מבואר בפני עצמו" (אגרות קודש חלק ט"ו, עמוד רצג ועוד).
בנוסף לסידורם של הדברים ישנו דבר נוסף הבולט בכתבי החסידות של הצמח צדק והוא סגנון החיבור של 'חסידות' עם 'נגלה'.
וכפי שהגדיר זאת הרבי זי"ע: "אצל כל נשיאי החסידות מצינו כמה וכמה ענינים בנגלה דתורה ובפנימיות התורה . . . אבל, הענינים דפנימיות התורה הם בפני עצמם, והענינים דנגלה דתורה הם בפני עצמם. אמנם, בתורתו של הצמח צדק מצינו חידוש מיוחד - חיבור ויחוד נגלה דתורה עם פנימיות התורה. תורתו של הצמח צדק "בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד"" (שיחת ליל ה' של חג הסוכות, ה'תשמ"ז).
* * *
הספר נחלק לשלושה חלקים:
א) ספר "טעמי המצוות", והוא כולל ביאורים על מצוות רבות מתרי"ג מצוות, על פי דרך חסידות חב"ד, על יסוד דרושי אדמו"ר הזקן בעל התניא.
בדרך כלל סודר ביאור כל מצוה כך: בתחילה מביא הצמח-צדק את מנינה וביאורה מספר החינוך וספר המצוות לרמב"ם, אחר כך מוסיף מטעמי המצוות על פי הסוד שבזוהר הקדוש וטעמי המצוות שבלקוטי תורה להאריז"ל ולאחר מכן מתחיל להסביר את העניין על דרך החסידות.
מטעם שאינו ידוע לנו לא הגיעו לידינו ביאורי כל תרי"ג מצוות אלא רק חלק מהמצוות. ובהוספות שכתב הרבי זי"ע, ציין למקומות אחרים בחסידות שבהם נתבארו שאר המצוות. (סוגיא הדורשת ביאור לעצמה היא סדר המצוות שבספר זה).
ב) "שרש מצות התפילה" - והוא ביאור ארוך ויסודי במהות ענין התפילה וקריאת שמע על דרך החסידות.
ענין הדגש על התפילה הרי הוא מיסודי ועיקרי שיטת החסידות ובמאמר ארוך זה "שרש מצות התפילה", שיש בו מ"ט פרקים, מאריך רבינו הצמח-צדק בהרחבת הביאור בענין התפילה ואופן פעולתה למעלה, ותוך כדי כך הוא מבאר ריבוי ענינים עיקריים בתורת החסידות, כגון מהות הספירות שלמעלה ועוד.
ג) לקט מאמרים מאדמו"ר הצמח-צדק.
לקט זה כולל כמה מאמרים מאדמו"ר הצמח צדק (וכן מאמרי אדמו"ר הזקן עם הגהות הצמח-צדק) שבהם מבוארים כמה ענינים כלליים בחסידות, כגון ענין תוהו ותיקון, ענין "עשר ספירות הגנוזות במאצילן", ענין עבודת הנסיונות, קיצורים לספר התניא. ועוד.
*
בטעם השם "דרך מצוותיך", כותב המו"ל (הרה"ח ר' חיים אליעזר ביחובסקי, שעסק בהוצאה לאור של כתבי אדמורי חב"ד), שהוא משום שמצא כתוב בכת"י הצמח-צדק על אחד הגליונות: "כתבי דרך מצוותיך". אבל השם המקובל לספר זה בכתבי אדמו"רי חב"ד הוא "טעמי המצוות" או "ספר המצוות".
לענין זמן כתיבת ספר "טעמי המצוות" ע"י הצמח-צדק כותב הרבי זי"ע (ב"פתח דבר"): יש לקבוע זמן כתיבת ספר זה ע"י ה'צמח צדק' לשנות תקע"ד-תקפ"ח, כי בתחילתו במצוות פריה ורביה מציין לאגרת הקודש שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד (אחר חודש אייר) וקרוב לסופו במצות פרה אדומה מביא את אדמו"ר האמצעי (נסתלק - תקפ"ח) בתואר "שיחי'".
כמו שאר ספרי היסוד של תורת החסידות, גם לספר זה ערך הרבי זי"ע "מפתח ענינים", וממנו יש ללמוד כיצד בספר זה מבוארים רבים מעיקרי תורת החסידות.
*
ראוי לציין לכמה כללים יסודיים בדרכי החסידות שמקורם בספר זה:
* ענין הפשטת המושגים שבספרי הקבלה מגשמיותם, שצריכה להיות בזה זהירות יתירה, ובלשון רבינו הצ"צ: "ומזה הטעם ציוה הבעל שם טוב שלא ללמוד ספרי הקבלה כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד ע"י לימוד זה כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו יתברך". (שרש מצות התפלה קטו, ב)
* מאמרו הידוע של רבינו הזקן שהיה אומרו בדביקותו: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, איני רוצה בגן עדן שלך או בעוה"ב שלך, אלא רק אותך בעצמך" ("מער ניט אז דיך אליין"). (שרש מצות התפלה קלח, א)
* ביאור ארוך ועמוק במהות ענין עשר ספירות, שיש בהם אורות וכלים ואופן התייחסותם זה לזה - במצות האמנת אלוקות ועוד.
* מהותו וגדרו של מלך בישראל, ושל המלך המשיח - במצות מינוי מלך.
* ביאור מפורט בנושא הכללי של "אור הממלא כל עלמין" ו"אור הסובב כל עלמין", לפי שיטת הקבלה וחסידות חב"ד - במצוות ציצית ועוד.
* ביאור ענין יום טוב שני של גלויות ע"ד החסידות. (קצח, א).
*ביאור דין עבד עברי בעבודת האדם - במצות דין עבד עברי.
* ביאור ב' המדריגות שבתורה - במצות משא הארון בכתף.
* יסוד ענין התשובה על דרך החסידות - במצות וידוי ותשובה.
* ביאור מידת הביטחון ע"פ חסידות - במצות תגלחת מצורע.
* ביאור יסודות החסידות בענין אמונת ה' ואחדות ה' - במקומן (מצות האמנת אלקות ומצות אחדות ה').
* ביאור החסידות במצות אהבת ישראל - במקומה.
* ביאור כללי בשני אופני ההשגה במהות האלקות של הרמב"ם ומהר"ל מפראג - במצות האמנת אלקות.
*מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין תחיית המתים האם היא התכלית האחרונה או גן עדן ושהאמת כרמב"ן - במצות ציצית.
# אדמו"ר הזקן מברך שהחיינו בשם ומלכות
מספר בנו של ה'צמח צדק', רבי שמואל, אדמו"ר המהר"ש:
בשנת תקס"ז קרא רבינו הגדול (הוא רבינו הזקן בעל התניא) את אמי (הרבנית חיה מושקא, אשת אדמו"ר הצמח-צדק) ואמר לה להביא לו קונטרסים שכ"ק אאמו"ר (הוא הצמח-צדק) כותב לעצמו.
אימי לא ידעה איזה מהקונטרסים להביא, כי היו הרבה חבילות כתבים, וכשראתה קובץ גדול אחד מרובה בקונטרסים הביאה אותו, והוא "שורש מצות התפילה" מדרך מצוותיך.
אז קרא רבינו הגדול את אחיו, דודינו הרב יהודה ליב (הוא מהרי"ל מחבר ספר שו"ת שארית יהודה) ואת החסיד ר' פינחס רייזס, ויאמר להם כי צריך לברך ברכת שהחיינו, ורוצה שהם יענו אמן, ועל פי שנים עדים יקום דבר. כתיב "ואני זאת ... לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך", ויספר להם על הדרוש שורש מצות התפלה שראה, ועמד וברך ברכת שהחיינו בשם ומלכות, וענו אמן, ועתה יקים ה' את דברו הטוב "אמר ה' מעתה ועד עולם" וענו אמן.
(ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרבי מליובאוויטש זי"ע, עמוד 9)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.













