ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- אלול
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ה'צמח צדק' נודע על שם ספרו שו"ת צמח-צדק על חלקי השו"ע, שיצא לאור כמה שנים לאחר הסתלקותו על ידי בניו. ה'צמח צדק' היה ידוע בתור 'כתבא רבה' וכתב ריבוי חידושי תורה בנגלה ובנסתר. ישנה קבלה שבמשך ימי חייו כתב כ"ד אלף בויגין (גליונות גדולים) של חידושי תורה. מכתבי החסידות שהוריש נדפסה סדרת אור-התורה על תורה, נביאים וכתובים ומאמרי חז"ל ובה יותר משלושים כרכים.
בנוסף כתב ה'צמח צדק' הגהות והערות לתורת זקנו אדמו"ר הזקן, שנדפסו על ידו ב"לקוטי תורה" לרבינו הזקן ואלו היו דברי תורתו הראשונים שנדפסו.
ואולם הספר הראשון של רבינו הצמח-צדק בעניני חסידות שנדפס על שמו, הוא "ספר דרך מצוותיך", טעמי המצוות על דרך יסודי החסידות.
ספר זה נדפס לראשונה בפאלטאווא, בשנת תרע"א, ובדורנו, בשנת תנש"א, הופיע בהוצאה חדשה ומתוקנת באותיות מרובעות עם הוספות, הערות ומפתחות.
* * *
שלא כשאר ספרי חסידות שסגנונם מיוחד ושונה משאר ספרי הלכה או דרוש, ונכתבו בדרך מיוחדת שצריך הלומד להיות רגיל בה, הרי שבספר זה כתובים עניני חסידות באופן ערוך ומסודר כשולחן הערוך. משום כך הציע הרבי זי"ע כמה פעמים שהתחלת הלימוד בעניני חסידות למתחילים תהיה דוקא בספר זה, וכך כותב הרבי: "ילמדו את ספר דרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק, אשר כתוב הוא בסגנון יותר רגיל ובמידה מסוימה כל ענין מבואר בפני עצמו" (אגרות קודש חלק ט"ו, עמוד רצג ועוד).
בנוסף לסידורם של הדברים ישנו דבר נוסף הבולט בכתבי החסידות של הצמח צדק והוא סגנון החיבור של 'חסידות' עם 'נגלה'.
וכפי שהגדיר זאת הרבי זי"ע: "אצל כל נשיאי החסידות מצינו כמה וכמה ענינים בנגלה דתורה ובפנימיות התורה . . . אבל, הענינים דפנימיות התורה הם בפני עצמם, והענינים דנגלה דתורה הם בפני עצמם. אמנם, בתורתו של הצמח צדק מצינו חידוש מיוחד - חיבור ויחוד נגלה דתורה עם פנימיות התורה. תורתו של הצמח צדק "בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד"" (שיחת ליל ה' של חג הסוכות, ה'תשמ"ז).
* * *
הספר נחלק לשלושה חלקים:
א) ספר "טעמי המצוות", והוא כולל ביאורים על מצוות רבות מתרי"ג מצוות, על פי דרך חסידות חב"ד, על יסוד דרושי אדמו"ר הזקן בעל התניא.
בדרך כלל סודר ביאור כל מצוה כך: בתחילה מביא הצמח-צדק את מנינה וביאורה מספר החינוך וספר המצוות לרמב"ם, אחר כך מוסיף מטעמי המצוות על פי הסוד שבזוהר הקדוש וטעמי המצוות שבלקוטי תורה להאריז"ל ולאחר מכן מתחיל להסביר את העניין על דרך החסידות.
מטעם שאינו ידוע לנו לא הגיעו לידינו ביאורי כל תרי"ג מצוות אלא רק חלק מהמצוות. ובהוספות שכתב הרבי זי"ע, ציין למקומות אחרים בחסידות שבהם נתבארו שאר המצוות. (סוגיא הדורשת ביאור לעצמה היא סדר המצוות שבספר זה).
ב) "שרש מצות התפילה" - והוא ביאור ארוך ויסודי במהות ענין התפילה וקריאת שמע על דרך החסידות.
ענין הדגש על התפילה הרי הוא מיסודי ועיקרי שיטת החסידות ובמאמר ארוך זה "שרש מצות התפילה", שיש בו מ"ט פרקים, מאריך רבינו הצמח-צדק בהרחבת הביאור בענין התפילה ואופן פעולתה למעלה, ותוך כדי כך הוא מבאר ריבוי ענינים עיקריים בתורת החסידות, כגון מהות הספירות שלמעלה ועוד.
ג) לקט מאמרים מאדמו"ר הצמח-צדק.
לקט זה כולל כמה מאמרים מאדמו"ר הצמח צדק (וכן מאמרי אדמו"ר הזקן עם הגהות הצמח-צדק) שבהם מבוארים כמה ענינים כלליים בחסידות, כגון ענין תוהו ותיקון, ענין "עשר ספירות הגנוזות במאצילן", ענין עבודת הנסיונות, קיצורים לספר התניא. ועוד.
*
בטעם השם "דרך מצוותיך", כותב המו"ל (הרה"ח ר' חיים אליעזר ביחובסקי, שעסק בהוצאה לאור של כתבי אדמורי חב"ד), שהוא משום שמצא כתוב בכת"י הצמח-צדק על אחד הגליונות: "כתבי דרך מצוותיך". אבל השם המקובל לספר זה בכתבי אדמו"רי חב"ד הוא "טעמי המצוות" או "ספר המצוות".
לענין זמן כתיבת ספר "טעמי המצוות" ע"י הצמח-צדק כותב הרבי זי"ע (ב"פתח דבר"): יש לקבוע זמן כתיבת ספר זה ע"י ה'צמח צדק' לשנות תקע"ד-תקפ"ח, כי בתחילתו במצוות פריה ורביה מציין לאגרת הקודש שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד (אחר חודש אייר) וקרוב לסופו במצות פרה אדומה מביא את אדמו"ר האמצעי (נסתלק - תקפ"ח) בתואר "שיחי'".
כמו שאר ספרי היסוד של תורת החסידות, גם לספר זה ערך הרבי זי"ע "מפתח ענינים", וממנו יש ללמוד כיצד בספר זה מבוארים רבים מעיקרי תורת החסידות.
*
ראוי לציין לכמה כללים יסודיים בדרכי החסידות שמקורם בספר זה:
* ענין הפשטת המושגים שבספרי הקבלה מגשמיותם, שצריכה להיות בזה זהירות יתירה, ובלשון רבינו הצ"צ: "ומזה הטעם ציוה הבעל שם טוב שלא ללמוד ספרי הקבלה כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד ע"י לימוד זה כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו יתברך". (שרש מצות התפלה קטו, ב)
* מאמרו הידוע של רבינו הזקן שהיה אומרו בדביקותו: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, איני רוצה בגן עדן שלך או בעוה"ב שלך, אלא רק אותך בעצמך" ("מער ניט אז דיך אליין"). (שרש מצות התפלה קלח, א)
* ביאור ארוך ועמוק במהות ענין עשר ספירות, שיש בהם אורות וכלים ואופן התייחסותם זה לזה - במצות האמנת אלוקות ועוד.
* מהותו וגדרו של מלך בישראל, ושל המלך המשיח - במצות מינוי מלך.
* ביאור מפורט בנושא הכללי של "אור הממלא כל עלמין" ו"אור הסובב כל עלמין", לפי שיטת הקבלה וחסידות חב"ד - במצוות ציצית ועוד.
* ביאור ענין יום טוב שני של גלויות ע"ד החסידות. (קצח, א).
*ביאור דין עבד עברי בעבודת האדם - במצות דין עבד עברי.
* ביאור ב' המדריגות שבתורה - במצות משא הארון בכתף.
* יסוד ענין התשובה על דרך החסידות - במצות וידוי ותשובה.
* ביאור מידת הביטחון ע"פ חסידות - במצות תגלחת מצורע.
* ביאור יסודות החסידות בענין אמונת ה' ואחדות ה' - במקומן (מצות האמנת אלקות ומצות אחדות ה').
* ביאור החסידות במצות אהבת ישראל - במקומה.
* ביאור כללי בשני אופני ההשגה במהות האלקות של הרמב"ם ומהר"ל מפראג - במצות האמנת אלקות.
*מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין תחיית המתים האם היא התכלית האחרונה או גן עדן ושהאמת כרמב"ן - במצות ציצית.
# אדמו"ר הזקן מברך שהחיינו בשם ומלכות
מספר בנו של ה'צמח צדק', רבי שמואל, אדמו"ר המהר"ש:
בשנת תקס"ז קרא רבינו הגדול (הוא רבינו הזקן בעל התניא) את אמי (הרבנית חיה מושקא, אשת אדמו"ר הצמח-צדק) ואמר לה להביא לו קונטרסים שכ"ק אאמו"ר (הוא הצמח-צדק) כותב לעצמו.
אימי לא ידעה איזה מהקונטרסים להביא, כי היו הרבה חבילות כתבים, וכשראתה קובץ גדול אחד מרובה בקונטרסים הביאה אותו, והוא "שורש מצות התפילה" מדרך מצוותיך.
אז קרא רבינו הגדול את אחיו, דודינו הרב יהודה ליב (הוא מהרי"ל מחבר ספר שו"ת שארית יהודה) ואת החסיד ר' פינחס רייזס, ויאמר להם כי צריך לברך ברכת שהחיינו, ורוצה שהם יענו אמן, ועל פי שנים עדים יקום דבר. כתיב "ואני זאת ... לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך", ויספר להם על הדרוש שורש מצות התפלה שראה, ועמד וברך ברכת שהחיינו בשם ומלכות, וענו אמן, ועתה יקים ה' את דברו הטוב "אמר ה' מעתה ועד עולם" וענו אמן.
(ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרבי מליובאוויטש זי"ע, עמוד 9)

למה ללמוד גמרא?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה המשמעות הנחת תפילין?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות שטיפת כלים בשבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.

כללי מלאכות האם מותר ליהנות מאיסור שבת בשוגג או במזיד?
הלכה למעשה
האם מותר לנו ליהנות ממאכל שבושל בשבת באיסור? מה הדין אם פתחנו את המקרר בשוגג והדלקנו את האור או המאוורר, והאם יש הבדל בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן? בשיעור זה צולל הרב משה בר ציון לתוך סוגיית "הנאה ממעשה שבת" במסכת חולין (טו ע"א), ומבאר את מחלוקות התנאים (רבי מאיר ורבי יהודה) והראשונים שנפסקו להלכה. במהלך השיעור נלמד: מהו זמן צאת הכוכבים המדויק ומדוע חשיבות תלמוד התורה ברבים משפיעה על קביעת זמני התפילות? ההבדל ההלכתי בדין מעשה שבת בין שוגג למזיד לדעת השולחן ערוך והגר"א. מהן שלוש הגדרות השונות ל"שוגג" בהלכה וכיצד הן מיושמות בחיי היום-יום? מעשה שבת במחלוקת הפוסקים (כמו חימום מרק לח שהצטנן) והאם ספק דרבנן לקולא במעשה שבת?

הלכות שלושת השבועות מדריך הלכתי לתשעת הימים: כל מה שמותר ואסור לעשות
הלכה למעשה
בשיעור זה, הרב משה בר ציון עושה סדר בהלכות תשעת הימים הלכה למעשה, ומסביר את היסוד הרוחני של האבלות על חורבן בית המקדש ואת הגבולות ההלכתיים שבין הרווחה לבין צורך הכרחי. בין הנושאים בשיעור: מהו היסוד של האבלות ואיך הרצון שלנו בונה את ירושלים? מיעוט משא ומתן וקניות (מתי מותר לקנות דירה, רכב או מכשירי חשמל?). הלכות בנייה ושיפוצים בתשעת הימים (קבלן יהודי לעומת נוכרי). דיני בשר ויין בסעודות מצווה ובחיי היום-יום. הלכות כיבוס ובגדים מכובסים (איך מכינים בגדים ללבישה?). הלכות רחיצה ומקלחות במזג האוויר החם בארץ.

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.







