ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- אלול
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ה'צמח צדק' נודע על שם ספרו שו"ת צמח-צדק על חלקי השו"ע, שיצא לאור כמה שנים לאחר הסתלקותו על ידי בניו. ה'צמח צדק' היה ידוע בתור 'כתבא רבה' וכתב ריבוי חידושי תורה בנגלה ובנסתר. ישנה קבלה שבמשך ימי חייו כתב כ"ד אלף בויגין (גליונות גדולים) של חידושי תורה. מכתבי החסידות שהוריש נדפסה סדרת אור-התורה על תורה, נביאים וכתובים ומאמרי חז"ל ובה יותר משלושים כרכים.
בנוסף כתב ה'צמח צדק' הגהות והערות לתורת זקנו אדמו"ר הזקן, שנדפסו על ידו ב"לקוטי תורה" לרבינו הזקן ואלו היו דברי תורתו הראשונים שנדפסו.
ואולם הספר הראשון של רבינו הצמח-צדק בעניני חסידות שנדפס על שמו, הוא "ספר דרך מצוותיך", טעמי המצוות על דרך יסודי החסידות.
ספר זה נדפס לראשונה בפאלטאווא, בשנת תרע"א, ובדורנו, בשנת תנש"א, הופיע בהוצאה חדשה ומתוקנת באותיות מרובעות עם הוספות, הערות ומפתחות.
* * *
שלא כשאר ספרי חסידות שסגנונם מיוחד ושונה משאר ספרי הלכה או דרוש, ונכתבו בדרך מיוחדת שצריך הלומד להיות רגיל בה, הרי שבספר זה כתובים עניני חסידות באופן ערוך ומסודר כשולחן הערוך. משום כך הציע הרבי זי"ע כמה פעמים שהתחלת הלימוד בעניני חסידות למתחילים תהיה דוקא בספר זה, וכך כותב הרבי: "ילמדו את ספר דרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק, אשר כתוב הוא בסגנון יותר רגיל ובמידה מסוימה כל ענין מבואר בפני עצמו" (אגרות קודש חלק ט"ו, עמוד רצג ועוד).
בנוסף לסידורם של הדברים ישנו דבר נוסף הבולט בכתבי החסידות של הצמח צדק והוא סגנון החיבור של 'חסידות' עם 'נגלה'.
וכפי שהגדיר זאת הרבי זי"ע: "אצל כל נשיאי החסידות מצינו כמה וכמה ענינים בנגלה דתורה ובפנימיות התורה . . . אבל, הענינים דפנימיות התורה הם בפני עצמם, והענינים דנגלה דתורה הם בפני עצמם. אמנם, בתורתו של הצמח צדק מצינו חידוש מיוחד - חיבור ויחוד נגלה דתורה עם פנימיות התורה. תורתו של הצמח צדק "בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד"" (שיחת ליל ה' של חג הסוכות, ה'תשמ"ז).
* * *
הספר נחלק לשלושה חלקים:
א) ספר "טעמי המצוות", והוא כולל ביאורים על מצוות רבות מתרי"ג מצוות, על פי דרך חסידות חב"ד, על יסוד דרושי אדמו"ר הזקן בעל התניא.
בדרך כלל סודר ביאור כל מצוה כך: בתחילה מביא הצמח-צדק את מנינה וביאורה מספר החינוך וספר המצוות לרמב"ם, אחר כך מוסיף מטעמי המצוות על פי הסוד שבזוהר הקדוש וטעמי המצוות שבלקוטי תורה להאריז"ל ולאחר מכן מתחיל להסביר את העניין על דרך החסידות.
מטעם שאינו ידוע לנו לא הגיעו לידינו ביאורי כל תרי"ג מצוות אלא רק חלק מהמצוות. ובהוספות שכתב הרבי זי"ע, ציין למקומות אחרים בחסידות שבהם נתבארו שאר המצוות. (סוגיא הדורשת ביאור לעצמה היא סדר המצוות שבספר זה).
ב) "שרש מצות התפילה" - והוא ביאור ארוך ויסודי במהות ענין התפילה וקריאת שמע על דרך החסידות.
ענין הדגש על התפילה הרי הוא מיסודי ועיקרי שיטת החסידות ובמאמר ארוך זה "שרש מצות התפילה", שיש בו מ"ט פרקים, מאריך רבינו הצמח-צדק בהרחבת הביאור בענין התפילה ואופן פעולתה למעלה, ותוך כדי כך הוא מבאר ריבוי ענינים עיקריים בתורת החסידות, כגון מהות הספירות שלמעלה ועוד.
ג) לקט מאמרים מאדמו"ר הצמח-צדק.
לקט זה כולל כמה מאמרים מאדמו"ר הצמח צדק (וכן מאמרי אדמו"ר הזקן עם הגהות הצמח-צדק) שבהם מבוארים כמה ענינים כלליים בחסידות, כגון ענין תוהו ותיקון, ענין "עשר ספירות הגנוזות במאצילן", ענין עבודת הנסיונות, קיצורים לספר התניא. ועוד.
*
בטעם השם "דרך מצוותיך", כותב המו"ל (הרה"ח ר' חיים אליעזר ביחובסקי, שעסק בהוצאה לאור של כתבי אדמורי חב"ד), שהוא משום שמצא כתוב בכת"י הצמח-צדק על אחד הגליונות: "כתבי דרך מצוותיך". אבל השם המקובל לספר זה בכתבי אדמו"רי חב"ד הוא "טעמי המצוות" או "ספר המצוות".
לענין זמן כתיבת ספר "טעמי המצוות" ע"י הצמח-צדק כותב הרבי זי"ע (ב"פתח דבר"): יש לקבוע זמן כתיבת ספר זה ע"י ה'צמח צדק' לשנות תקע"ד-תקפ"ח, כי בתחילתו במצוות פריה ורביה מציין לאגרת הקודש שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד (אחר חודש אייר) וקרוב לסופו במצות פרה אדומה מביא את אדמו"ר האמצעי (נסתלק - תקפ"ח) בתואר "שיחי'".
כמו שאר ספרי היסוד של תורת החסידות, גם לספר זה ערך הרבי זי"ע "מפתח ענינים", וממנו יש ללמוד כיצד בספר זה מבוארים רבים מעיקרי תורת החסידות.
*
ראוי לציין לכמה כללים יסודיים בדרכי החסידות שמקורם בספר זה:
* ענין הפשטת המושגים שבספרי הקבלה מגשמיותם, שצריכה להיות בזה זהירות יתירה, ובלשון רבינו הצ"צ: "ומזה הטעם ציוה הבעל שם טוב שלא ללמוד ספרי הקבלה כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד ע"י לימוד זה כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו יתברך". (שרש מצות התפלה קטו, ב)
* מאמרו הידוע של רבינו הזקן שהיה אומרו בדביקותו: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, איני רוצה בגן עדן שלך או בעוה"ב שלך, אלא רק אותך בעצמך" ("מער ניט אז דיך אליין"). (שרש מצות התפלה קלח, א)
* ביאור ארוך ועמוק במהות ענין עשר ספירות, שיש בהם אורות וכלים ואופן התייחסותם זה לזה - במצות האמנת אלוקות ועוד.
* מהותו וגדרו של מלך בישראל, ושל המלך המשיח - במצות מינוי מלך.
* ביאור מפורט בנושא הכללי של "אור הממלא כל עלמין" ו"אור הסובב כל עלמין", לפי שיטת הקבלה וחסידות חב"ד - במצוות ציצית ועוד.
* ביאור ענין יום טוב שני של גלויות ע"ד החסידות. (קצח, א).
*ביאור דין עבד עברי בעבודת האדם - במצות דין עבד עברי.
* ביאור ב' המדריגות שבתורה - במצות משא הארון בכתף.
* יסוד ענין התשובה על דרך החסידות - במצות וידוי ותשובה.
* ביאור מידת הביטחון ע"פ חסידות - במצות תגלחת מצורע.
* ביאור יסודות החסידות בענין אמונת ה' ואחדות ה' - במקומן (מצות האמנת אלקות ומצות אחדות ה').
* ביאור החסידות במצות אהבת ישראל - במקומה.
* ביאור כללי בשני אופני ההשגה במהות האלקות של הרמב"ם ומהר"ל מפראג - במצות האמנת אלקות.
*מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין תחיית המתים האם היא התכלית האחרונה או גן עדן ושהאמת כרמב"ן - במצות ציצית.
# אדמו"ר הזקן מברך שהחיינו בשם ומלכות
מספר בנו של ה'צמח צדק', רבי שמואל, אדמו"ר המהר"ש:
בשנת תקס"ז קרא רבינו הגדול (הוא רבינו הזקן בעל התניא) את אמי (הרבנית חיה מושקא, אשת אדמו"ר הצמח-צדק) ואמר לה להביא לו קונטרסים שכ"ק אאמו"ר (הוא הצמח-צדק) כותב לעצמו.
אימי לא ידעה איזה מהקונטרסים להביא, כי היו הרבה חבילות כתבים, וכשראתה קובץ גדול אחד מרובה בקונטרסים הביאה אותו, והוא "שורש מצות התפילה" מדרך מצוותיך.
אז קרא רבינו הגדול את אחיו, דודינו הרב יהודה ליב (הוא מהרי"ל מחבר ספר שו"ת שארית יהודה) ואת החסיד ר' פינחס רייזס, ויאמר להם כי צריך לברך ברכת שהחיינו, ורוצה שהם יענו אמן, ועל פי שנים עדים יקום דבר. כתיב "ואני זאת ... לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך", ויספר להם על הדרוש שורש מצות התפלה שראה, ועמד וברך ברכת שהחיינו בשם ומלכות, וענו אמן, ועתה יקים ה' את דברו הטוב "אמר ה' מעתה ועד עולם" וענו אמן.
(ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרבי מליובאוויטש זי"ע, עמוד 9)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
