ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
א. ר' חנינא בן תרדיון
A. למה עסקת בתורה? כך ציוני אלוקי. גזרו אותו לשריפה, אשתו לחרב ובתו לישב באוהל זונות.
B. למה הגיעו להם עונשים אלו?
1. אותו לשריפה – שהגה את שם ה' באותיותיו [והרי לאבא שאול אין לו חלק לעוה"ב? עשה זאת להתלמד' אך עשה זאת בפרהסיא ולכן נענש].
אשתו לחנק – שיכלה למחות ולא מיחתה בו.
בתו לאוהל זונות – שדקדקה בפסיעותיה כשגדולי רומי שיבחו את הליכתה ("עוון עקבי יסובני" (תהילים מט) – עבירות שאדם דש בעקביו (דקדוק פסיעות, מסובבים אותו ליום הדין (פירוש שני ברש"י – עבירות שמזלזלים בהם).
C. קבלת הדין
כשהוציאו שלושתם להורג, הצדיקו עליהם את הדין בפסוקי צידוק הדין.
D. הפגישה עם ר' יוסי בן קיסמא
רי"ס ניסה לשכנע אותו שהרומאים שולטים בהחלטת הקב"ה ואין מה לעשות, אז למה אתה מסתכן ומלמד תורה? ענה - "מן השמים ירחמו", רי"ס – תמה אני אם לא ישרפו אותך עם ספר התורה.
ר"ח - האם יש לי חלק לעוה"ב? רי"ס – האם קיימת מעשה טוב? ר"ח – נתתי צדקה מכספי בטעות, ולא החזרתי לעצמי מהצדקה. רי"ס – יש לך חלק לעוה"ב (ושיהיה חלקי כחלקך).
E. קבורת רי"ס והריגת ר"ח
הרומאים כיבדו את רי"ס בקבורתו, ובחזרתם עצרו את ר"ח שהיה מקהיל קהילות ומלמדם, ושרפו אותו עם ספר התורה. תוך כדי השריפה:
אומר לבתו – מי שיפרע עלבונה יפרע עלבוני.
לתלמידיו – אני רואה שהאותיות פורחות באויר.
לתלמידיו – לא אקרב את מיתתי על ידי פתיחת פי.
לקלצטונירי שאם יוריד ספוגי הצמר מליבו יזכה לעוה"ב, ועשה כן וקפץ לאש ויצתה בת קול ששניהם מזומנים לעולם הבא (ובכה רבי, כמו על ר"א בן דורדיא, יש קונה עולמו בשעה אחת...).
F. בתו הוכנסה לקובה של זונות
אחותה (ברוריה, אשת ר"מ) מבקשת מר"מ להצילה. ר"מ בודק אם נטמאה, ואח"כ משחד את השומר, ואומר לו שיוכל להינצל ע"י "אלו-ק דמאיר ענני", וכך באמת קורה. הרומאים מחפשים אחר ר"מ, הוא נמלט ובורח לבבל.
ב. אצטדינין ועוד מקומות שחוק, ועל הליצנות באופן כללי
במשנה – לא בונים עמהם. כעת נלמד על לבקר במקומות כאלה.
A. איצטנידין
ברייתא 1- אסור לבקר באיצטדינין וכרכום (מקום ליצנות בעת מצור על עיר) – מפני מושב ליצים.
ברייתא 2 – מותר (באיצטדינין – כדי להציל יהודי/להעיד על יהודי שמת לוהתיר אשתו, בכרכום – לשכנע הצרים לוותר על היהודים).
תירוץ -
כרכום – אם מתחשב עם הצרים – אסור.
איצטנידין – זה מחלוקת תנאים (ת"ק – אוסר (מושב ליצים, גרסת הב"ח – שפיכות דמים), ר' נתן מתיר).
B. תיאטראות וקרקסאות (מקומות כינוס של שחוק) -
ר"מ – אוסר כי מזבלים לע"ז (רש"י - שדואגים ומתנדבים לצרכי הע"ז, תוס' – זובחים לע"ז), ומשמע שתמיד אסור
חכמים – אם מזבלים אסור כי יחשדוהו שגם הוא משתתף בע"ז, ואם לא – אסור מדן מושב לצים.
מאי בינייהו? אם מכר שם סחורה, האם צריך לחשוש שזה דמי ע"ז – לר"מ חושש ולרבנן לא.
C. על הליצנות
1. כל המתלוצץ ייסורין באין עליו ומזונותיו מתמעטין, נופל בגיהנום ומביא כליה על העולם.
2. על הפסוק "אשרי האיש..." -
a. ר"ש ב"פ - הפסוק מתאר הידרדרות מהליכה לעמידה לישיבה לליצנות.
b. ר"ש ב"פ – כל חלק מהפסוק מתייחס למקומות בילוי שונים של הרומאים.
c. בשם ר' יונתן – הפסוק מתייחס לאברהם אבינו שלא הלך בדרכם של דור הפלגה, סדום והפלישתים.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













