ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
א. ר' חנינא בן תרדיון
A. למה עסקת בתורה? כך ציוני אלוקי. גזרו אותו לשריפה, אשתו לחרב ובתו לישב באוהל זונות.
B. למה הגיעו להם עונשים אלו?
1. אותו לשריפה – שהגה את שם ה' באותיותיו [והרי לאבא שאול אין לו חלק לעוה"ב? עשה זאת להתלמד' אך עשה זאת בפרהסיא ולכן נענש].
אשתו לחנק – שיכלה למחות ולא מיחתה בו.
בתו לאוהל זונות – שדקדקה בפסיעותיה כשגדולי רומי שיבחו את הליכתה ("עוון עקבי יסובני" (תהילים מט) – עבירות שאדם דש בעקביו (דקדוק פסיעות, מסובבים אותו ליום הדין (פירוש שני ברש"י – עבירות שמזלזלים בהם).
C. קבלת הדין
כשהוציאו שלושתם להורג, הצדיקו עליהם את הדין בפסוקי צידוק הדין.
D. הפגישה עם ר' יוסי בן קיסמא
רי"ס ניסה לשכנע אותו שהרומאים שולטים בהחלטת הקב"ה ואין מה לעשות, אז למה אתה מסתכן ומלמד תורה? ענה - "מן השמים ירחמו", רי"ס – תמה אני אם לא ישרפו אותך עם ספר התורה.
ר"ח - האם יש לי חלק לעוה"ב? רי"ס – האם קיימת מעשה טוב? ר"ח – נתתי צדקה מכספי בטעות, ולא החזרתי לעצמי מהצדקה. רי"ס – יש לך חלק לעוה"ב (ושיהיה חלקי כחלקך).
E. קבורת רי"ס והריגת ר"ח
הרומאים כיבדו את רי"ס בקבורתו, ובחזרתם עצרו את ר"ח שהיה מקהיל קהילות ומלמדם, ושרפו אותו עם ספר התורה. תוך כדי השריפה:
אומר לבתו – מי שיפרע עלבונה יפרע עלבוני.
לתלמידיו – אני רואה שהאותיות פורחות באויר.
לתלמידיו – לא אקרב את מיתתי על ידי פתיחת פי.
לקלצטונירי שאם יוריד ספוגי הצמר מליבו יזכה לעוה"ב, ועשה כן וקפץ לאש ויצתה בת קול ששניהם מזומנים לעולם הבא (ובכה רבי, כמו על ר"א בן דורדיא, יש קונה עולמו בשעה אחת...).
F. בתו הוכנסה לקובה של זונות
אחותה (ברוריה, אשת ר"מ) מבקשת מר"מ להצילה. ר"מ בודק אם נטמאה, ואח"כ משחד את השומר, ואומר לו שיוכל להינצל ע"י "אלו-ק דמאיר ענני", וכך באמת קורה. הרומאים מחפשים אחר ר"מ, הוא נמלט ובורח לבבל.
ב. אצטדינין ועוד מקומות שחוק, ועל הליצנות באופן כללי
במשנה – לא בונים עמהם. כעת נלמד על לבקר במקומות כאלה.
A. איצטנידין
ברייתא 1- אסור לבקר באיצטדינין וכרכום (מקום ליצנות בעת מצור על עיר) – מפני מושב ליצים.
ברייתא 2 – מותר (באיצטדינין – כדי להציל יהודי/להעיד על יהודי שמת לוהתיר אשתו, בכרכום – לשכנע הצרים לוותר על היהודים).
תירוץ -
כרכום – אם מתחשב עם הצרים – אסור.
איצטנידין – זה מחלוקת תנאים (ת"ק – אוסר (מושב ליצים, גרסת הב"ח – שפיכות דמים), ר' נתן מתיר).
B. תיאטראות וקרקסאות (מקומות כינוס של שחוק) -
ר"מ – אוסר כי מזבלים לע"ז (רש"י - שדואגים ומתנדבים לצרכי הע"ז, תוס' – זובחים לע"ז), ומשמע שתמיד אסור
חכמים – אם מזבלים אסור כי יחשדוהו שגם הוא משתתף בע"ז, ואם לא – אסור מדן מושב לצים.
מאי בינייהו? אם מכר שם סחורה, האם צריך לחשוש שזה דמי ע"ז – לר"מ חושש ולרבנן לא.
C. על הליצנות
1. כל המתלוצץ ייסורין באין עליו ומזונותיו מתמעטין, נופל בגיהנום ומביא כליה על העולם.
2. על הפסוק "אשרי האיש..." -
a. ר"ש ב"פ - הפסוק מתאר הידרדרות מהליכה לעמידה לישיבה לליצנות.
b. ר"ש ב"פ – כל חלק מהפסוק מתייחס למקומות בילוי שונים של הרומאים.
c. בשם ר' יונתן – הפסוק מתייחס לאברהם אבינו שלא הלך בדרכם של דור הפלגה, סדום והפלישתים.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
התלהבות ללא יין
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
בדיקת קורונה בשבת
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
מי צריך את הערבה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
