ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
חלק א - אגדות, שגם בהם מחלוקת בין ר"א לר' שמואל ב"נ
א. שמש בגבעון דום
A. "...הלא היא כתובה על ספר הישר" - רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות שנקראו ישרים) - "וזרעו יהיה מלוא הגוים" (- משהו שכל הגוים ישמעו עליו).
B. לכמה זמן השמש נעמדה
כולם מבינים ש: 1. היו שתי עמידות: באמצע היום - "ויעמוד השמש בחצי השמים", ושוב בערב - "ולא אץ לבוא כיום תמים". 2. "יום תמים" = 24 שעות.. 3. ריב"ל - 24, ר"א - 36, ר' שמואל ב"נ - 48.
שיטה ראשונה - הדעות שנראה הם הסה"כ של שעות השמש, כולל הרגילות.
ריב"ל - זמן העמידה - 6 שעות + 6 שעות, בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 24 (="יום תמים")
ר"א - זמן העמידה - 12 + 12 (זה "יום תמים"), + 12 רגילות, סה"כ 36.
ר' שמואל ב"נ - העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12 (שלא תהיה פחותה מהשעות הרגילות), + 12 רגילות, סה"כ 48.
שיטה שנייה - כנ"ל, אך זה לא כולל את הרגילות (כל שיטה עולה ב-12):
ריב"ל - זמן העמידה - 12 שעות + 12 שעות (=24, "יום תמים"), בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 36
ר"א - זמן העמידה, העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12, סה"כ 36, + 12 רגילות, סה"כ 48.
ר' שמואל ב"נ - שתי העמידות 24 (שניהם "יום תמים"), סה"כ 48, + 12 רגילות, סה"כ 60.
C. ברייתא - עוד ארועים בהם השמש עמדה
a. נקדימון בן גוריון שהיה חייב חוב מים לפני השקיעה.
b. במשה (לפני מלחמת סיחון) - "הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם--אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"
איך לומדים משם -
1. גז"ש ליהושוע "אחל גדלך" (לפני חציית הירדן).
2. גז"ש ליהושוע - "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי... שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן".
3. מהפשט - ניצחון שכל העמים שומעים עליו.
D. קושיא - "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה', בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה', נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"?
תשובה - לא היה: 1. ארוך כל כך. 2. אבני ברד.
ב. קינת דוד על שאול ויהונתן -
"וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר" -
רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות הישרים כנ"ל) - יעקב ליהודה "ידך בעורף אויבך" - ובקשת היד סמוכה לעורף.
ר"א - זה רמוז בספר דברים ("ועשית הישר והטוב") - בברכת משה - "ידיו רב לו" - בקשת צריך שני ידיים.
ר' שמואל ב"נ - זה רמוז בספר שופטים ("איש הישר בעיניו יעשה") - "לְלַמְּדָם, מִלְחָמָה"- ולחימה בקשת צריכה לימוד.
ג. האוכל ששאול קיבל
"וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל" -
רי"ח - שוק ואליה, ר"א - שוק וחזה, ר' שמואל ב"נ - שוק וכף הירך.
חלק שני - המשך ביאור המשנה
א. אישה לא תתייחד עם גוי שמא יבוא עליה
A. הרי גם עם יהודי אסור ייחוד?
גוי חמור - שאסור אפילו כשאשתו נמצאת.
B. הרי ממילא אסור שמא יהרוג אותה?
1. רב אידי - לא יהרוג כי רוצה להיות איתה.
2. רב ירמיה - רק מקורבת למלכות (חשובה בין אנשים) לא יהרוג, ורק יפה (חשובה בין הנשים) ינסה לפתות.
נפקא מינה - אם היא חשובה בין אנשים (כך שלפי כולם היא מוגנת), אם אינה יפה, לרב אידי עדיין אסור לה להתייחד ולרב ירמיה מותר.
ב. התמודדות עם הסכנות של פגישה עם גוי
A. כשהולך ליד גוי - 1. שהגוי יהיה בימין, רי"ש - אם לגוי מקל - עדיף בצד שמאל. 2. ידאג שיהיה מעליו. 3. לא יתכופף.
B. כשגוי שואלו לאן מגיע - יאמר לו מקום רחוק יותר (מקור מיעקב, ושני סיפורים - תלמידי ר"ע ורב מנשה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.














