ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חלק א - המשך לגבי גר תושב
א. גר תושב - איך יודעים שלא עובד ע"ז?
3 עדים - להחיות אותם, ידיעה - לכל דבר שקשור לע"ז, כהיתר לשליחת מתנות.
(ומה שרי"ח אמר שאם עברו יב חודש ולא מל - נחשב למין, זה דווקא כשאמר שימול).
ב. עוד על הסיפור של רבא - שלח לבר שישך, והדרך אגב הסביר לבר שישך למה העוה"ב טוב מתענוגות העוה"ז:
רבא - שאין בו אימת המלך,
רב פפי - תהילים מה,י "בנות מלכים ביקרותיך" - לכם יש זונות, לנו בנות מלכים.
ר"נ בי"צ - ישעיהו סד,ג "עין לא ראתה אלקים זולתך".
חלק ב - שכר יין נסך
א. שכרו למלאכה אחרת - שכרו מותר.
בהו"א - אפילו ששכרו ליום עבודה, ובמהלך היום העביר את החבית - כל השכר מותר.
וקשה - ברייתא שמתירה רק אם שכרו לחבית בערב, כשסיים את העבודה של היום (ואז שאר השכר מותר), אך באמצע היום כל השכר נאסר.
תירוצים:
(הכוונה אצלנו ששאר השכר מותר. ולמה הברייתא אסרה גם את זה) -
1. אביי - גם אצלנו - בערב.
2. רבא - אצלנו זה כשניתן לפצל בין שאר השכר לשכר על היין נסך (אם משלם על כל חבית בנפרד).
ב. השוכר את החמור
A. להעביר יין נסך - השכר אסור (ברור).
להעביר דבר מותר, והגוי מעצמו הוסיף בקבוק יין - השכר מותר, כיוון שלא קיבל את השכר עבור זה.
[אביי - וזה שבברייתא כתוב שיש לו זכות לשים את היין, אינו אומר שאם לא יביא יין ישלם פחות].
B. [אגב, למה לנוסע מותר להביא אוכל לכל המסע ולחמר רק לאותו יום - כי יש אוכל לקנות בדרך מדי יום, והחמר רגיל בכך והנוסע לא].
ג. אבוה דרב אחא בריה דרב איקא
היה נותן שני שירותים לקוני היין - מוזג + מעבירם את הנהר, ובתמורה קיבל את החבית המקורית בחזרה.
ברגע שנותן להם היין אסור בהנאה כסתם יינם. ולכאורה יש שתי בעיות:
1. טורח ומקבל שכר (חביות) עבור יין אסור:
כשמוזג - היין עוד לא אסור.
כשמעביר את הנהר (שהיין כבר אסור) - עשה את הסידורים לפני שהיין נאסר (דיבר עם בעל המעבורת, נתן להם קשרים ליד).
2. רוצה בקיום הכדים והיין (אחרת יבקשו ממנו את החביות).
עשה איתם תנאי מראש שלא יבקשו, הביאו חביות ספייר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
