ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עבודה זרה - דף י"ז ;">

בית מדרש גמרא עבודה זרה Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (18 ד') הורד mp3
שלח לחבר

כ"א אלול תש"ע

עבודה זרה - דף י"ז

הדף היומי הקצר



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי

(טז: 13 שורות מלמטה - יז: 3 שורות מלמטה)
א. מהמשנה (טז.) - אין בונים עם הגוים בסילקא, גרדום, איצטדיון ובימה
1. בסילקאות - מבנה גדול, ורבא פירט יש שלושה סוגים: מרחצאות ואוצרות (שמותר) ומלכים (שאסור כשמוציאים שם להורג).
2. גרדום - בית משפט לדיני נפשות, אצטדיא - שמשסים בע"ח בבני אדם, בימה - מקום גבוה להריגת אנשים בדחיפה.

מכאן נדבר באופן כללי על התרחקות, חומרה, ותשובה בהקשר של מינות וזנות.

ב. סיפורו של ר"א שנתפס בידי המלכות
A. (כיוון שדיברנו על הגרדום) - כשנתפס ר' אליעזר למינות (ע"י הגויים, על כך שעסק בתורה (ראב"ד)), והעלוהו לגרדום, אמר להגמון שדן אותו "נאמן עלי הדיין", והתכוון לה', אך ההגמון חשב שהתכוון אליו, ופטרו.
B. ר"א התעצב על מה הגיע לו זה, ובעזרת ר"ע נזכר ששאלו מין שאלה ונהנה מתשובתו.
שאלת המין - האם מותר להביא אתנן זונה כדי לבנות בית כיסא לכה"ג? המין דרש את הפסוק "כי מאתנן קיבצה ועד אתנן זונה ישוב" שמותר, ור"א נהנה מהדרשה. [ומה חז"ל דורשים? שהזונה בהתחלה מקבלת כסף, אך בהמשך - היא עצמה תשלם בשביל שיבואו אליה (משל לעמ"י)].
חטאו של ר"א - "הרחק מעליך דרכך" - להתרחק מהמינות.

ג. הרחקה מפתח זונה ומעריות
A. מחלוקת לגבי "אל תקרב אל פתח ביתה" - י"א - הרשות , וי"א - זונה [רב חסדא - ד' אמות].
רבי פדת - לא אסרה תורה אלא קירבה של גילוי עריות (רש"י - חולק וסובר שלא צריך ריחוק, תוס' - רק חולק וסובר שאי אפשר ללמוד מהפסוק הנ"ל).
B. עולא - מצד אחד בעצמו היה מנשק את אחותיו על היד/בית החזה כשנפרדו, מצד שני - אסר אפילו קירבה סתם לאישה אסורה (כמו שאומרים לנזיר - סוב סוב ולכרמא אל תקרב).

ד. חוזרים לנושא של מינות (ע"ז) (ובהמשך לזנות)
A. דרשת "לעלוקה שתי בנות הב הב"
מר עוקבא - עלוקה - גיהינום, שתי בנות - המינות והרשות, שבעוה"ז היו צועקות "הב הב". וכעת צועקות מהגיהנום מייסורים או שהגיהנום צועק וקורא להן.

B. "כל באיה לא ישובון (בתשובה) ולא ישיגו אורחות חיים (בהוא אמינא - עוה"ב)" -
קשה - ברור שאם לא שבו בתשובה לא יזכו לעוה"ב?
תשובה - הכוונה שיהיה להם קשה לשוב, וגם אם כן יצליחו, יקצרו ימיהם בעוה"ז (רש"י - מתוך הקושי של כפיית יצרם, מהרש"א - כדי שלא יחזרו לחטוא).
דיונים על זה:
1. האישה שבאה לרב חסדא
אישה, שהעבירה הקלה שלה היתה שילדה מבנה בן, באה לרב חסדא לעשות תשובה, ורב חסדא אמר להכין תכריכים (שתמות אחרי תשובתה).
גרסא 1 - לא מתה. וזה קשה - הרי מסתמא גם עבדה ע"ז (מינות). תירוץ - לא עשתה תשובה שלימה.
גרסא 2 - מתה. וזה קושיא - הרי אמרנו שזה רק על מינות (והיא חטאה בעריות)? תשובה - מסתמא גם עבדה ע"ז.
2. (רבי) אלעזר בן דורדיא
בא על כל הזונות שבעולם, וכשעשה תשובה מת מיד. תשובה - שם היה קשור במיוחד לחטא, שהיה לו קשה לפרוש כמו ממינות (לרש"י) או חשש שיחזור לסורו (למהרש"א).

C. מה עדיף - הרחקה ממינות או מזנות?
ר' חנינא ור' יונתן היו ציכים לבחור בין שביל שליד ע"ז לשביל שליד בית זונות, והלכו בשני כדי להתגבר על יצרם ולקבל שכר, והתורה היא זו ששמרה עליהם (תבונה (התורה) תנצרכה (ותשמור אותך מהזימה)).

ה. ר"א בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון שנתפסו למלכות

A. המפגש ביניהם

ר"ח לר"א - למרות שנתפסת על חמישה עבירות של הרומאים ואני על אחד, אתה תחיה ואני לא, כי עסקת גם בגמ"ח. [האם ר"ח לא עסק בגמ"ח? והרי: 1. מובר כדוגמא לגבאי צדקה אמין? רק הובא כדוגמא לאדם אמין. 2. היה לו ארנק של צדקה (שהרי סיפר שנתן מכספו לצדקה בטעות ולא מארנק הצדקה)? לא נתן מספיק לפי מצבו ודרגתו].


B. ר"א בן פרטא

חמש טענות של הרומאים כלפיו:

1-2. למה למדת תורה ולמה גנבת? תשובה: הרי לא ניתן גם ללמוד (ספרא) וגם להיות ליסטים (סייפא), אלא העד שיקר על שני הדברים.

3. למה סמכו אותך (הרי קוראים לך "רבי")? אני רק רבי של תרסיים (אורגים).

4. למה לא באת לבית אבידן (מקום בו דנו על חוקי הע"ז (ר"ח ותוס'))? אני זקו ופחדתי להירמס.

5. למה שחררת את עבדך הכנעני (לפי חוקי ישראל)? לא היו דברים מעולם. [ומי שניסה להעיד נגדו – אליהו העיף אותו למרחק ארבע מאות פרסה].


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il