כורי הפחם ושולי הפנינים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ספרי אמונה וחסידות
ספרי המהר"ל מפראג

קטגוריה משנית

1942

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הוגט בת תורקיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אחת השיחות המרתקות והבסיסיות ביותר של הרבי זי"ע 1 אודות מהותה של תורת החסידות, מושתתת על משל שאמר הרבי הריי"ץ נ"ע 2 :

פנינים מצויות במצולות הים, פחם [ממנו מפיקים אור וחום] מצוי במעמקי-האדמה, חייב להיות מנהל-המכרה המורה היכן וכיצד למצוא את הפחמים ועל שיקול דעתו המיומנת יכולים הכורים לסמוך, בתנאי שיבצעו הוראותיו בדייקנות.

אך עם כל זה, אינם יכולים להסתמך על החמצן שנושם המנהל, על כל אחד מהכורים להיות מחובר לאספקת-חמצן אישית משלו, אחרת עלול הוא לאבד את הכרתו ולהיות "נופל". כך גם שולי הפנינים הצוללים למעמקי הים זקוקים למיכלי החמצן האישי של כל צוללן.

החסידות נמשלת במשל זה לפחם ומרגליות, היא מחממת, מאירה ומקשטת. יש דגש במשל זה על "רבי" שעל שיקול דעתו יכולים לסמוך ואת הוראותיו צריך לבצע בדיוק. אבל עיקר הדגש על כך שאי אפשר לסמוך על ה"חמצן" שהרבי ינשום במקום החסיד... מנהל המכרה זקוק לפועלים שיש להם "חיות עצמית" ומסוגלים לרדת ולברר ניצוצות – בהתאם להוראותיו והדרכתו – אך זאת בתנאי שהם נושמים בעצמם את החסידות בהבנה והשגה, כל חסיד חייב "לנשום" תכני-מחשבה ממשנת החסידות, שיהיו "מנת החמצן האישית" שלו, שהוא שואף בכח-עצמו... וזה מחייב "עבודה" ולימוד חסידות יומיומי.

הרבי בשיחתו מנתח משל זה לעומקו ומוצא בו יסודות נוספים. מדייק מה טעם נזקק הריי"צ לשני משלים [שלכאורה תוכנם שווה]? ומדוע מאריך בפחם ומקצר בפנינים? גם יש להבין האם אך מקרה הוא ש"פחם" קשור ל"אדמה" ואילו "פנינים" קשורים ל"ים" – או שמא יש דברים בגו?

"ים ויבשה" בעולמות הרוחניים

מבואר בחסידות ש"ים" ו"יבשה" הפיזיים אינם אלא השתקפות של אותן הויות במישור הרוחני:
כשם שבמשל, אף שה"ברואים שביבשה" לא רק יונקים חיותם מהאדמה, אלא גם נוצרו ממנה והיא "מקורם" בכל זאת הווייתם אפשרית רק כשהם מחוץ ל"מקורם" ואינם ששים כלל "לחזור למקורות"- כי שם תתבטל הווייתם.

כך בעליונים: נבראי "עלמא דאתגליא ", אף שחשים שיש להם מקור המהווה אותם שבלעדיו הם אין ואפס, אבל כל מציאותם תלוייה בהיותם "נפרדים בתחושתם" וביטולם אינו אלא "ביטול היש" [המכיר ב"מקורו" אך אינו "בלוע" בו], כי אילו היה ה"נברא" מעלמא דאתגליא חש את מקורו, הייתה הווייתו מתבטלת כליל.

מאידך, נבראי "עלמא דאתכסיא ", בלועים במקורם האלוקי ואין הווייתם מתבטלת בשל כך עקב"דקות-מציאותם" , אדרבא כל הווייתם אפשרית רק בתוככי האור האלוקי, כמו "ברואי-הים" הבלועים בתוך מקורם, וקיומם הוא באופן "העלמי" [כמו קיום אותיותיה הנעלמות של ה"מחשבה"]

על פי הסבר זה יבואר ששתי בחינות הן בתורת החסידות: ה"פחם שבחסידות" האמור להשפיע על ה"גליא" שבנפש [כוחות הנפש-רוח-נשמה שהם הרובד המודע] וה"פנינים שבחסידות" שעניינם להשפיע על ה"סתים" שבנפש [כוחות החיה יחידה שבעל-מודע] ושתיהן חיוניות כל אחת בתחומה!

סיבות התגלות החסידות ומטרותיה

ידועה השאלה אם אמנם החסידות היא כה חיונית מדוע לא התגלתה בדורות הראשונים? ובמה זכו דווקא דורות אחרונים להתגלות זו? ומקובלים אנו שישנם שני הסברים-שונים להנמקת התגלותה דווקא בעקבתא דמשיחא:

א. עקב נחיתות הדורות והתגברות החשיכה הרוחנית, דרוש אור עליון יותר, על כן גילו לנו משמים מ"נשמתא דאורייתא" כדי שתעורר ותגלה בנו כוחות עמוקים ונעלמים להתמודדות עם חומריות הגלות.
ב. עקב מעלת הדורות האחרונים, מאחר ואנו כבר ב"ערב שבת" של האלף-השישי, עלינו להכשיר עצמנו לגילוי פנימיות התורה העתידה להתגלות על ידי משיח, ובתור "טועמיה חיים זכו", נתנו לנו "טעימה" מרזין דאורייתא, להכשרת המוח והלב לקליטת "תורתו של משיח" העתידית.

אחת ההשלכות המבדילות בין שני ההסברים הללו היא:

אם נועדה החסידות להעניק לנו יכולת-התמודדות עם החושך, הרי היא אמורה לפעול בכוחות הנשמה ה"גלויים" , [שהם אלו הבאים במגע עם מדמנת-החומריות, הם המתמודדים עם "החשיכה-הסביבתית"], וזאת על ידי הזרמת "תוקף-פנימי" המחסנת את האדם מפני פגעי-הסביבה הנהנתנית.

ברם, אם נועדה החסידות להוות "קורס-הכשרה" לטעימת הרעיונות-הרוחניים מופשטים, במטרה להגיע להתמזגות של "ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים", הרי שמטרתה איננה "שלילת החושך" [דבר המושג בדרך ממילא] אלא "התמזגות עם האור", נמצא שפעולת החסידות מופנית לכוחות הנעלמים של "חיה יחידה", של רובד ה"סתים דנשמתא", שם מצוייה היכולת של התאחדות ה"יחידה" עם ה"יחיד".

ושני ההסברים אמת, בהתאם לשתי המטרות השונות ששתיהן חיוניות, אלא שהמטרה הראשונה - התגברות על החושך וקרירות העולם וירידת הדורות, היא הכרח , שהרי בלעדי האור והחום החסידי, עלולה הנשמה לקפוא... לשם כך יש רובד בתורת החסידות הקרוי "גחלים" המופקים מפחם, אשר מאירים הנשמה ומחממים אותה, על כן מאריך הרבי הריי"ץ בתיאור רובד זה במשל.

בשונה מאותם תכנים בחסידות הקרויים "פנינים", ענייני סוד שנשלו מ"ים הסוד" שבאתכסיא, הם נועדו רק ל"קישוט-הנשמה" לקראת האלף השביעי, אבל אינם אלא "לוקסוס" שאפשר להסתדר, בזמן הגלות, בלעדיו ועל כן מקצר הרבי הריי"ץ בתיאור רובד זה במשל.

***

ישנו הבדל בין מה שמכונה "מאמרי- עבודה" , לבין "מאמרי- השכלה" עמוקים, הראשונים עוסקים בהדרכת האדם כיצד להתגבר על יצריו, מכוונים אותו לתכני-דעת השייכים להתעוררות המידות לאהבת השם ויראתו, תכנים המחממים את הרגש-החסידי בתחושה של "טעמו וראו כי טוב הוי'ה", אלו הם ה"פחמים שבחסידות" –

ואילו המאמרים האחרים, נראים כמנותקים מהוויות ההתמודדות היצרית והסביבתית, אלא עוסקים בתיאור סדר ההשתלשלות ועוד יותר בתיאור התהליכים הטרום-בראשיתיים של הצמצום הראשון באור אין סוף והמשכת הקו ופרצוף "אדם קדמון", הלא המה ה"פנינים-שבחסידות", נושאים שאינם "זמינים" לניצול במסגרת מאבקי הייצר ואפילו לא להתבוננות כזו שב"דעת", המסוגלת להתיישב על הלב, כי המדובר בנושאים כה מופשטים, השואפים כלפי מעלה וכלפי המופשט, המושגים רק בדרך ה"שלילה", אבל אינם ניתנים לתפיסה "חיובית", אשר כמוהם כ"פנינים", הטובות ל"קישוט" אבל אי אפשר ללכת איתן למכולת...
המתעניין בלימוד החסידות עליו לדעת לבחור תחילה מאמרים בסגנון ה"פחמי", גם אם עקב כשרונותיו האינטלקטואליים, ה"פנינים" חביבים עליו יותר... כדי שלא יישאר בבחינת "שליח ערטיל 3 ומסיים פנינאי"...
יחד עם זאת, יש לציין שמי שלומד את ה"עבודה" של החסידות ימצא אותה אחר כך בכל "השכלה" וכל מאמר מכל סוג שהוא יעוררו לעבודת ה' ולא ישאר ברובד מנותק ממציאותו שלו 4 .

ה"אור" וה"חום" בפחמי-החסידות

הצד השווה שבשתי התכונות הללו הוא, שאינן באות "לשנות" את האובייקט, אותו הם מאירים או מחממים, כך גם תורת החסידות לא באה, חלילה, "להוסיף" או "לגרוע" במצוות התורה, כי כל תכניה של החסידות, כלולים היו בהעלם בפסוקים ומאמרי חז"ל, כאותן טיפות שומן המצויות באחוז מסויים בכל כוס חלב, אלא שכאשר מרכזים אותן הופכות המה להיות מוצר טעים ומזין הקרוי "שמנת", אך אין כאן "המצאה" של "חלב חדש"...

כך תורת החסידות לא באה אלא להביא "אור" של הכרה ו"חום" של רגש להחיות את קיום המצוות, שלא תהיינה קרות וחשוכות, חלילה. ובזה נפתרת תלונת הנרתעים מתורת החסידות ודרכיה באומרם:

"מנהג אבותינו בידינו"... סבי וסבתי ז"ל וכן כל הדורות שקודם הבעש"ט היו יהודים טובים גם בלעדי ה"חסידות"... אלא ששוכחים הם שאצל זקניהם היה "חם ומואר" באין ערוך למתרחש בדורנו. כטענת אותו דייר סרבן שהתחמק מתשלום וועד הבית לצורך הסקה, בטענה שבמשך כל הקיץ הסתדרנו יפה ללא הסקה...

כך תורת החסידות באה להפיח רוח חיים של "חמימות-נשמתית" בעידן ירידת הדורות, למנוע ירידת הטמפרטורה הרוחנית, שלא יגיע האדם למצב של קרירות שהוא סימן של היפך-החיים, רחמנא ליצלן!

מעלת ה"אור" על ה"חום"

כאן מבהיר הרבי ומדקדק, מה יושיענו ה"אור" ? אחר שכבר יש בחסידות תכונה של "חום" שעניינו "חיות והתלהבות"?

ומבאר רבנו: גם ה"חיות-הרוחנית" עלולה להיות מוגבלת לפי "טבע" העובד, כשם שגם "בעלי חיים" יש בהם תכונת ה"חום-הטבעי", כך תיתכן גם בעבודת השם "התפעלות-רגשית" של אהבה ויראה הנובעים מ"טבעיות -הנשמה" [כהתעוררות הנפלאה והחמה של כלל ישראל בעת הנעילה], אך ככזאת תהא ה"חמימות" מוגבלת, לא רק בהתמדתה, שהרי בחלוף סיבת ההתעוררות-הספונטאנית, היא תיעלם כלא הייתה, אלא גם מוגבלת ב"אמיתותה" , כי היא תניע את המתלהב לעשות ולפעול בהתאם לתביעת האינטרס-הנשמתי שלו , שלא תמיד תואם לרצונו האמיתי של הקב"ה...
[מה גם שאם עבודתו קשורה ל"חום טבע נשמתו", הרי זו איננה "עבודה" והריהו בבחינת "לא עבדו" - כמבואר בתניא פט"ו].
לדוגמא: מצד חמימותו-האלוקית חש הוא צורך עז לצלול בים התורה והעבודה, לבא אל התיבה ולהגיע לפסגות רוחניות בהרי אררט... אך להתעלם מהתכלית של האינטרס האלוקי התובע "צא מן התיבה" והתחל ב"שליחות" לבנות סביבה שתעשה "דירה בתחתונים",
לכן דרושה גם תכונת ה"אור" – המסמלת בכל הפילוסופיות את האמת האובייקטיבית הבלתי תלוייה ברגשותיי-האישיים - שזוהי בעצם דרישת משנת חב"ד, לא להסתפק ב"חום הספונטאני" של טבעי האישי, אפילו הוא חום חיובי, אלא לשאוף ל"אהבה ויראה שכליים" הנובעים מהתבוננות הבנויה על אדני-ההכרה, שכך יאה לעבוד את השם לפי האינטרס של "עושין רצונו של מקום", שהוא "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים " ולא להיגרר אחר "הטבע הנשמתי" השואף ב"חום" למטרה של "נתאווה האדם להיות לי טרקלין בעליונים "...
החסידות גם מלמדתנו, לבחון כל השקפה ומושג ב"הבחנה שכלית" – אי לכך, יש להדגיש ש"חמימות" [אף שהיא אמנם סימן ל"חיות"] לא תמיד מורה גם על אמיתיותה וקדושתה של השיטה!
וזוהי עיקר הדגשת חב"ד שהמידות [חום] תהיינה על פי המוחין [אור] ולא להתפתות ל"חמימות-הטבעית", עליה מובא בחסידות הפסוק 5 : "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו"...

מתי ה"פנינים" אינן "לוקסוס"?
כל האמור לעיל אודות חיוניות ה"פחם" מול "פניני-הרזין" שבחסידות, מתאים לדורות עברו, אבל בדורינו "דור הגאולה", דור בו ה"כלה" מתכוננת ללכת לחופה עם קוב"ה, עתה אי אפשר לו לחסיד להסתפק רק בלימוד "מאמרי עבודה" המחממים את הלב לתפילה באהבה ויראה ולטעון שאינו רודף אחר "השכלה אלוקית עמוקה" בעמקי רזי פנימיות התורה, כי לא חסרים לו "תכשיטים"...
משהגיע זמן חופתנו [בגאולה הקרובה] ה"פנינים" הופכים לחובה בקישוטי-הכלה 6 .

על כן בדורנו יש לצלול גם בעמקי "ים החסידות" , עד ש"מציאותו" של החסיד תתבטל לחלוטין, תתכסה כל כולה במי הדעת הטהור כמים לים מכסים, ותשלה ממצולות את מיטב "פניני-הדעת" של מושגיה המופשטים ביותר של החסידות, בבחינת "נפשי חמדה בצל ידך לדעת כל רז סודך" הלא המה ה"רזין דרזין" שנתגלו וניתנים להבנה והשגה "לדעת", בלימוד מאמרי החסידות.

^ 1.נדפסה בלקוטי שיחות חלק כ' – שיחת י"ט כסלו [א] ע' 171.
^ 2.ליל ש"ק חוהמ"ס תש"ה [ספר השיחות תש"ה ע' 50].
^ 3.ע"ד מה דאיתא בסוטה ח,ב. ועיין רש"י שם ד"ה בהני אית לה בזיון טפי.
^ 4.י"ט בכסלו חל לרוב בשבוע של "וישב" ומצינו רמז-נפלא ברש"י תחילת וישב לשני הסוגים שבמשל: "הפחמים והמרגליות": "וישב יעקב וגו' ... משל למרגלית שנפלה בין החול אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגלית ומשמצאה הוא משליך את הצרורות מידו ונוטל המרגלית . ד"א וישב יעקב הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה: אנה יכנס כל הפשתן הזה? היה פיקח אחד משיב לו: ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כולו....".
^ 5.משלי יח,ב.
^ 6.הרבי בשיחתו מאריך בזה ובהערה 53 (שם) כותב את הדברים הבאים: "ואף שכ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] לא האריך בשיחה בעניין המרגליות – הרי זה מפני שאז עדיין לא היה סמוך כל כך לזמן הגאולה. משא"כ עתה כו'".

ספרי המהר"ל מפראג

הרב יחזקאל סופר

1:02
שמחת תורה
ביום חתונתו - זו שמחת תורה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה בישיבת רמת גן תשע"ב
כ' תשרי תשע"ב
תמוז
"דם" ו"צפרדע" בעבודת ה'
מעובד על-פי ליקוטי-שיחות חלק א' פרשת וארא
תש"ע
ניסן
חנוך ל"בינוני" על פי דרכו
גליון מס'24
ניסן תש"ע
ספרי המהר"ל מפראג
כורי הפחם ושולי הפנינים
גיליון מס' 27
כסליו תשע"א

ספרי המהר"ל מפראג

46 דק'
נתיבות עולם - הרב משה חביב
הלומד תורה בלילה - חוט של חסד עליו ביום
נתיב התורה; פרק ד'
הרב משה חביב | י"ג סיוון תש"ע
1:10
נצח ישראל
הקדמה לספר "נצח ישראל", מהר"ל, גלות וגאולה
הרב ש. יוסף וייצן | ז' תשרי תשס"ט
32 דק'
נצח ישראל – הרב משה חביב
יחס הגאולה לעומת הגלות
נצח ישראל פרק י"א
הרב משה חביב | י אייר תשפ"ה
44 דק'
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן
היראה ביחס לענווה
הרב ש. יוסף וייצן | י"ב אייר התשע"ד

ספרי המהר"ל מפראג

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב חגי לונדין
הרב שמואל אליהו
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב יעקב שפירא
הרב חיים כץ
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג צבי שכטר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו