ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
במשנה במסכת שבועות (פרק א' משנה ד') אומר רבי יהודה, ששעיר חטאת של ראש חודש מכפר על עברות שאין בהם ידיעה, לא בתחילה ולא בסוף. ומבררת הגמרא בדף ט.: "אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא "ושעיר עיזים אחד לחטאת לה'" (במדבר כח, טו) – חטא שאין מכיר בו אלא ה' יהא שעיר זה מכפר". כלומר, בכל החטאות נאמר "חטאת" סתם, חוץ משעיר ראש חודש שבו נאמר "לחטאת לה'", משום שהוא בא לכפר על עבירות שאין מכיר בהם אלא ה'.
מתעוררת השאלה: אם אדם לא יודע בתחילה ולא בסוף שיש כאן צד של איסור – מדוע הוא בכלל צריך כפרה? הרי אין כאן שום צד של עבירה. אלא הדבר בא לומר לנו שעניינו של ראש חודש הוא הכפרה העמוקה, על איזו מציאות פנימית-טבעית הקודמת לחטא – שגם היא צריכה להיות נקייה מכל צד של איסור, עוד לפני הכוונות והידיעות שעליהם אחראי האדם. התורה רוצה שהאדם מישראל יהיה נקי מכל וכל, עד שאפילו הצד של התנהגותו הטבעית הבלתי מוכרת לו, יהיה ללא שום צד של עון, ועל זה באה הכפרה בראש חודש.
ראש חודש הוא באמת חג טבעי, חג הקשור בסדרי הזמנים, בסיבוב הלבנה. גם השבת היא כזו, שכן היא זכר למעשה בראשית. יש איזו מחזוריות של שבע המופיעה גם בעצם המציאות הטבעית של העולם. וכפי שחז"ל אמרו לנו במסכת סנהדרין דף סה: על נהר הסמבטיון הנקרא כך משום שבכל ימות השנה הוא שוטף והולך אך ביום השבת הוא שוקט ונח. וכן על הפסקת העונשים של פושעי גיהנום בשבת. כלומר, קדושת השבת קיימת גם למציאות עצמה ולא רק בישראל. זה מה שאומר הפסוק: "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'" (ישעיהו סו, כג). 'כל בשר' זה ביטוי לצד הטבעי שבאדם. כלומר, כל ראש חודש ישנו איזה תיקון עמוק מאוד הקשור לעצם הטבע של החיים, עד שלעתיד לבוא הטבע יתרומם כל כך עד שגם המציאות הטבעית תהייה בטלה כלפי רבש"ע.
אני רוצה להביא דברים יפים של הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פרק מ"ו) הקשורים לעניין: "ראיתי להעירך כאן על דבר נפלא מאוד, והוא אומרו בשעיר חטאת ראש חודש לבדו חטאת לה' , מה שלא אמר בכל שעירי הרגלים ולא בזולתן מן החטאות. וטעם הדבר לדעתי ברור מאוד, והוא: שהקורבנות הללו שמקריבים הצבור בפרקים, כלומר המוספים, הם כולם עולות. ובכל יום מהם שעיר עזים לחטאת והוא נאכל. אבל העולות הם כולם נקטרים, ולפיכך נאמר בהן אשה לה'. ולא נאמר חטאת לה' ולא שלמים לה' – כיון שזה נאכל. וכיון שהיה חשש שמי שהוא ידמה בשעיר ראש חדש שהוא קורבן לירח, כמו שהיו עושים הנבטים במצרים, שמקריבים לירח בראשי החודשים, ביאר בו שזה לציווי ה' לא לירח. ולא חשנו חשש זה בשעירי הרגלים וזולתן, כיון שאין אותם הימים ראשי חודשים, ואין להם סימן המבדילם באופן טבעי, אלא התורה ייחדתן בקביעתה, אבל ראשי החודשים הירחיים אינן מקביעת התורה, אלא העמים היו מקריבין בהם לירח כמו שהיו מקריבים לשמש בעת עלותו ובהגיעו למעלות מסוימות, כפי שמפורסם באותם הספרים. ולפיכך יצאה מן הכלל ההגדרה בשעיר זה ונאמר בו לה', לסלק אותם הדמיונות הקשורים באותם הלבבות החולים אשר חוליים מושרש".
הרמב"ם עומד על הנקודה הטבעית של ראש חודש. אולם, הוא מסביר את לשון התורה בשונה מפשט הגמרא. הגמרא שם בשבועות מביאה את דברי ריש לקיש השואל "מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו "לה'"? אמר הקב״ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח". ואף שמשמע שהכפרה באה כאילו על הקב"ה, מסביר הרי"ף שכוונת הגמרא היא שעל ידי כך שראש חודש יהיה יום כפרה ממילא יושלם החיסרון של מיעוט הלבנה. הרמב"ם אמנם הלך בכיוון אחר, אך על כל פנים, דבריו מתקשרים עם מה שאמרנו שראש חודש הוא דבר הקשור עם הטבע, ועצם עניינו הוא לרומם את הטבע, ובכל ראש חודש צריכה להיות התחדשות נוספת של המציאות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
