ישיבה בית המדרש
בית המדרש
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
במשנה במסכת שבועות (פרק א' משנה ד') אומר רבי יהודה, ששעיר חטאת של ראש חודש מכפר על עברות שאין בהם ידיעה, לא בתחילה ולא בסוף. ומבררת הגמרא בדף ט.: "אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא "ושעיר עיזים אחד לחטאת לה'" (במדבר כח, טו) – חטא שאין מכיר בו אלא ה' יהא שעיר זה מכפר". כלומר, בכל החטאות נאמר "חטאת" סתם, חוץ משעיר ראש חודש שבו נאמר "לחטאת לה'", משום שהוא בא לכפר על עבירות שאין מכיר בהם אלא ה'.
מתעוררת השאלה: אם אדם לא יודע בתחילה ולא בסוף שיש כאן צד של איסור – מדוע הוא בכלל צריך כפרה? הרי אין כאן שום צד של עבירה. אלא הדבר בא לומר לנו שעניינו של ראש חודש הוא הכפרה העמוקה, על איזו מציאות פנימית-טבעית הקודמת לחטא – שגם היא צריכה להיות נקייה מכל צד של איסור, עוד לפני הכוונות והידיעות שעליהם אחראי האדם. התורה רוצה שהאדם מישראל יהיה נקי מכל וכל, עד שאפילו הצד של התנהגותו הטבעית הבלתי מוכרת לו, יהיה ללא שום צד של עון, ועל זה באה הכפרה בראש חודש.
ראש חודש הוא באמת חג טבעי, חג הקשור בסדרי הזמנים, בסיבוב הלבנה. גם השבת היא כזו, שכן היא זכר למעשה בראשית. יש איזו מחזוריות של שבע המופיעה גם בעצם המציאות הטבעית של העולם. וכפי שחז"ל אמרו לנו במסכת סנהדרין דף סה: על נהר הסמבטיון הנקרא כך משום שבכל ימות השנה הוא שוטף והולך אך ביום השבת הוא שוקט ונח. וכן על הפסקת העונשים של פושעי גיהנום בשבת. כלומר, קדושת השבת קיימת גם למציאות עצמה ולא רק בישראל. זה מה שאומר הפסוק: "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'" (ישעיהו סו, כג). 'כל בשר' זה ביטוי לצד הטבעי שבאדם. כלומר, כל ראש חודש ישנו איזה תיקון עמוק מאוד הקשור לעצם הטבע של החיים, עד שלעתיד לבוא הטבע יתרומם כל כך עד שגם המציאות הטבעית תהייה בטלה כלפי רבש"ע.
אני רוצה להביא דברים יפים של הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פרק מ"ו) הקשורים לעניין: "ראיתי להעירך כאן על דבר נפלא מאוד, והוא אומרו בשעיר חטאת ראש חודש לבדו חטאת לה' , מה שלא אמר בכל שעירי הרגלים ולא בזולתן מן החטאות. וטעם הדבר לדעתי ברור מאוד, והוא: שהקורבנות הללו שמקריבים הצבור בפרקים, כלומר המוספים, הם כולם עולות. ובכל יום מהם שעיר עזים לחטאת והוא נאכל. אבל העולות הם כולם נקטרים, ולפיכך נאמר בהן אשה לה'. ולא נאמר חטאת לה' ולא שלמים לה' – כיון שזה נאכל. וכיון שהיה חשש שמי שהוא ידמה בשעיר ראש חדש שהוא קורבן לירח, כמו שהיו עושים הנבטים במצרים, שמקריבים לירח בראשי החודשים, ביאר בו שזה לציווי ה' לא לירח. ולא חשנו חשש זה בשעירי הרגלים וזולתן, כיון שאין אותם הימים ראשי חודשים, ואין להם סימן המבדילם באופן טבעי, אלא התורה ייחדתן בקביעתה, אבל ראשי החודשים הירחיים אינן מקביעת התורה, אלא העמים היו מקריבין בהם לירח כמו שהיו מקריבים לשמש בעת עלותו ובהגיעו למעלות מסוימות, כפי שמפורסם באותם הספרים. ולפיכך יצאה מן הכלל ההגדרה בשעיר זה ונאמר בו לה', לסלק אותם הדמיונות הקשורים באותם הלבבות החולים אשר חוליים מושרש".
הרמב"ם עומד על הנקודה הטבעית של ראש חודש. אולם, הוא מסביר את לשון התורה בשונה מפשט הגמרא. הגמרא שם בשבועות מביאה את דברי ריש לקיש השואל "מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו "לה'"? אמר הקב״ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח". ואף שמשמע שהכפרה באה כאילו על הקב"ה, מסביר הרי"ף שכוונת הגמרא היא שעל ידי כך שראש חודש יהיה יום כפרה ממילא יושלם החיסרון של מיעוט הלבנה. הרמב"ם אמנם הלך בכיוון אחר, אך על כל פנים, דבריו מתקשרים עם מה שאמרנו שראש חודש הוא דבר הקשור עם הטבע, ועצם עניינו הוא לרומם את הטבע, ובכל ראש חודש צריכה להיות התחדשות נוספת של המציאות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















