ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
הדעות השונות במשנה לגבי לשמה
חלק א - ר"א פוסל באשם, שלושת המקורות של ר"א
א. המקור השני - "אשם הוא"
דחייה - כיוון שנאמר אחרי האימורים (שלא מעכבים) לא ייתכן שבא ללמד שמעכב.
ב. המקור הראשון - בניין אב מחטאת שמכפרת
בעקבות פירכא - לומד מחטאת + פסח (חטאת נזרקת על החצי העליון, ופסח זמנו קבוע).
שאלות:
1. למה ר' יהושוע לא מקבל את הצד השווה ? כי בשניהם יש חומרא שקשורים לכרת .
2. למה ר' יהושוע פרך רק מכך שדם החטאת נזרק על החצי העליון ולא מפירכות נוספות?
שתי גישות לתשובה:
A. אין באמת חומרות נוספות כי נדחה את כל החומרות . החומרות והדחיות: 1. יש חטאת שזורקים את דמה בקה"ק (דחייה - ר"א לומד מחטאות החיצוניות). 2. דם חטאת שנכנס להיכל פוסל את הקרבן (דחייה - ר"א אומר זאת גם באשם). 3. חטאת מכפרת על שגגת כרת (דחייה - קרבן עולה ויורד לא קשור לכרת). 4. בחטאת זורקים על ארבע פינות (משא"כ באשם שזורקים על 2 פינות (או 2 זריקות או 4). לחומרא זו אין לגמרא תשובה . B. אכן יש עוד חומרות בחטאת , אך ר' יהושע הסתפק באחת מהן (הראיה שיש עוד חומרות שלא הזכיר: 1. בטאת זורקים עם אצבע. 2. בחטאת זורקים על חוד/דופן הקרן).
C. אולי גם דם האשם נזרק על החצי העליון?
לא יכול להיות, שני מקורות:
1. קל וחומר מעולה (בצירוף חטאת העוף) שבה הדם נזרק למטה. דחייה - באשם יש חומרא של מחיר מינימלי.
2. "המחטא אותה" - דווקא בחטאת נזרק למטה (ואילו מה שכתוב "ושחט אותה" לא בא לאפוקי אשם, שהרי ממילא פסח גם נפסל ב"לשמה").
ג. המקור השלישי - היקש לחטאת "כחטאת כאשם".
שני דיונים:
A. דם שנכנס להיכל - ר"א לומד מהיקש שגם דם האשם שנכנס פוסל (ר"ע לומד מ"וכל חטאת" שבכל הקרבנות).
למה חכמים חולקים על ר"א וסוברים שלא פוסל באשם?
שלושה מקורות שדם האשם שנכנס לא פוסל:
1. קל וחומר מעולה בצירוף עם מנחת חוטא. דחייה - באשם יש מחיר מינימלי.
2. "וכל חטאת אשר יובא מדמה " - ולא דם של קרבן אחר.
B. מה רבנן לומדים מההיקש? שגם אשם צריך סמיכה .
ד. מה לומדים מההיקש של מנחה לחטאת ולאשם?
1. מנחת שלא לשמה - במנחת חטא פסולה (חטאת) ובמנחת נדבה כשירה (כאשם). (זה לא טוב לר"א פוסל גם באשם, ואת זה הדין של מנחת חוטא לומדים מ"חטאת היא").
2. יד ימין או שמאל - שאם קמץ ומחזיק ביד צריך ביד ימין (כמו בחטאת) אך אם שם בלי אפשר ביד שמאל (כמו באשם).
חלק ב - הדין של יוסף בן חוני ור"א קרבנות אחרים שנשחטו לשם פסח וחטאת
הדעות: יוסף בן חוני פוסל, ר"א - רק ב"לשם פסח" .
הוויכוח בין ר"א ור' יהושע:
א. הנתונים הברורים:
בשאר ימות השנה - פסח לפסח - פסול, פסח לאחר - כשר, קרבן אחר לפסח - כשר.
בערב פסח - פסח לקרבן אחר - פסול. המחלוקת - קרבן אחר לשם פסח - ר"א פוסל ור' יהושע מכשיר .
ב. המקור של ר' יהושע
פסח לפסח - בשאר הימים פסול ובערב פסח כשר
ר' יהושע - מכאן שטוב יותר לכוון לפסח בערב פסח , וממילא - כיוון שאחרים לשם פסח בשאר הימים כשר, קל וחומר שבערב פסח.
דחיית ר"א - א. אפשר לדייק שמכאן שערב פסח טוב יותר , ואז יצא: כיוון שבשאר הימים פסח לשאר כשר, קל וחומר שבערב פסח - פסח לשאר כשר! וזה לא ייתכן! ב. ר"א מוסיף - אם כבר ללמוד משאר ימות השנה: כמו שבשאר הימים פסח לשאר והשאר לפסח כשר, גם בערב פסח - פסח לשאר והשאר לפסח - פסולים.
ג. קושיית ר' יהושע לר"א
לשיטתך יוצא ששלמים חמורים מפסח ! (שהרי פסח לשלמים בזמן של שלמים (שאר הימים) כשר, אך שלמים לפסח בזמן של פסח פסול).
התשובה במקור הבא (ששלמים לפסח פסולים לא בגלל החומרא של שלמים אלא בגלל החומרא של פסח ).
ד. המקור של ר"א
אפילו שמותר פסח הולך לשלמים, פסח שנעשה לשם שלמים פסול, אז קל וחומר ששלמים לשם פסח פסולים.
קושיית ר' יהושע - לכאורה תאמר כך -
אפילו שמותר חטאת הולך לעולה, חטאת לשם עולה פסולה, אז לכאורה כל שכן שעולה לשם חטאת פסולה!
תירוץ ר"א - פסח חמור מחטאת (כי בשאר הימים פסח לפסח פסול).
[הצעת הסבר - רק בפסח יש בסיס לומר ש"לשם פסח" בכלל פסול - מפסח לפסח בשאר הימים].
חלק ג - שמעון אחי עזריה - אם העלו - כשר, אם הורידו - פסול
א. מקור - " ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו ".
ב. ר' זירא - האם חולק רק על הירידה (שפוסל) או גם על העלייה (שכשר לגמרי) או שהכוונה כמו רבנן שכשר ולא מרצה?
ניסיון ראיה - כמו שבכור לא מרצה, כך הכוונה גם בשאר. דחייה - הדוגמא של בכור לא הובאה בשביל זה אלא בשביל ללמד שגם בתוך "קדשים קלים" יש היררכיה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות חמץ ומצה מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
אור החיים על הפרשה טענות קורח ועדתו
אור החיים על פרשת קורח חלק ב''
קורח פגם בשורש נשמתו עד ליעקב אבינו. קורח התלונן על זה שישראל רגיל לא יכול לגשת לעבודת אהרון. משה הבין את הטענות של קורח ועדתו למרות שהם לא סיימו לפרש את דבריהם. הטעם שהמבחן עם המחתות היה בבוקר ולא מיד, או כי אולי כבר הקריבו את הקטורת של בין הערביים או כי בין הערביים זה זמן של תגבורת הדינים או שמשה רצה לתת להם זמן להתבונן במעשיהם אולי הם יחזרו בתשובה. משה טען לקורח שהוא מזלזל בלוויה שהוא קיבל.
אור החיים על הפרשה איך קורח העז לחלוק על משה רבנו ?
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת קרח
איזה מצוה אינו חייב הוא עצמו בזה רק משיגיע לי"ג שנה ולא מגיל חינוך | עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת ואחד מהם הוא פִּי הָאָרֶץ. מה מיוחד בדבר זה שהיה צריך להיברא כבר בתחילת בריאת העולם. ומדוע נבראה דווקא בערב שבת בין השמשות ולא בשאר ימי בראשית | וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כׇּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כׇּל הָרְכוּשׁ. מה הטעם שלא נאמר וְאֵת כׇּל 'רכושם'. האם הרכוש של בני קרח שעשו תשובה ולא מתו ניצל? | וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. למה נקט כְּרָגַע. והיא לכאורה מיותרת. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מהות העבודה
דרך הקודש ג'
מהות העבודה כוללת שני חלקים, הראשון דמיוני- רגשי., והשני ממשי - מעשי. תוכנה של העבודה הפנימית היא סידור המחשבות, הרגשות והיחס בניהם. העבודה יכולה להעשות בצורה של עבודה פנימית שמקרינה כלפי חוץ, ויכולה להיות עבודה שמאירה לעולם ומשפיעה על הנפש
