ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
דלאו מינה מחריב או לא מחריב בה?
א. רב - קרבן לשם חולין - כשר.
הבנת רבא - שאינו מינה לא מחריב בה (=מתעלמים משאינה מינה)
א. קושיות רבא:
A. גט שנכתב לשם גויה (שאינו מינה) - פסול.
תשובה - "שאינו מינה אינו מחריב" = מתעלמים מ"שאינו מינה", ולכן כאילו לא היתה כלל כוונה (=סתם), וממילא - בקרבן - כשר, בגט - פסול.
B. בטומאת אויר כלי חרס
"תוכו" ולא תוך תוכו. כלי שטף - מצילים מהטומאה (ברייתא). מחיצה - לרבנן לא מצילים ולר"א כן (משנה בכלים).
1. קושיא מרבנן - הרי כלי שטף אינם "מינו" - ולא מתעלמים מהם!
תשובה 1 - כלי שטף כן מינו של כלי חרס, ולכן מציל (ומה לא נחשב מינו - מחיצה, שהיא לא מצילה).
תשובה 2 (רב חביבא, סוף ע"ב) - יש לימוד מ"בתוכו" - שכולל כלי שטף.
2. קושיא מר"א - הרי מחיצה אינה מינו, ולא מתעלמים ממנה!
תשובה - קל וחומר (ממת) > "שאינו מינה".
קשה , אם כך גם בקרבנות נאמר - קל וחומר (קדשים>חולין) > "שאינו מינה" - ונפסול לשם חולין.
תשובה - בקרבנות יש פסוק ("ולא יחללו") > קל וחומר ( ולכן מתעלמים משאינו מינה ).
קשה - גם בכלי חרס יש פסוק ("תוכו") > קל וחומר ממת (ושנתעלם מהמחיצה),
תשובה - הפסוק לא מוציא את מחיצה, אלא ציפוי טיט (שאינו מציל מהטומאה).
ב. רב - קושיא ממשנה מחטאת אחת לאחרת
שני דיני של רב- חטאת לשם עולה, פסולה, לשם חטאת אחרת - כשרה
A. הבנת רב יוסף (בהוה אמינא) - "דלאו מינה מחריב מחריב בה".
קושיית רב יוסף - רב - בשינוי בעלים - שחטה על מי שחייב חטאת (מינה) - פסולה, על מי שמחויב עולה (לאו מינה) - כשירה - מכאן ש"דלאו מינה לא מחריב בה"!
תשובה: באמת "שאינו מינה לא מחריב בה".
בשינוי בעלים כתוב "וכיפר עליו" - ולא על חבירו - דווקא דומה לו שחייב חטאת כמותו (מינה).
בשינוי קודש - לשם חטאת אחרת כלל לא נחשב שינוי.
ג. רב - בשינוי בעלים - שחטה על מי שחייב חטאת (מינה) - פסולה, על מי שמחויב עולה (לאו מינה) - כשירה.
הבנת רב חביבא - "שאינו מינה אינו מחריב בה".
וקשה - למה כלי שטף מצילים מהטומאה?
1. מקודם ענינו - כלי שטף נחשבים מינו.
2. רב חביבא עונה - כלי שטף נחשבים "אינו מינו" ובכל זאת מצילים מהטומאה מלימוד מיוחד של "תוכו" - ולא תוך תוכו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
