ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
הדעות השונות במשנה לגבי לשמה
חלק א - ר"א פוסל באשם, שלושת המקורות של ר"א
א. המקור השני - "אשם הוא"
דחייה - כיוון שנאמר אחרי האימורים (שלא מעכבים) לא ייתכן שבא ללמד שמעכב.
ב. המקור הראשון - בניין אב מחטאת שמכפרת
בעקבות פירכא - לומד מחטאת + פסח (חטאת נזרקת על החצי העליון, ופסח זמנו קבוע).
שאלות:
1. למה ר' יהושוע לא מקבל את הצד השווה ? כי בשניהם יש חומרא שקשורים לכרת .
2. למה ר' יהושוע פרך רק מכך שדם החטאת נזרק על החצי העליון ולא מפירכות נוספות?
שתי גישות לתשובה:
A. אין באמת חומרות נוספות כי נדחה את כל החומרות . החומרות והדחיות: 1. יש חטאת שזורקים את דמה בקה"ק (דחייה - ר"א לומד מחטאות החיצוניות). 2. דם חטאת שנכנס להיכל פוסל את הקרבן (דחייה - ר"א אומר זאת גם באשם). 3. חטאת מכפרת על שגגת כרת (דחייה - קרבן עולה ויורד לא קשור לכרת). 4. בחטאת זורקים על ארבע פינות (משא"כ באשם שזורקים על 2 פינות (או 2 זריקות או 4). לחומרא זו אין לגמרא תשובה . B. אכן יש עוד חומרות בחטאת , אך ר' יהושע הסתפק באחת מהן (הראיה שיש עוד חומרות שלא הזכיר: 1. בטאת זורקים עם אצבע. 2. בחטאת זורקים על חוד/דופן הקרן).
C. אולי גם דם האשם נזרק על החצי העליון?
לא יכול להיות, שני מקורות:
1. קל וחומר מעולה (בצירוף חטאת העוף) שבה הדם נזרק למטה. דחייה - באשם יש חומרא של מחיר מינימלי.
2. "המחטא אותה" - דווקא בחטאת נזרק למטה (ואילו מה שכתוב "ושחט אותה" לא בא לאפוקי אשם, שהרי ממילא פסח גם נפסל ב"לשמה").
ג. המקור השלישי - היקש לחטאת "כחטאת כאשם".
שני דיונים:
A. דם שנכנס להיכל - ר"א לומד מהיקש שגם דם האשם שנכנס פוסל (ר"ע לומד מ"וכל חטאת" שבכל הקרבנות).
למה חכמים חולקים על ר"א וסוברים שלא פוסל באשם?
שלושה מקורות שדם האשם שנכנס לא פוסל:
1. קל וחומר מעולה בצירוף עם מנחת חוטא. דחייה - באשם יש מחיר מינימלי.
2. "וכל חטאת אשר יובא מדמה " - ולא דם של קרבן אחר.
B. מה רבנן לומדים מההיקש? שגם אשם צריך סמיכה .
ד. מה לומדים מההיקש של מנחה לחטאת ולאשם?
1. מנחת שלא לשמה - במנחת חטא פסולה (חטאת) ובמנחת נדבה כשירה (כאשם). (זה לא טוב לר"א פוסל גם באשם, ואת זה הדין של מנחת חוטא לומדים מ"חטאת היא").
2. יד ימין או שמאל - שאם קמץ ומחזיק ביד צריך ביד ימין (כמו בחטאת) אך אם שם בלי אפשר ביד שמאל (כמו באשם).
חלק ב - הדין של יוסף בן חוני ור"א קרבנות אחרים שנשחטו לשם פסח וחטאת
הדעות: יוסף בן חוני פוסל, ר"א - רק ב"לשם פסח" .
הוויכוח בין ר"א ור' יהושע:
א. הנתונים הברורים:
בשאר ימות השנה - פסח לפסח - פסול, פסח לאחר - כשר, קרבן אחר לפסח - כשר.
בערב פסח - פסח לקרבן אחר - פסול. המחלוקת - קרבן אחר לשם פסח - ר"א פוסל ור' יהושע מכשיר .
ב. המקור של ר' יהושע
פסח לפסח - בשאר הימים פסול ובערב פסח כשר
ר' יהושע - מכאן שטוב יותר לכוון לפסח בערב פסח , וממילא - כיוון שאחרים לשם פסח בשאר הימים כשר, קל וחומר שבערב פסח.
דחיית ר"א - א. אפשר לדייק שמכאן שערב פסח טוב יותר , ואז יצא: כיוון שבשאר הימים פסח לשאר כשר, קל וחומר שבערב פסח - פסח לשאר כשר! וזה לא ייתכן! ב. ר"א מוסיף - אם כבר ללמוד משאר ימות השנה: כמו שבשאר הימים פסח לשאר והשאר לפסח כשר, גם בערב פסח - פסח לשאר והשאר לפסח - פסולים.
ג. קושיית ר' יהושע לר"א
לשיטתך יוצא ששלמים חמורים מפסח ! (שהרי פסח לשלמים בזמן של שלמים (שאר הימים) כשר, אך שלמים לפסח בזמן של פסח פסול).
התשובה במקור הבא (ששלמים לפסח פסולים לא בגלל החומרא של שלמים אלא בגלל החומרא של פסח ).
ד. המקור של ר"א
אפילו שמותר פסח הולך לשלמים, פסח שנעשה לשם שלמים פסול, אז קל וחומר ששלמים לשם פסח פסולים.
קושיית ר' יהושע - לכאורה תאמר כך -
אפילו שמותר חטאת הולך לעולה, חטאת לשם עולה פסולה, אז לכאורה כל שכן שעולה לשם חטאת פסולה!
תירוץ ר"א - פסח חמור מחטאת (כי בשאר הימים פסח לפסח פסול).
[הצעת הסבר - רק בפסח יש בסיס לומר ש"לשם פסח" בכלל פסול - מפסח לפסח בשאר הימים].
חלק ג - שמעון אחי עזריה - אם העלו - כשר, אם הורידו - פסול
א. מקור - " ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו ".
ב. ר' זירא - האם חולק רק על הירידה (שפוסל) או גם על העלייה (שכשר לגמרי) או שהכוונה כמו רבנן שכשר ולא מרצה?
ניסיון ראיה - כמו שבכור לא מרצה, כך הכוונה גם בשאר. דחייה - הדוגמא של בכור לא הובאה בשביל זה אלא בשביל ללמד שגם בתוך "קדשים קלים" יש היררכיה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.













