ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
העליתי זיכרונות (דבר שאנחנו, רבנים זקנים ומאפירים, עושים לעתים תכופות) ביני לבין עצמי מחיי ועברי. נדהמתי שוב כשהבנתי שעורך-הדין משיקגו הפך לרב בירושלים. איך זה קרה? איך קרתה המדינה היהודית עצמה? לא במונחים של היסטוריה, של עובדות ואישים ותאריכים ומקומות ומלחמות, אלא התדהמה על עצם העובדה שמדינה כזאת קיימת ומשגשגת ומתקדמת כנגד כל הסיכויים והגורמים, בעבר ובהווה, שמתנגדים לקיומה.
מחכמי התלמוד למדנו שאנשים שקורים להם דברים מופלאים לא מזהים את הפלא. זה חלק מהחולשה של טבע האדם, העובדה שיש לו ראייה והבנה כה מוגבלות. חייב להיות הבזק של תובנה, משהו לציון המאורע, איזו מסורת, כדי שנוכל להביט ולראות מעבר לעצי היער. דרושה פליאה ילדותית כמעט כדי שהפלא יהיה אכן פלא בעיניו ובתודעתו של המתבונן.
אני חושב שכך צריך להסתכל, ביסודו של דבר, על חנוכה - על המאורע היסטורי, על ציון המאורע הזה ועל המסורות והמנהגים שמחבבים את שמונת ימי החנוכה האלה על עם ישראל כל כך.
המסורת היהודית וחכמי המשנה לקחו את האירוע המופלא שאנשים רבים היו רואים בו מאורע טבעי ושגרתי והשיבו לו את מעמדו הפלאי. סיפור חנוכה הוא סיפור של אומה קטנה וחלשה, לכאורה, שהתגברה על מעצמה עולמית ועל צבא אדיר. הוא מתעד את ניצחון המונותיאיזם והמסורת היהודית על התרבות הפגאנית ומנהגיה, את הניצחון של האורות הקטנים והטהורים של המקדש על הלפידים הבוערים שהיו רחוקים מטוהר, את החיוניות וכושר התאוששות של עם ישראל מול אלה שביקשו להפסיק את קיומו. הכל פלאי, אבל רק אם אדם רואה את הפלא.
חכמינו, מתוך ראייה קדושה של החיים היהודים ושל המאורעות, רוממו את השגרתי והרגיל, לכאורה, למשהו נצחי ונסי. זה הלקח העיקרי שאנחנו למדים מימי החנוכה, שאנחנו עם מיוחד שחי קיום נסי ומוקף בפליאה כל הזמן, על אף שכל הנס והפלא הזה מצופה באירועים רגילים וטבעיים לכאורה. אם נבטל את סיפור חנוכה ונתייחס אליו כסתם עוד מלחמה עתיקה בתקופה היוונית, נעשה שימוש באותה הטקטיקה שהעולם משתמש בה כדי לבטל את מדינת ישראל ואת זכותנו להתקיים במולדתנו העתיקה. אם אנחנו מוותרים על הנס שבכל זה, אנחנו מוותרים גם על המאבק למען קיומנו ועצמאותנו. סיפור חנוכה הוא נס ופלא, ומכאן חשיבותו והרלוונטיות שלו לעולמנו היום.
אולי יותר ממועדים אחרים בשנה היהודית, חנוכה הוא חג של ילדים. המסורת מתירה אפילו לילדים הצעירים ביותר להדליק נרות חנוכה, לשחק בסביבונים ולאכול לביבות וסופגניות, ליהנות מחופשה מהלימודים ולחוג את חנוכה דרך העיניים והחושים של ילד. ילדים עוד לא איבדו את פליאה והדמיון. בדרך כלל העולם שלהם לא מוגבל על ידי דברים מעשיים, המציאות והפסימיות של המבוגרים, לפעמים. כל דבר בחיים עדיין חדש ומפתיע, ראוי לסקרנות ולבדיקה. מבחינתם עוד יש עולם קסום, אפילו רוחני, שנצפה ממישור אחר של תפיסה וחשיבה. מסיבה זו, חנוכה הוא מועד מושלם לילדים, מפני שהוא מצריך נקודת מבט כזאת כדי להיות פלאי ונסי, ולכן גם בעל משמעות ותועלת. חנוכה איננו מועד לאנשים שחוקים וריקים מבחינה רוחנית. הנרות שלו מהבהבים רק לאלה שרואים את אש התורה, המסורת והמוסר שבוערת מתחת לפני השטח. מי שזוכה לראות את הנפלאות של האירועים שקרו לנו "בימים ההם" יוכל גם להבחין בנסים שבהם אנחנו נתקלים כאן בישראל גם "בזמן הזה".
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
חידוש כוחות העולם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
