- פרשת שבוע ותנ"ך
- נשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת נשא תשע"ד
בפרשת השבוע הזה התורה שמה דגש על התפקיד ועל המעמד המיוחד של שבט לוי. בני לוי נספרים בנפרד משאר שבטי ישראל. המעמד שלהם בחברה, בגלל עבודתם בבית המקדש, מקנה להם ערים נפרדות שמפוזרות בכל ארץ-ישראל, ומעשר מכל היבול החקלאי שמוקדש לכלכלתם ולרווחתם, שממנו הלויים נהנים, בלי הצדקה כביכול, מנדיבותו של מעמד הפועלים בחברה היהודית.
מדוע התורה סובלת ואפילו מצווה על מעמד חברתי כל כך לא שוויוני? בימינו, כאשר התקינות הפוליטית, המשתנה תדיר, שואפת לחלוקה שוויונית של העושר ושל הנטל הלאומי, החריגה הזאת לטובת שבט לוי נראית אנכרוניסטית במיוחד. אני משער שבדמוניזציה שמקובלת בימינו היו מתייגים את בני לוי כ"טפילים". עם זאת התורה היא זו שמצווה ותובעת תנאים חברתיים כאלה.
שבט לוי, שכולל את צאצאי אהרון, הכוהנים, היה הקטן מכל שבטי ישראל מבחינה מספרית. מעמדו החריג החל כבר בארץ מצרים, כאשר קיבלו בני לוי פטור מעבודת הפרך שעשו כל שאר בני ישראל. ולמרות זאת, אנחנו כמעט ולא מוצאים בתורה שום התנגדות ליחס המיוחד שמקבל שבט לוי.
אפילו קורח, שהתיימר להיות האיש שדוגל ביחס שווה לכל בני ישראל, בעצם רצה רק שהוא ולויים אחרים יתפסו את מקומם של משה ואהרון. אני חושב שלכל זה יש רלוונטיות מהותית לחברה היהודית של ימינו ולאתגרים ההולכים וגדלים שאיתם היא מתמודדת.
לא לכל אדם יש אפשרות להקדיש את עצמו במשרה מלאה ללימוד התורה, או לשירות ציבורי או דתי רציף. לא כל אחד מסוגל להקים חברת סטארט-אפ. לא לכל אחד יש הנטייה או היכולת להיות מרצה באוניברסיטה, או לעבוד כרופא או כמכונאי. לא כל אחד יכול להיות חנווני מוצלח או מנהל עסקים. עם זאת, אין שום ספק שהחברה היהודית בארץ-ישראל זקוקה לתלמידי חכמים, ללומדי תורה במשרה מלאה, למתנדבים בשירות הדת והחברה, לאנשי מקצוע, לגאוני סטארט-אפ, לאשפי מחשבים, למרצים, לרופאים, למכונאי רכב ולכל מיני טכנאים, שרברבים, בנאים, חנוונים ואפילו רבנים.
כשבית המקדש היה קיים, הקלה התורה על העניין בכך שקבעה מי הוא מי וזיהתה את בני שבט לוי כאנשים שצריכים ללמוד תורה כל הזמן, ללמד אותה ולעבוד במקדש במשרה מלאה. בחברה של ימינו תהליך הזיהוי הזה קשה יותר, לא מדויק ואפילו מבלבל. אף על פי כן, זאת אחת הסוגיות החשובות ביותר שאיתה עלינו להתמודד בהצלחה בחברה היהודית.
אין ספק שבחברה שלנו היום יש צורך בלויים, ביהודים שיקדישו את כל חייהם ללימוד תורה, להוראת התורה ולשירותי דת. הקושי הוא לזהות את אותם "לויים" ולטפח אותם. זה בעצם לבה של הסוגיה אחרי שכל העשן הפוליטי מתפוגג ונעלם באוויר.
מדוע התורה סובלת ואפילו מצווה על מעמד חברתי כל כך לא שוויוני? בימינו, כאשר התקינות הפוליטית, המשתנה תדיר, שואפת לחלוקה שוויונית של העושר ושל הנטל הלאומי, החריגה הזאת לטובת שבט לוי נראית אנכרוניסטית במיוחד. אני משער שבדמוניזציה שמקובלת בימינו היו מתייגים את בני לוי כ"טפילים". עם זאת התורה היא זו שמצווה ותובעת תנאים חברתיים כאלה.
שבט לוי, שכולל את צאצאי אהרון, הכוהנים, היה הקטן מכל שבטי ישראל מבחינה מספרית. מעמדו החריג החל כבר בארץ מצרים, כאשר קיבלו בני לוי פטור מעבודת הפרך שעשו כל שאר בני ישראל. ולמרות זאת, אנחנו כמעט ולא מוצאים בתורה שום התנגדות ליחס המיוחד שמקבל שבט לוי.
אפילו קורח, שהתיימר להיות האיש שדוגל ביחס שווה לכל בני ישראל, בעצם רצה רק שהוא ולויים אחרים יתפסו את מקומם של משה ואהרון. אני חושב שלכל זה יש רלוונטיות מהותית לחברה היהודית של ימינו ולאתגרים ההולכים וגדלים שאיתם היא מתמודדת.
לא לכל אדם יש אפשרות להקדיש את עצמו במשרה מלאה ללימוד התורה, או לשירות ציבורי או דתי רציף. לא כל אחד מסוגל להקים חברת סטארט-אפ. לא לכל אחד יש הנטייה או היכולת להיות מרצה באוניברסיטה, או לעבוד כרופא או כמכונאי. לא כל אחד יכול להיות חנווני מוצלח או מנהל עסקים. עם זאת, אין שום ספק שהחברה היהודית בארץ-ישראל זקוקה לתלמידי חכמים, ללומדי תורה במשרה מלאה, למתנדבים בשירות הדת והחברה, לאנשי מקצוע, לגאוני סטארט-אפ, לאשפי מחשבים, למרצים, לרופאים, למכונאי רכב ולכל מיני טכנאים, שרברבים, בנאים, חנוונים ואפילו רבנים.
כשבית המקדש היה קיים, הקלה התורה על העניין בכך שקבעה מי הוא מי וזיהתה את בני שבט לוי כאנשים שצריכים ללמוד תורה כל הזמן, ללמד אותה ולעבוד במקדש במשרה מלאה. בחברה של ימינו תהליך הזיהוי הזה קשה יותר, לא מדויק ואפילו מבלבל. אף על פי כן, זאת אחת הסוגיות החשובות ביותר שאיתה עלינו להתמודד בהצלחה בחברה היהודית.
אין ספק שבחברה שלנו היום יש צורך בלויים, ביהודים שיקדישו את כל חייהם ללימוד תורה, להוראת התורה ולשירותי דת. הקושי הוא לזהות את אותם "לויים" ולטפח אותם. זה בעצם לבה של הסוגיה אחרי שכל העשן הפוליטי מתפוגג ונעלם באוויר.
מחזירים את הכתרים למלכה
חג שבועות - קול צופייך פרשת נשא תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | א' סיון תשפ"ב
אשה קדושה
הרב יחזקאל פרנקל | אייר תשס"ה
אחדות המחנה והעמדת אדם בראשו
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל | ג' סיוון תשס"ה
הכון לקראת אלוקיך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' סיון התשס"ה
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
פרשת שלח תשע"ד
תשע"ד
פסח תשע"ד
ניסן תשע"ד
"חזקה"
תשע"ד
לראות את ישראל
תשע"ד
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
כל ההתחלות קשות
עבודת ה' לחופש
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שבועות מעין עולם הבא!
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

רעיונות לפרשת שלח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
הקמת סנהדרין בדורנו?
לנתיבות ישראל - מאמר"עמדתנו ועקרונותיה" (המשך)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג סיון תשפ"ג
מצוות בטלות לעתיד לבוא
שיעור 23 -פרקים מ"ט , נ"א - נ"ב
הרב אליהו ברין | ט"ו סיון תשפ"ג
