זבחים - דף כ"ד | הרב אורי בריליאנט | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
זבחים

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

1291

3 דק' קריאה • 7 דק' האזנה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

(זבחים כג: שליש תחתון – כה. במשנה)
א. פסול יושב
מקור:
1. ר"נ - "כי בו בחר ה'... לעמוד לשרת..." - אם יושב אינו נבחר .
[ולמה לא מת (כזר)? כי יש שני/שלושה כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים שכשפסול אחר נחשב זר יש מיתה – מחוסר בגדים, לא רחוץ, שתויי יין].
2. ברייתא – "לעמוד לשרת" + "העומדים שם לפני ה'".

ב. פסול עומד על גבי משהו
A. מקור – רי"ש – כמו שהכלים מקודשים (או מקדשים), כך הריצפה, ולומדים מהכלים שלא תהיה חציצה (רש"י – למשל בקבלה, תוס' – בבגדים).
B. צריכותא – כלים – לא קשורים כלל, בהמה – קשורים לעולם הקרבנות, אדם – קשור לכהן (החידוש כנגד הכלל – מין במינו אינו חוצץ, רש"י ביומא – כי הבהמה אדם יזוזו, תוס' – פושט כי צריך צמוד ("דרך שירות").
C. רגל אחת – תניא ר"א – אם ינטל הדבר ויפול – פוסל.
D. איבעיא להו – אבן מדולדת :
1. השאלה היא האם חוצץ כשדעתו לחברה?
2. השאלה לא קשורה לחציצה, אלא –
a. כשהאבן נעקרה ועומד בגומא, האם יש קדושה גם בתחת לריצפה? דחייה – אם כך צריך לשאול על כל העזרה.
b . בהנחה שיש שקודשה גם מתחת, השאלה היא אם זה נחשב " דרך שירות ".
תיקו.

ג. יד שמאל
(תזכורת מדף יא – בחטאת – ימין, באשם – אפשר שמאל, ולמדנו שבמנחה – אם עושה ביד כחטאת – ימין, אם בכלי – בשמאל).
במשנה – קיבל בשמאל – ת"ק פוסל ור"ש מכשיר .
מקורות
A. באצבע = ימין (עמוד ב רבע עליון)
במצורע יש שני פסוקים עם ימין -
יד - "ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן... ועל בהן ידו הימנית ...".
אצבע - "...וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית...".

B. המחלוקת במשנה -
בקרבן חטאת - " ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה".
ת"ק – אצבעו = ימין, ויכול להתייחס גם לקבלה, ומקרא נדרש גם לפניו וגם לאחריו (ומחזיק את הכלי ביד של אצבע ימין).
ר"ש –
1. לא מקבל הגז"ש באצבע
a. מקבל רק ביד. דחייה - אם לומד לגבי יד, צריך ללמוד גם לאצבע.
b. לא מקבל בשניהם. דחייה – 1. אם כך – גם נתינה לא בימין! 2. ר"ש אורמ בפירוש שסתם יד/אצבע זה ימין.
2. ר"ש מקבל את הגז"ש , אך סובר שלא ניתן ללמוד לקבלה -
a. רבא - כאן כתוב אצבע ולא יד, ולכן מתייחס רק לנתינה. דחייה (רב סמא) – הרי יכול להחזיק הכלי באצבע על ידי ידית.
b. אביי - מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו .
(עמוד ב שורה 1)
C. דעת ר"א בר"ש -
מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו (וגם לא לפני פניו)-
וממילא
1. בפסוק של חטאת – רק הלקיחה צריכה ימין.
2. בפסוק של פר החטאת בימי המילואים - " ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך " – רק הנתינה .

(עמוד ב רבע עליון)
D. פירוט הגזירה שווה ממצורע ומקור לשאר הקרבנות
לגבי אצבע -
רי"ח (יש גורסים ר"ל) – כל מקום שנאמר אצבע ו כהונה (כמו בפסוק של חטאת ) – הכוונה לימין .
a. בהו"א – צריך אצבע וגם כהונה,
אך קשה – מה המקור לקמיצה בימין (רק כהונה - "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קומצו...").
b. רבא – או אצבע או כהונה.
אך קשה:
למה בהולכת האיברים למזבח לא צריך ימין? ("והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה").
תשובה – דווקא בעבודה המעכבת כפרה (כמו שבמצורע - הזאת השמן באצבע הכהן מעכבת).

ומה עם ר"ש (שמכשיר בקבלה) -
הרי יש עוד פסוק על קבלה, ששם כתוב כהונה ("והקריבו בני אהרן הכהנים" (=קבלה)) - אז למה מכשיר בקבלה?
תשובה:
1. לר"ש צריך גם כהן וגם אצבע.
קשה – 1. ר"ש בברייתא – מספיק אצבע/יד. (2. נוסיף - למה בקמיצה צריך ימין? נראה בהמשך).
2. רק אצבע.
(ולמה כתוב בפסוק של קבלה - "הכהנים" (בנוסף ל"בני אהרן")? ללמד שצריכים להיות בכיהונם (בגדי כהונה)).
קשה – 1. מה המקור לימין בזריקה בשאר קרבנות ? (בהם רק כתוב כהונה, וצריך ימין (ר' שמואל – ממשנתנו שמצריכה בקבלה, קל וחומר בזריקה)), והרי ר"ש רק חלק על הקבלה .
תשובה – אביי ר"ש חלק בברייתא גם בזריקה של שאר הקרבנות (אך מודה בחטאת).
(נוסיף - 2. מה המקור לקמיצה בימין? נראה בהמשך)

מקור מ"יד" לקמיצה בימין
לרבנן -
למה לרבא צריך ללמוד קמיצה בימין ממה שכתוב "יד", אפשר ללמוד מ"כהונה"? (ויקרא ב - "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם...", ויקרא ט - "ויקרב את המנחה וימלא את כפו ממנה").
תשובה – אחד לקמיצה עצמה ואחד להכנסת הקומץ לכלי.
לר"ש -
את הקמיצה עצמה לומד מ"קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם" (וכפי שלמדנו בדף יא) – שלמד שאם מקטיר ביד – צריך בימין כחטאת, ומכאן נלמד שכל מה שעושה ביד בחטאת – צריך בימין.
ולגבי ההכנסה לכלי – הרי לא צריך ימין (כמו שבקלה לא צריך), ואולי לא צריך כלל (מחלוקת אמוראים במנחות כו.).
אז מה לומד מ"יד"? שגם במנחת חוטא צריך ימין (שלא אומרים – שלא יהא קרבנו מהודר).

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

זבחים

הרב אורי בריליאנט

אתר "סיני"

27 דק'
כתובות
מסכת כתובות דף כ"ה
י' אדר התשע"ה
16 דק'
יבמות
מסכת יבמות דף ט'
כ"ט תשרי התשע"ה
21 דק'
חולין
חולין - דף ע"ח
הדף היומי הקצר
י"ג אלול תשע"א
19 דק'
זבחים
זבחים - דף ע"ח
הדף היומי הקצר
כ"ב שבט תשע"א

זבחים

16 דק'
זבחים
זבחים - דף י"ג
הדף היומי הקצר
הרב אורי בריליאנט | ט"ז כסליו תשע"א
27 דק'
זבחים
זבחים דף קי"ג
הרב אלי סטפנסקי | ט"ז בטבת תשפ"ו
33 דק'
זבחים
זבחים דף קט"ו
הרב אלי סטפנסקי | י"ח בטבת תשפ"ו
23 דק'
זבחים
זבחים דף קי"ט
הרב אלי סטפנסקי | כ"ב בטבת תשפ"ו

זבחים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים כץ
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו