ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
הסתלקותו הטרגית של הכדורגלן אבי כהן ז"ל, שהיה כנראה אהוב על רבים, העלתה מחדש את שאלת תרומת האיברים לאחר מיתה.
החלטתי לעסוק בנושא זה לאחר ששמעתי רב חשוב שדן בשאלה מתי יציינו את ה"יורצייט" שלו? לפי יום המוות המוחי או לפי היום שבו לבבו הפסיק לפעום למרות שהיה מחובר למכשירים. דיון זה, עד כמה שנראה חשוב או אולי מסקרן, מסיט את ה"פוקוס" מהעיקר וממה שחשוב באמת הלכתית וציבורית.
השאלה אם מוות מוחי נשימתי הוא מוות על פי ההלכה? הוכרעה באופן חד משמעי על ידי גדולי ההלכה של דורנו.
מו"ר, הגר"ש ישראלי זצ"ל, הוביל מהלך הלכתי שנתמך בידי הגר"מ פיינשטיין והרבנים הראשיים דאז הגר"א שפירא והגר"מ אליהו זצ"ל ויבדלו לחיים ארוכים הרב הראשי לשעבר הגר"ע יוסף והרב הראשי הנוכחי הגר"ש עמר.
גם שני הפוסקים הגדולים, הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שלא הצטרפו, נשארו בסימן שאלה וספק.
נסכם בקיצור נמרץ את יסודות הפסק:
"מהסוגיות המרכזיות ומדעות הראשונים עולה כי הקריטריון לקביעת מוות על-פי ההלכה הוא הפסקת נשימה (כל הבדיקות המופיעות בש"ס מכוונות כנראה לקריטריון זה). גם במקום שמופיע עניין הדופק (פעימות הלב) הוא קשור לנשימה, שכן כך הבינו בזמנו את מקור הנשימה, וכמבואר באריכות בשו"ת "חכם צבי" (סי' עז). מה גם שבסוגיה בירושלמי, וגם לפי דעת רוב הראשונים, בדיקת הלב אינה נזכרת כלל בסוגיה המרכזית ביומא (פה ע"א), מכל מקום להלכה נפסק ברמב"ם, בטור ובשו"ע שהכול תלוי בנשימת האף. מובן שהכוונה להפסקת נשימה בלתי הפיכה, לכן מופיעות, בעיקר בדברי האחרונים, דרישות נוספות, כמו "מונח כאבן" וכדו', שמוכיחות שאכן הפסקת הנשימה היא מוחלטת ובלתי הפיכה, ואיננה הפסקה למראית עין או לזמן קצר. (מתוך שו"ת "במראה הבזק" כרך שביעי תשובה פו).
מוות מוחי (המאומת בצורה ברורה) גורם בצורה מוחלטת להפסקת נשימה בלתי הפיכה, לכן הוא מוות לפי ההלכה.
יש לברך את כנסת ישראל שקיבלה לפני למעלה משנה את 'חוק מוות מוחי נשמתי' והכירה בהכרעה ההלכתית, כחוק מחייב של מדינת ישראל.
ההכרעה ההלכתית איננה מאפשרת לקבל החלטה של "שב ואל תעשה", מכיוון שהחלטה כזו גוזרת בעקבותיה גזר דין מוות כמעט וודאי, על מי שלא יקבל את תרומת האיברים. גם אם המצפים להשתלה ישרדו את התקופה הקרובה, חייהם וחיי משפחותיהם יהיו חיי סבל וייסורים. אין לשער את גודל החיוב להצילם מגורל שכזה - מדובר בהצלת נפשות שהיא חיוב חמור מדאורייתא. שבעה אנשים חיכו וייחלו לאיבריו של אבי כהן ז"ל מרגע שנקבע מותו על פי ההלכה. מי ששכנע את בני המשפחה שלא לתרום את איבריו לקח על עצמו אחריות קשה מנשוא. ההחלטה להשאיר את המת מחובר למכונות הנשמה ולא לתרום את איבריו, גובלת באיסורי דאורייתא אחרים כמו: הלנת המת והכשלת כהנים בהיטמאות למת.
דיבורים מהסוג שבו פתחנו את דברינו מסיטים את הדיון מהעיקר ומן ההלכות המרכזיות שצריכות להטריד כל מי שח"ו נמצא בצומת החלטות נורא שכזה.
הבה נתפלל כי לא יהיו אנשים שיזדקקו לתרומות
ולא יהיו משפחות שח"ו יוכלו להציל חיים רק בגלל טרגדיה נוראה.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
