ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
מצוות השמיטה מופיעה גם בהתחלת פרשת בהר, תוך קישור למעמד הר סיני, מה שהופך מצווה זו למיוחדת גם מבחינה זו.
ננסה בדברינו השבוע לברר, מה תפקידו של בית הדין. בגלל קוצר היריעה נתרכז בנקודה אחת שעולה מפרשתנו והיא מצוות השמיטה. וממנה נשתדל להשליך על כל הנושא.
בתוספתא מצינו שבית הדין היה מטפל בנושא אספקת היבול בשנת השמיטה: "בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו, ונותן לו מהן מזון שלש סעודות, והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (פ"ח ה"א).
מתוספתא זו אנו למדים כי:
א. בשנת השמיטה בית הדין נקט יוזמה, שתבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות מהפירות והירקות, ותמנע מ"יזמים" להשתלט על היבולים משדות ההפקר, בצורה שלכאורה מותרת על פי ההלכה.
ב. בית הדין דאג לחלוקה צודקת של היבולים בין כל הזקוקים להם.
"המחיר" ההלכתי שבית הדין "שילם", היה כפול:
א. הוא פגע לכאורה בזכותם של האנשים לקחת יבולי הפקר, ומבחינה מסוימת ביטל את צו התורה המאפשר לקחת מן היבולים ללא הגבלה.
ב. שלוחי בית הדין עשו עבודות שאסור לעשות בשמיטה כמו למשל בצירה, קצירה ועיבוד היבול.
הראשונים נחלקו בשאלה מהם העקרונות ההלכתיים שעליהם מבוססות פעולות בית הדין. מכל מקום, נלמד מכאן שבית הדין ראה, כאחד מתפקידיו החשובים בשנת השמיטה, להבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות בצורה צודקת והגונה משמירת המצווה בידי הבעלים של השדות. בית הדין צריך להגן על החלשים. בית הדין צריך לדאוג לכלל הציבור.
על סמך עקרונות אלה הוקם "בית הדין הכללי" שמכון "ארץ חמדה" שותף בו:
בית הדין חתם חוזים עם חקלאים, והם מעבדים את השדות בשנת השמיטה הנוכחית על פי הוראות בית הדין. החקלאים מקבלים שכר מקובל על עבודתם.
הירקות והפירות מחולקים ולא נמכרים, במחיר נמוך שמשקף רק את ההוצאות של שכר הפועלים (חולקו כבר למעלה ממיליון ק"ג של ירקות). אף אחד לא "גוזר קופון" מהפעילות הזו. תחנות החלוקה מקפידות לשמור על האיסור של "לאכלה ולא לסחורה". היבולים מחולקים לכל המגזרים של החברה בישראל, כפי שגם חברי בית הדין מייצגים את כל המגזרים.
דרך זו של שמירה חיובית של מצוות השמיטה מקרבת את הציבור למצווה חשובה זו, בדרך של חיבוב המצוות, אחדות ישראלית ודאגה לכלל. גם הציבור הנצרך יכול ליהנות ממצות אכילת יבולי שביעית בדרך מכובדת כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
נקרא לציבור לעקוב אחרי פעילותה של עמותת "שנת השבע" www.year7.org
ולהשתתף במצווה החשובה של הגברת השיח הציבורי החיובי בנושא מצוות השמיטה.
הלכות שטיפת כלים בשבת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
דיני קדימה בברכות
מה אכפת לך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
פסח שני
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
