ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
מצוות השמיטה מופיעה גם בהתחלת פרשת בהר, תוך קישור למעמד הר סיני, מה שהופך מצווה זו למיוחדת גם מבחינה זו.
ננסה בדברינו השבוע לברר, מה תפקידו של בית הדין. בגלל קוצר היריעה נתרכז בנקודה אחת שעולה מפרשתנו והיא מצוות השמיטה. וממנה נשתדל להשליך על כל הנושא.
בתוספתא מצינו שבית הדין היה מטפל בנושא אספקת היבול בשנת השמיטה: "בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו, ונותן לו מהן מזון שלש סעודות, והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (פ"ח ה"א).
מתוספתא זו אנו למדים כי:
א. בשנת השמיטה בית הדין נקט יוזמה, שתבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות מהפירות והירקות, ותמנע מ"יזמים" להשתלט על היבולים משדות ההפקר, בצורה שלכאורה מותרת על פי ההלכה.
ב. בית הדין דאג לחלוקה צודקת של היבולים בין כל הזקוקים להם.
"המחיר" ההלכתי שבית הדין "שילם", היה כפול:
א. הוא פגע לכאורה בזכותם של האנשים לקחת יבולי הפקר, ומבחינה מסוימת ביטל את צו התורה המאפשר לקחת מן היבולים ללא הגבלה.
ב. שלוחי בית הדין עשו עבודות שאסור לעשות בשמיטה כמו למשל בצירה, קצירה ועיבוד היבול.
הראשונים נחלקו בשאלה מהם העקרונות ההלכתיים שעליהם מבוססות פעולות בית הדין. מכל מקום, נלמד מכאן שבית הדין ראה, כאחד מתפקידיו החשובים בשנת השמיטה, להבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות בצורה צודקת והגונה משמירת המצווה בידי הבעלים של השדות. בית הדין צריך להגן על החלשים. בית הדין צריך לדאוג לכלל הציבור.
על סמך עקרונות אלה הוקם "בית הדין הכללי" שמכון "ארץ חמדה" שותף בו:
בית הדין חתם חוזים עם חקלאים, והם מעבדים את השדות בשנת השמיטה הנוכחית על פי הוראות בית הדין. החקלאים מקבלים שכר מקובל על עבודתם.
הירקות והפירות מחולקים ולא נמכרים, במחיר נמוך שמשקף רק את ההוצאות של שכר הפועלים (חולקו כבר למעלה ממיליון ק"ג של ירקות). אף אחד לא "גוזר קופון" מהפעילות הזו. תחנות החלוקה מקפידות לשמור על האיסור של "לאכלה ולא לסחורה". היבולים מחולקים לכל המגזרים של החברה בישראל, כפי שגם חברי בית הדין מייצגים את כל המגזרים.
דרך זו של שמירה חיובית של מצוות השמיטה מקרבת את הציבור למצווה חשובה זו, בדרך של חיבוב המצוות, אחדות ישראלית ודאגה לכלל. גם הציבור הנצרך יכול ליהנות ממצות אכילת יבולי שביעית בדרך מכובדת כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
נקרא לציבור לעקוב אחרי פעילותה של עמותת "שנת השבע" www.year7.org
ולהשתתף במצווה החשובה של הגברת השיח הציבורי החיובי בנושא מצוות השמיטה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
