ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
הסתלקותו הטרגית של הכדורגלן אבי כהן ז"ל, שהיה כנראה אהוב על רבים, העלתה מחדש את שאלת תרומת האיברים לאחר מיתה.
החלטתי לעסוק בנושא זה לאחר ששמעתי רב חשוב שדן בשאלה מתי יציינו את ה"יורצייט" שלו? לפי יום המוות המוחי או לפי היום שבו לבבו הפסיק לפעום למרות שהיה מחובר למכשירים. דיון זה, עד כמה שנראה חשוב או אולי מסקרן, מסיט את ה"פוקוס" מהעיקר וממה שחשוב באמת הלכתית וציבורית.
השאלה אם מוות מוחי נשימתי הוא מוות על פי ההלכה? הוכרעה באופן חד משמעי על ידי גדולי ההלכה של דורנו.
מו"ר, הגר"ש ישראלי זצ"ל, הוביל מהלך הלכתי שנתמך בידי הגר"מ פיינשטיין והרבנים הראשיים דאז הגר"א שפירא והגר"מ אליהו זצ"ל ויבדלו לחיים ארוכים הרב הראשי לשעבר הגר"ע יוסף והרב הראשי הנוכחי הגר"ש עמר.
גם שני הפוסקים הגדולים, הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שלא הצטרפו, נשארו בסימן שאלה וספק.
נסכם בקיצור נמרץ את יסודות הפסק:
"מהסוגיות המרכזיות ומדעות הראשונים עולה כי הקריטריון לקביעת מוות על-פי ההלכה הוא הפסקת נשימה (כל הבדיקות המופיעות בש"ס מכוונות כנראה לקריטריון זה). גם במקום שמופיע עניין הדופק (פעימות הלב) הוא קשור לנשימה, שכן כך הבינו בזמנו את מקור הנשימה, וכמבואר באריכות בשו"ת "חכם צבי" (סי' עז). מה גם שבסוגיה בירושלמי, וגם לפי דעת רוב הראשונים, בדיקת הלב אינה נזכרת כלל בסוגיה המרכזית ביומא (פה ע"א), מכל מקום להלכה נפסק ברמב"ם, בטור ובשו"ע שהכול תלוי בנשימת האף. מובן שהכוונה להפסקת נשימה בלתי הפיכה, לכן מופיעות, בעיקר בדברי האחרונים, דרישות נוספות, כמו "מונח כאבן" וכדו', שמוכיחות שאכן הפסקת הנשימה היא מוחלטת ובלתי הפיכה, ואיננה הפסקה למראית עין או לזמן קצר. (מתוך שו"ת "במראה הבזק" כרך שביעי תשובה פו).
מוות מוחי (המאומת בצורה ברורה) גורם בצורה מוחלטת להפסקת נשימה בלתי הפיכה, לכן הוא מוות לפי ההלכה.
יש לברך את כנסת ישראל שקיבלה לפני למעלה משנה את 'חוק מוות מוחי נשמתי' והכירה בהכרעה ההלכתית, כחוק מחייב של מדינת ישראל.
ההכרעה ההלכתית איננה מאפשרת לקבל החלטה של "שב ואל תעשה", מכיוון שהחלטה כזו גוזרת בעקבותיה גזר דין מוות כמעט וודאי, על מי שלא יקבל את תרומת האיברים. גם אם המצפים להשתלה ישרדו את התקופה הקרובה, חייהם וחיי משפחותיהם יהיו חיי סבל וייסורים. אין לשער את גודל החיוב להצילם מגורל שכזה - מדובר בהצלת נפשות שהיא חיוב חמור מדאורייתא. שבעה אנשים חיכו וייחלו לאיבריו של אבי כהן ז"ל מרגע שנקבע מותו על פי ההלכה. מי ששכנע את בני המשפחה שלא לתרום את איבריו לקח על עצמו אחריות קשה מנשוא. ההחלטה להשאיר את המת מחובר למכונות הנשמה ולא לתרום את איבריו, גובלת באיסורי דאורייתא אחרים כמו: הלנת המת והכשלת כהנים בהיטמאות למת.
דיבורים מהסוג שבו פתחנו את דברינו מסיטים את הדיון מהעיקר ומן ההלכות המרכזיות שצריכות להטריד כל מי שח"ו נמצא בצומת החלטות נורא שכזה.
הבה נתפלל כי לא יהיו אנשים שיזדקקו לתרומות
ולא יהיו משפחות שח"ו יוכלו להציל חיים רק בגלל טרגדיה נוראה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
