בית המדרש

  • מדורים
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל חי בן מזל טוב

על פורים ועל אחדות

undefined

הרב יוסף כרמל

אדר תשע"ה
2 דק' קריאה
רבים שעסקו בענייני חג הפורים הדגישו את עניין האחדות. הם ערכו השוואה בין האחדות שהייתה בזמן מעמד הר סיני, כשכולם כאיש אחד בלב אחד קיבלו את התורה, שנאמר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות י"ט ב), לבין מרדכי היהודי, שהצליח לאחד את העם בעקבות קריאתה של אסתר: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד' טז) ולהביא את העם למצב של "הדור קיבלוה בימי אחשורוש" (שבת דף פח ע"א). אומנם, מבחינת הפשט של פסוק זה במגילת אסתר, אין מדובר באחדות אלא בחזרה בתשובה. נעיר כי היה מדובר רק על יהודי שושן ועוד נוסיף כי דיוק בפסוק מוכיח שאין מדובר בכל יהודי שושן אלא בחלק מהם, הכתוב נקט: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן". חז"ל דרשו "מהו הנמצאים, אותם שאכלו הסעודה יצומו" (ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ד) כלומר אסתר דרשה ממרדכי שדווקא אלה שקילקלו ונהנו מהמשתה של אותו רשע, הם שיתקנו ויצומו.
אף על פי כן, נדגיש את נושא האחדות מבחינות אחרות. הקרע החברתי הראשון שפילג את העם, היה המאבק בין בניה של לאה, בראשות ראובן שמעון לוי ויהודה, לבין יוסף בנה של רחל. מאבק זה נמשך עד לחורבן ממלכת ישראל, בימי חזקיהו מלך יהודה.
הפסוק שבו מוצג מרדכי היהודי אומר דרשני:
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב' ה). חז"ל הקשו: "קרי ליה יהודי - אלמא מיהודה קאתי, וקרי ליה ימיני - אלמא מבנימין קאתי! "(מגילה דף יב ע"ב). ותרצו "אביו מבנימין ואמו מיהודה".

להבדיל מהמצב בימיהם של שלמה משבט יהודה בן לאה, וירבעם משבט אפרים בן רחל, כשהשאלה "מי בראש" גרמה לפילוג הממלכות ולמלחמות אחים נוראיות, בימי מרדכי ואסתר המנהיג היה צאצא גם של רחל וגם של לאה.
יש כאן מעין "תיקון" לניסיון שלא הצליח בימי דוד. אם בנם המשותף (לפי חז"ל) של דוד משבט יהודה ומיכל בת שאול משבט בנימין היה זה שהיה נבחר להמשיך את השושלת המלכותית, הייתה מושגת אחדות כבר אז.
לעתיד לבא, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ינהיגו את ימי הגאולה. הנביא יחזקאל ניבא:
"דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי:... וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם: וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יהיה יִהְיוּ עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד" (יחזקאל ל"ז יט-כב).

גם את הנבואה הזו ניתן להבין בדרך זו, הדרך לאחד את העצים היא לגדל עץ אחד עם גזע משותף ששורשיו באים משני כיוונים.

דווקא בימים טרופים אלה של קדם בחירות, ימים של עימותים וח"ו השמצות,
נתפלל כי כשם שזכינו ל "וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם"
כך נזכה גם למנהיגות מאוחדת ומאחדת את העם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il