אמרו חכמינו ז"ל, שאחד הדברים המאפיינים את הדור של עקבתא דמשיחא - דור שבן דוד בא בו - הוא, שתהיה "האמת נעדרת". כלומר, בדור הזה יתפשט השקר בעולם. השקר יהיה לגיטימי כאילו כך הוא סידורו של העולם. אנשים לא יאמרו אמת, לא יהיו אמינים, יבטיחו ולא יקיימו. יבטיחו בלי כוונה לקיים את הבטחותיהם. הקלקול הזה הוא כמובן הרסני, הוא ימוטט את הבסיס של הקיום הציבורי, הפוליטי והחברתי. לא יהיה אמון במנהיגים, לא יהיה על מי להישען, לא יהיה במי לבטוח.
אמרו חכמים: "אמר רב הונא: לא גלו ישראל מארצם אלא על שעברו על הפסוק 'מדבר שקר תרחק'". ואמרו עוד: "לא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה". ואף בזוהר נאמר שהשקר שלט והאמת היתה מושלכת ארצה, וזה מה שגרם לחורבן בית ראשון ושני. ולא יפלא הדבר, שהרי אמרו חכמים: "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין על האמת ועל השלום".
נמצא כי התיקון במידת האמת הוא הבסיס לגאולה. כאשר נשמרת מידת האמת יש קיום למציאות. כך מספרים חכמים על רב טביומי, שאמר שאפילו יתנו לו כל חללו של עולם, לא ישנה מדבורו. פעם אחת בא לעיר קושטא ושם האנשים היו נאמנים, אף פעם לא משקרים ולא משנים את דיבורם, ובזכות מידה זו בעיר הזאת לא מת אף אדם טרם זמנו. הוא נשא אשה בת המקום, ונולדו להם שני ילדים. פעם אחת באה השכנה, דפקה בדלת ושאלה היכן נמצאת אשתו. באותה שעה אשתו עסקה בדבר שהצניעות יפה לו, על כן הוא אמר שהאשה לא נמצאת. לאחר מכן מתו שני בניו הקטנים. באו אנשי העיר ואמרו, מה עשית שמתו שני בניך? סיפר להם את אשר אירע. אמרו לו, בבקשה ממך, צא מן העיר ואל תגרום שיתגרה בנו המוות.
זו כוחה של האמת, שהיא שומרת על הקיום התמידי. בית-המקדש שעתיד להיבנות במהרה בימינו, עתיד להתקיים לתמיד ושוב לא יחרב. קיום תמידי יש רק כשמידת האמת מתקיימת בישראל. אמרו חכמים, בית-המקדש הראשון כנגד אברהם אבינו, בית-המקדש השני כנגד יצחק אבינו, ובית-המקדש השלישי כנגד יעקב אבינו. יעקב מידתו מידת האמת, שנאמר: "תתן אמת ליעקב". כיון שזו היתה מידתו, נאמר עליו (תענית ו'): "יעקב אבינו לא מת".
זו המהות של הגאולה העתידה, אשר תהיה גאולה שלמה, נצחית, שלא תהיה אחריה גלות. תהיה זו גאולה אמיתית. לפני הגאולה - כדברי חכמינו - יהיה משבר של קיצוניות הפוכה. זהו שבר שיבוא על-מנת להכין את הגאולה השלמה.
זה גם עניינו של כל אדם מישראל החפץ לעסוק בקירוב הגאולה: ללכת נגד הזרם, להיות איש אמת, לא לשנות בדיבורו. שיהיה הן שלו הן ולאו שלו לאו, גם בפן האישי גם בפן הציבורי וגם בפן הפוליטי. אנשי אמת הם שיהיו השותפים להנהגת ישראל לגאולתו ופדות נפשו.
אמרו חכמים: "אמר רב הונא: לא גלו ישראל מארצם אלא על שעברו על הפסוק 'מדבר שקר תרחק'". ואמרו עוד: "לא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה". ואף בזוהר נאמר שהשקר שלט והאמת היתה מושלכת ארצה, וזה מה שגרם לחורבן בית ראשון ושני. ולא יפלא הדבר, שהרי אמרו חכמים: "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין על האמת ועל השלום".
נמצא כי התיקון במידת האמת הוא הבסיס לגאולה. כאשר נשמרת מידת האמת יש קיום למציאות. כך מספרים חכמים על רב טביומי, שאמר שאפילו יתנו לו כל חללו של עולם, לא ישנה מדבורו. פעם אחת בא לעיר קושטא ושם האנשים היו נאמנים, אף פעם לא משקרים ולא משנים את דיבורם, ובזכות מידה זו בעיר הזאת לא מת אף אדם טרם זמנו. הוא נשא אשה בת המקום, ונולדו להם שני ילדים. פעם אחת באה השכנה, דפקה בדלת ושאלה היכן נמצאת אשתו. באותה שעה אשתו עסקה בדבר שהצניעות יפה לו, על כן הוא אמר שהאשה לא נמצאת. לאחר מכן מתו שני בניו הקטנים. באו אנשי העיר ואמרו, מה עשית שמתו שני בניך? סיפר להם את אשר אירע. אמרו לו, בבקשה ממך, צא מן העיר ואל תגרום שיתגרה בנו המוות.
זו כוחה של האמת, שהיא שומרת על הקיום התמידי. בית-המקדש שעתיד להיבנות במהרה בימינו, עתיד להתקיים לתמיד ושוב לא יחרב. קיום תמידי יש רק כשמידת האמת מתקיימת בישראל. אמרו חכמים, בית-המקדש הראשון כנגד אברהם אבינו, בית-המקדש השני כנגד יצחק אבינו, ובית-המקדש השלישי כנגד יעקב אבינו. יעקב מידתו מידת האמת, שנאמר: "תתן אמת ליעקב". כיון שזו היתה מידתו, נאמר עליו (תענית ו'): "יעקב אבינו לא מת".
זו המהות של הגאולה העתידה, אשר תהיה גאולה שלמה, נצחית, שלא תהיה אחריה גלות. תהיה זו גאולה אמיתית. לפני הגאולה - כדברי חכמינו - יהיה משבר של קיצוניות הפוכה. זהו שבר שיבוא על-מנת להכין את הגאולה השלמה.
זה גם עניינו של כל אדם מישראל החפץ לעסוק בקירוב הגאולה: ללכת נגד הזרם, להיות איש אמת, לא לשנות בדיבורו. שיהיה הן שלו הן ולאו שלו לאו, גם בפן האישי גם בפן הציבורי וגם בפן הפוליטי. אנשי אמת הם שיהיו השותפים להנהגת ישראל לגאולתו ופדות נפשו.
