- מדורים
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ההתחדשות של חודש אלול
זהו ענינו של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", חודש של התקרבות מחודשת, רעננה, שבין ישראל לקב"ה. ההתקרבות הזו, היא לא רק אינטרס של ישראל, זהו גם הרצון האלוקי.
חודש א-ל-ו-ל, ראשי תיבות: "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו'). כנסת ישראל משולה לרעיה, והקב"ה הוא הדוד. הקשר בין ישראל לקב"ה נמשל לקשר של נישואין. הווי אומר, שכביכול יש הדדיות בקשר הזה, שבין ישראל לאביהם שבשמים.
כמו שהאיש זקוק לאישה, ואינו שלם בלעדיה, ועם כל המעלות המיוחדות לו, הוא נזקק ל"עזר כנגדו", ואינו יכול ליצור חיים ולהמשיך את החיים בבנים, בתולדות, בלא האישה, כך כביכול הקב"ה התקין לו "עזר כנגדו", את עם ישראל. כך עלה ברצונו יתברך, שקיומו של העולם והתפתחותו, יהיו על ידי הקשר בין ישראל לקב"ה. כנסת ישראל היא הכלה, היא הרעיה של הדוד, והדוד - הקב"ה, כביכול זקוק לה, שהיא תשתתף איתו במעשיו. הדוד מחזר אחריה, ומבקש את קרבתה: "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה"; "הנך יפה רעיתי, הנך יפה עיניך יונים"; "כֻּלך יפה רעיתי, ומום אין בך". כך מדבר הדוד אל כלתו, כך מדבר הקב"ה אל כנסת ישראל. "אִתִי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי, תשורי מראש אמנה"; "לִבבתִני אחֹתי כלה"; "מה יפו דֹדיך אחתי כלה"; "קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי".
הדוד - הקב"ה, דופק על פתחה של כנסת ישראל, ומבקש ממנה לפתוח לו את הפתח, שתתן לו להכנס, שתפתח את סגור לבה, וגם אם היתה איזו תקופה של ניכור מצידה, של שכחה, של התעלמות, של אדישות, הדוד קורא לה, ומעורר אותה מאדישותה. "קול דודי דופק", כי יודע הדוד שכנסת ישראל בתוך תוכה טהורה ושלמה ומום אין בה. כל האדישות הזו מצידה כלפיו, כל ההתנכרות וההתרחקות, אין בה ממש - זה הכל דמיון מתעתע, כי בעצם כנסת ישראל קשורה בקב"ה קשר בל ינתק.
אכן, הכלה נמשכת אל דודה, עורגת היא אליו, מצפה לו ומחפשת אחריו. היא מעריצה את דודה. "דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז קוֻצותיו תלתלים שחֹרות כעורב". והיא מבקשת: "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך".
זהו ענינו של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", חודש של התקרבות מחודשת, רעננה, שבין ישראל לקב"ה. ההתקרבות הזו, היא לא רק אינטרס של ישראל, זהו גם הרצון האלוקי.הקב"ה חפץ בישראל - "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה". הוא רוצה בתשובה, הוא חנון המרבה לסלוח. אין הקב"ה מתעייף מלסלוח, הוא מרבה בסליחה, כי הוא רוצה בטהרתם של ישראל ממש כאב הרוצה שבנו יהיה נקי, והוא רודף אחר בנו. גם אם הבן אינו מעוניין בזה, האב מעוניין בנקיון בנו . הדוד מעונין בטהרה ובזיכוך של הרעיה, וכשהרעיה שבה אליו, הוא מלא שמחה, והוא מקבל אותה כאילו מעולם לא התרחקה ממנו. "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" (במדבר כ"ג), "'כפלח הרִמון רקתך' - אפילו ריקנין שבך מלאים מצוֹת כרִמון" (ברכות נ"ז).
חודש אלול - חודש התשובה, חודש של שמחה אמיתית, שמחת ההתחברות - "אני לדודי ודודי לי", דודי לי ואני לו, שמחה שאינה ממעטת את חשבון הנפש ואת היראה, אלא אדרבא, מעמיקה אותם ומגדילה אותם. "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מִטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים" (יומא פ"ה).
כמו שהאיש זקוק לאישה, ואינו שלם בלעדיה, ועם כל המעלות המיוחדות לו, הוא נזקק ל"עזר כנגדו", ואינו יכול ליצור חיים ולהמשיך את החיים בבנים, בתולדות, בלא האישה, כך כביכול הקב"ה התקין לו "עזר כנגדו", את עם ישראל. כך עלה ברצונו יתברך, שקיומו של העולם והתפתחותו, יהיו על ידי הקשר בין ישראל לקב"ה. כנסת ישראל היא הכלה, היא הרעיה של הדוד, והדוד - הקב"ה, כביכול זקוק לה, שהיא תשתתף איתו במעשיו. הדוד מחזר אחריה, ומבקש את קרבתה: "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה"; "הנך יפה רעיתי, הנך יפה עיניך יונים"; "כֻּלך יפה רעיתי, ומום אין בך". כך מדבר הדוד אל כלתו, כך מדבר הקב"ה אל כנסת ישראל. "אִתִי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי, תשורי מראש אמנה"; "לִבבתִני אחֹתי כלה"; "מה יפו דֹדיך אחתי כלה"; "קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי".
הדוד - הקב"ה, דופק על פתחה של כנסת ישראל, ומבקש ממנה לפתוח לו את הפתח, שתתן לו להכנס, שתפתח את סגור לבה, וגם אם היתה איזו תקופה של ניכור מצידה, של שכחה, של התעלמות, של אדישות, הדוד קורא לה, ומעורר אותה מאדישותה. "קול דודי דופק", כי יודע הדוד שכנסת ישראל בתוך תוכה טהורה ושלמה ומום אין בה. כל האדישות הזו מצידה כלפיו, כל ההתנכרות וההתרחקות, אין בה ממש - זה הכל דמיון מתעתע, כי בעצם כנסת ישראל קשורה בקב"ה קשר בל ינתק.
אכן, הכלה נמשכת אל דודה, עורגת היא אליו, מצפה לו ומחפשת אחריו. היא מעריצה את דודה. "דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז קוֻצותיו תלתלים שחֹרות כעורב". והיא מבקשת: "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך".
זהו ענינו של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", חודש של התקרבות מחודשת, רעננה, שבין ישראל לקב"ה. ההתקרבות הזו, היא לא רק אינטרס של ישראל, זהו גם הרצון האלוקי.הקב"ה חפץ בישראל - "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה". הוא רוצה בתשובה, הוא חנון המרבה לסלוח. אין הקב"ה מתעייף מלסלוח, הוא מרבה בסליחה, כי הוא רוצה בטהרתם של ישראל ממש כאב הרוצה שבנו יהיה נקי, והוא רודף אחר בנו. גם אם הבן אינו מעוניין בזה, האב מעוניין בנקיון בנו . הדוד מעונין בטהרה ובזיכוך של הרעיה, וכשהרעיה שבה אליו, הוא מלא שמחה, והוא מקבל אותה כאילו מעולם לא התרחקה ממנו. "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" (במדבר כ"ג), "'כפלח הרִמון רקתך' - אפילו ריקנין שבך מלאים מצוֹת כרִמון" (ברכות נ"ז).
חודש אלול - חודש התשובה, חודש של שמחה אמיתית, שמחת ההתחברות - "אני לדודי ודודי לי", דודי לי ואני לו, שמחה שאינה ממעטת את חשבון הנפש ואת היראה, אלא אדרבא, מעמיקה אותם ומגדילה אותם. "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מִטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים" (יומא פ"ה).
מבוכה מדרכי הגאולה
גליון 218
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשע"א
תיקון חטא המרגלים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון תשס"ח
הפחד ומצות הביטחון
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | טו אדר א תשס"ח
עברות שבין אדם ל...ציבור
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשרי תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
זו ארצנו
לנתיבות ישראל - מאמר "והנצח זו ירושלים" "מאמר כותלנו"
א אב תשפ"ב
נתיב העבודה - המשך פרק ו'
שיעור מס' 18
י"א טבת תשפ"ג
הנהגת ה' את עולמו
לנתיבות ישראל - מאמר נצח אומתינו - המשך
כ"ב כסלו תשפ"ג
הגדה של פסח - קדשנו במצותיו
עולת ראי"ה פסח - שיעור 3
כ"א אדר תשפ"ג
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
למה באנו לעולם הזה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
למה ללמוד גמרא?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
דיני פלסטר בשבת
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט

"יסוד קיום לאומנו"
הרב בועז הוטרר | סיון תשפ"ג
האם בינה מלאכותית יכולה לפסוק הלכה?
לנתיבות ישראל - מאמר"עמדתנו ועקרונותיה" (המשך)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג סיון תשפ"ג
