ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
כמו שהאיש זקוק לאישה, ואינו שלם בלעדיה, ועם כל המעלות המיוחדות לו, הוא נזקק ל"עזר כנגדו", ואינו יכול ליצור חיים ולהמשיך את החיים בבנים, בתולדות, בלא האישה, כך כביכול הקב"ה התקין לו "עזר כנגדו", את עם ישראל. כך עלה ברצונו יתברך, שקיומו של העולם והתפתחותו, יהיו על ידי הקשר בין ישראל לקב"ה. כנסת ישראל היא הכלה, היא הרעיה של הדוד, והדוד - הקב"ה, כביכול זקוק לה, שהיא תשתתף איתו במעשיו. הדוד מחזר אחריה, ומבקש את קרבתה: "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה"; "הנך יפה רעיתי, הנך יפה עיניך יונים"; "כֻּלך יפה רעיתי, ומום אין בך". כך מדבר הדוד אל כלתו, כך מדבר הקב"ה אל כנסת ישראל. "אִתִי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי, תשורי מראש אמנה"; "לִבבתִני אחֹתי כלה"; "מה יפו דֹדיך אחתי כלה"; "קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי".
הדוד - הקב"ה, דופק על פתחה של כנסת ישראל, ומבקש ממנה לפתוח לו את הפתח, שתתן לו להכנס, שתפתח את סגור לבה, וגם אם היתה איזו תקופה של ניכור מצידה, של שכחה, של התעלמות, של אדישות, הדוד קורא לה, ומעורר אותה מאדישותה. "קול דודי דופק", כי יודע הדוד שכנסת ישראל בתוך תוכה טהורה ושלמה ומום אין בה. כל האדישות הזו מצידה כלפיו, כל ההתנכרות וההתרחקות, אין בה ממש - זה הכל דמיון מתעתע, כי בעצם כנסת ישראל קשורה בקב"ה קשר בל ינתק.
אכן, הכלה נמשכת אל דודה, עורגת היא אליו, מצפה לו ומחפשת אחריו. היא מעריצה את דודה. "דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז קוֻצותיו תלתלים שחֹרות כעורב". והיא מבקשת: "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך".
זהו ענינו של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", חודש של התקרבות מחודשת, רעננה, שבין ישראל לקב"ה. ההתקרבות הזו, היא לא רק אינטרס של ישראל, זהו גם הרצון האלוקי.הקב"ה חפץ בישראל - "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה". הוא רוצה בתשובה, הוא חנון המרבה לסלוח. אין הקב"ה מתעייף מלסלוח, הוא מרבה בסליחה, כי הוא רוצה בטהרתם של ישראל ממש כאב הרוצה שבנו יהיה נקי, והוא רודף אחר בנו. גם אם הבן אינו מעוניין בזה, האב מעוניין בנקיון בנו . הדוד מעונין בטהרה ובזיכוך של הרעיה, וכשהרעיה שבה אליו, הוא מלא שמחה, והוא מקבל אותה כאילו מעולם לא התרחקה ממנו. "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" (במדבר כ"ג), "'כפלח הרִמון רקתך' - אפילו ריקנין שבך מלאים מצוֹת כרִמון" (ברכות נ"ז).
חודש אלול - חודש התשובה, חודש של שמחה אמיתית, שמחת ההתחברות - "אני לדודי ודודי לי", דודי לי ואני לו, שמחה שאינה ממעטת את חשבון הנפש ואת היראה, אלא אדרבא, מעמיקה אותם ומגדילה אותם. "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מִטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים" (יומא פ"ה).

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

גאולת מצרים מאז ועד היום

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

למה ללמוד גמרא?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

טעינה למחשבה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















