ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
בתוך כל הוועדות, החקירות והטחת ההאשמות שבוודאי יבואו בעקבות השריפה ההרסנית, השאלה האמיתית היא איזה מסר נשלח לנו באירוע הזה. חוסר היכולת שלנו להשיב לשאלה הזאת בוודאי מחליש את הנחישות שלנו ומחזק את הפקפוק העצמי שמכרסם בנו. חנוכה, מועד של שמחה ואור, של חופשות וסופגניות, הפך לפתע בזיכרון שלנו לזמן של אש ומוות, של חורבן ואימה. שוב אנחנו עומדים חסרי הגנה ונבוכים לנוכח אסון ואובדן. אנחנו משתמשים בקלישאות מפני שאין לנו היכולת לבטא במילים נכונות את הסערה שמתחוללת עכשיו במוחנו ובנפשנו.
הלועגים וקטני האמונה בוודאי ייחסו את המאורע לאקראיות של הטבע שקיבלה סיוע מרשעות, הזנחה וקטנוניות של בני אדם. אך למאמין אין תשובה כה קלה או מוצא כה נוח מן הבעיה.
ברגעי הכאב והייאוש אחיו של יוסף אמרו "מה זאת עשה אלקים לנו?" השאלה הזאת הדהדה בכל ההיסטוריה היהודית, ושריפת חנוכה מצטרפת עכשיו לתקריות רבות אחרות בסיפור החורבן, הרדיפות והעוולות, לכאורה, שמהם סבל העם היהודי.
לא אנסה להתמודד עם בעיה כל כך עצומה. ספר איוב עומד כתזכורת בוטה לחוסר התוחלת שבניסיון לקרוא את מחשבות האלקים, כביכול. הסופי לא יכול להתמודד עם האינסופי, וניסיון לעשות זאת רק מתיש ומתסכל לאין שיעור. למרות זאת, יש תובנה ברורה שכולנו יכולים ללמוד מהתרחשות כמו השריפה בחנוכה: חוסר הוודאות המאפיין את החיים והאירועים. דווקא חוסר הוודאות הזה מעניק לחיים את ערכם ודוחף אותנו להפוך אותם לפוריים ובעלי משמעות. לפיכך אנחנו מצווים לנצל אותם עד תום בהתאם לזמן ולנסיבות שהחיים מספקים לנו.
לזאת התכוון רבי עקיבא כשאמר שאסור לדחות למחר לימוד תורה או כל מעשה טוב ומועיל אחר, מפני שאדם לא יכול לדעת מה יביא לו יום המחר. מסיבה זו היהדות מתעבת התמהמהות והשתהות. חוסר הוודאות בחיים גדול מכדי שנרשה דחיות, בזבוז זמן והחמצת הזדמנויות. אם יש משהו שאפשר ללמוד מאירועים ואסונות בלתי מוסברים, הלקח הוא שחוסר הוודאות של החיים מאלץ אותנו לחיות אותם במיידיות ומתוך תבונה. תכננו לחגוג את חג האורות, אך במקום זאת נאלצנו לציין חנוכה של שריפה בוערת ומשתוללת, אש רצחנית. אין ספק שיש מה ללמוד מהעובדה הפשוטה הזאת שהיינו עדים לה עכשיו.
בראש השנה וביום הכיפורים, לפי המסורת קהילות אשכנז, אחד הפיוטים המרכזיים בתפילת מוסף עוסק בספר הדין הנכתב בשמים לקראת השנה הבאה. מוזכרות בפיוט צורות שונות של מיתה ואסון, ואחת מהן היא "מי באש". חשבתי על הקטע הזה כששמעתי את הבשורות העצובות על שריפת היער הגדולה בצפון ישראל ועל האנשים שקיפחו את חייהם, אנשים צעירים וחפים מפשע. הפיוט לא מציע שום סיבה לרשימה הארוכה של האסונות האפשריים שיכולים לקרות וקורים לבני אדם דרך קבע. כך נכתב בספר בשמים, והסיבות למה שנכתב בו לא מתגלות לנו בעולם הזה.
הרבי מקוצק אמר בתמציתיות "למאמין אין שאלות, ולספקן אין תשובות." זאת אולי ההערה הנבונה היחידה שאפשר לומר בעניין השריפה הגדולה של חנוכה שאיתה התמודדנו לאחרונה.
מי יתן והמשפחות השכולות ימצאו נחמה, והפצועים ימצאו רפואה מהירה ושלמה, והלוואי ורק אירועים טובים יפתיעו אותנו בעתיד, למרות כל חוסר הוודאות שבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
