ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
בתוך כל הוועדות, החקירות והטחת ההאשמות שבוודאי יבואו בעקבות השריפה ההרסנית, השאלה האמיתית היא איזה מסר נשלח לנו באירוע הזה. חוסר היכולת שלנו להשיב לשאלה הזאת בוודאי מחליש את הנחישות שלנו ומחזק את הפקפוק העצמי שמכרסם בנו. חנוכה, מועד של שמחה ואור, של חופשות וסופגניות, הפך לפתע בזיכרון שלנו לזמן של אש ומוות, של חורבן ואימה. שוב אנחנו עומדים חסרי הגנה ונבוכים לנוכח אסון ואובדן. אנחנו משתמשים בקלישאות מפני שאין לנו היכולת לבטא במילים נכונות את הסערה שמתחוללת עכשיו במוחנו ובנפשנו.
הלועגים וקטני האמונה בוודאי ייחסו את המאורע לאקראיות של הטבע שקיבלה סיוע מרשעות, הזנחה וקטנוניות של בני אדם. אך למאמין אין תשובה כה קלה או מוצא כה נוח מן הבעיה.
ברגעי הכאב והייאוש אחיו של יוסף אמרו "מה זאת עשה אלקים לנו?" השאלה הזאת הדהדה בכל ההיסטוריה היהודית, ושריפת חנוכה מצטרפת עכשיו לתקריות רבות אחרות בסיפור החורבן, הרדיפות והעוולות, לכאורה, שמהם סבל העם היהודי.
לא אנסה להתמודד עם בעיה כל כך עצומה. ספר איוב עומד כתזכורת בוטה לחוסר התוחלת שבניסיון לקרוא את מחשבות האלקים, כביכול. הסופי לא יכול להתמודד עם האינסופי, וניסיון לעשות זאת רק מתיש ומתסכל לאין שיעור. למרות זאת, יש תובנה ברורה שכולנו יכולים ללמוד מהתרחשות כמו השריפה בחנוכה: חוסר הוודאות המאפיין את החיים והאירועים. דווקא חוסר הוודאות הזה מעניק לחיים את ערכם ודוחף אותנו להפוך אותם לפוריים ובעלי משמעות. לפיכך אנחנו מצווים לנצל אותם עד תום בהתאם לזמן ולנסיבות שהחיים מספקים לנו.
לזאת התכוון רבי עקיבא כשאמר שאסור לדחות למחר לימוד תורה או כל מעשה טוב ומועיל אחר, מפני שאדם לא יכול לדעת מה יביא לו יום המחר. מסיבה זו היהדות מתעבת התמהמהות והשתהות. חוסר הוודאות בחיים גדול מכדי שנרשה דחיות, בזבוז זמן והחמצת הזדמנויות. אם יש משהו שאפשר ללמוד מאירועים ואסונות בלתי מוסברים, הלקח הוא שחוסר הוודאות של החיים מאלץ אותנו לחיות אותם במיידיות ומתוך תבונה. תכננו לחגוג את חג האורות, אך במקום זאת נאלצנו לציין חנוכה של שריפה בוערת ומשתוללת, אש רצחנית. אין ספק שיש מה ללמוד מהעובדה הפשוטה הזאת שהיינו עדים לה עכשיו.
בראש השנה וביום הכיפורים, לפי המסורת קהילות אשכנז, אחד הפיוטים המרכזיים בתפילת מוסף עוסק בספר הדין הנכתב בשמים לקראת השנה הבאה. מוזכרות בפיוט צורות שונות של מיתה ואסון, ואחת מהן היא "מי באש". חשבתי על הקטע הזה כששמעתי את הבשורות העצובות על שריפת היער הגדולה בצפון ישראל ועל האנשים שקיפחו את חייהם, אנשים צעירים וחפים מפשע. הפיוט לא מציע שום סיבה לרשימה הארוכה של האסונות האפשריים שיכולים לקרות וקורים לבני אדם דרך קבע. כך נכתב בספר בשמים, והסיבות למה שנכתב בו לא מתגלות לנו בעולם הזה.
הרבי מקוצק אמר בתמציתיות "למאמין אין שאלות, ולספקן אין תשובות." זאת אולי ההערה הנבונה היחידה שאפשר לומר בעניין השריפה הגדולה של חנוכה שאיתה התמודדנו לאחרונה.
מי יתן והמשפחות השכולות ימצאו נחמה, והפצועים ימצאו רפואה מהירה ושלמה, והלוואי ורק אירועים טובים יפתיעו אותנו בעתיד, למרות כל חוסר הוודאות שבו.
מה הייעוד של תורת הבנים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
