ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב ישי סמואל שליט"א, רב המושב יונתן ור"מ בישיבת הגולן
זה אינו סוד שכיום רק אחוזים בודדים של הכלכלה הישראלית הם החקלאים, ורוב הציבור מכונס ב"ערי המבצר" וברבי הקומות בגושי הערים הגדולות, ומנותק מעבודת האדמה והחקלאות. לחלק גדול מהציבור כלל לא משנה האם העגבנייה המרכיבה את הסלט שהוא אוכל הם גידולי ארצנו או שמא גידולי חו"ל.
לדעתי, מציאות זו היא אחת הסיבות שמביאה את הציבור הישראלי להתרחק מאדמתו ולהפנות עורף לחלקי ארצנו הקדושה. הגמרא (בבא מציעא ל"ח) דנה לגבי היתר שיש לשומר למכור את פירות חברו ללא ידיעתו, בגלל שהם נפסדים. אחד השיקולים לאיסור הוא שאדם מעדיף את פירותיו אפילו הגרועים מפירות חברו, ובלשון הגמרא: "רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו".
אדם שמקושר לאדמה ומוציא בזיעת אפו את לחמו מאדמתו רואה באדמה נכס קיומי ומתקשר לאדמה בכל גופו ונפשו. אדם כזה לא יוותר על האדמה בגלל הבטחות סרק. הוא מעדיף פירות גרועים היוצאים מאדמתו מפירות טובים בהרבה הבאים ממקום אחר.
בכל המקומות בהם מבטיחה התורה ברכה, היא מציינת שהברכה תהיה בחקלאות בארץ, התורה אינה מבטיחה עושר ללא מקור, אלא ברכה לאחר עבודה בארץ: "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם" (ויקרא כ"ו), יש לבצור ויש לקצור ומהם תצמח הברכה.
על מעלתה הגדולה של החקלאות בארץ ניתן לראות במאמרו של ר' יוחנן בן זכאי: "אם היתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך - הרי לך משיח, בא ונטע את הנטיעה תחילה ואחר כך צא להקבילו". רבן יוחנן בן זכאי שהאמין באמונה שלמה שהבית ישוב ויבנה במהרה ולכן תיקן תקנות מתוך ההנחה "במהרה יבנה המקדש", רואה בעצם העבודה החקלאית בארץ כיסוד לביאת המשיח ולכן קודם יש לטעת.
ב"ה אנו זוכים לראות דרך החקלאות בארצנו את הגאולה המתקרבת וכמאמר הגמרא (סנהדרין צ"ח): "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל'", עם ישראל חוזר לארצו ובונה את המדינה עם כלכלה יציבה, אבל ההתרגשות הגדולה היא דווקא מכך שארצנו מתברכת בחקלאות מודרנית הנותנת לעם ישראל את פירות אדמתו.
הגמרא (שבת ל"א) מביאה את מאמרו של ריש לקיש בקשר לסדרי המשנה: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת' - אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות" מה הקשר בין אמונה וזרעים? מסבירים התוספות בשם הירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע".
אין ספק שהחקלאי הוא מאמין גדול שבוטח בקב"ה. ללא אמונה לא היה החקלאי זורע את אדמתו רק אמונה ב"חי העולמים" נותנת לו ביטחון שמהזרע הזה יעלה יבול. לכן חושבני שדווקא בדורנו שיש חשיבות גדולה לעצם אחיזתנו בארצנו הקדושה עלינו להרבות את ביטחוננו בקב"ה ולעודד ולחזק את העבודה החקלאית בארץ.
שלמות הנפש
הרב רונן זר שליט"א - חוות 'ראשית הארץ' - חווה למצוות התלויות בארץ
יש להשיב על שאלה זו בשני מישורים, במישור האידאי של האומה ככלל, ובמישור הפרטי. במישור הכללי, צריך לומר שאידיאל זה קיים דווקא בארץ-ישראל, כדברי הראי"ה קוק זצ''ל בהקדמתו לספר 'עץ הדר' כי המצוות התלויות בארץ הינן הרכוש הרוחני, היסודי של האומה בכלל ושל קדושת יחידיה.
הגרי''מ חרל''פ זצ''ל ראה בקיום המצוות התלויות בקרקע ארץ-ישראל את גילוי קדושתה העצמית הפנימית (מעייני הישועה, מ"ז), וידוע כי תלמידי הגר''א באו לארץ-ישראל כדי לקיים את אלו המצוות במצוות רבם, שאמר כי קיבוץ הגלויות תלוי במצוות התלויות בארץ.
וכך אומרת הגמרא (כתובות קי"א): "אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ-ישראל שרוי בלא עוון''. ועל הפסוק: ''וכיפר אדמתו עמו'' (דברים ל"ב) כתב הרב נתן שפירא זצ''ל בספרו ''טוב הארץ'': "מי מכפר על עמו? אדמתו. וזהו כוונת ר' אלעזר - כל הדר בא''י שרוי בלא עוון, הוא מאחר שדר בארץ אם-כן בוודאי שמקיים מצוות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו כל עוונותיו". ומתוך הדברים אפשר לומר שהאידיאל הוא הנמשך מעבודת הקרקע והם המצוות התלויות בה.
ובמישור הפרטי אף-על-פי שהוא נשזר ונארג כחטיבה נפלאה ושלימה של כללות האומה, הנה האדם עדיין פרט שמחויב בתרי''ג מצוות פרטיות כדי להשלים נשמתו, וזהו שכתב ר' חיים ויטאל זצ''ל (שער הגלגולים, הקדמה י"א): "כי האדם צריך שיקיים כל התרי''ג מצוות ואם חסרה אפילו אחת מהם עדיין נפשו חסרה כפי שיעור המצוות שחסרו ממנו". ובשער המצוות כתב: "דמי שנשמתו חסרה מן האיברים מפאת מצוות שלא קיימם, נקרא בעל מום ועליו נאמר ''כל אשר בו מום לא יגש''. והוסיף עוד ואמר: "גם יזהר לקיים כל התרי''ג מצוות אף-על-פי שלא נתחייב בהם".
על-כן יש לומר דגם במישור הפרטי אין האידיאה בעיסוק עצמו אלא הנמשך ממנו. ובוודאי שעל-ידי עבודת קרקע (בא''י) ישלים גם את נפשו הפרטית, וזהו שמספרת הגמרא בסוטה (יד) 'דרש רבי שלמאי - מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לא''י וכי לאכול מפריה הוא צריך', אלא שודאי הוא שרצה להשיג את אותן מדריגות קדושה שאפשר להשיג רק על-ידי קיום המצוות התלויות בארץ".
נסיים בהקדמתו הנפלאה של הרמב''ם לסדר זרעים המדבר במישור הפרטי: ''והתחיל בסדר זרעים מפני שהוא כולל מצוות מיוחדות בזרע הארץ, וזרע הארץ הוא מחייה לכל בעלי חיים, וכיוון שאי אפשר לאדם לחיות בלא אכילת מזון לא ייתכן לו עבודת ה' זולתם. ובשביל כך הקדים לדבר במצוות המיוחדות בזרע הארץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
