ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איך ה'משקה' יכול לקדם אצלנו את עבודת ה', וממה עלינו להיזהר?
בין שמחה להתהוללות
הרב מנחם ברוד שליט"א, דובר חב"ד ועורך 'שיחת השבוע'
יש ביין עוצמה רבה. היא יכולה להיות מופנית לאפיקים חיוביים או לאפיקים שליליים. בשימוש לא-מבוקר היין עלול לגרום נזק, ולכן נדרשת זהירות רבה. עם זאת, הוא יכול להביא תועלת רבה, בשימוש נכון.
היין פותח חסמים שקיימים בתוך נפש האדם. אם שותים יין למטרות בילוי ריקות, הוא פותח את מחסומי הבושה והריסון, והתוצאה היא פריקת עול ומתן דרור ליצרים נחותים. לעומת זה, כאשר שותים יין באווירה של קדוּשה, מתוך שאיפה להתעלות ולהזדכך, מאפשר היין לנשמה האלוקית לפרוץ מבעד למחסומי הגוף והחומריות ולבטא את שאיפותיה הרוחניות.
אדמו"רי החסידות הזהירו מפני שתיית לא-מבוקרת. אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש אמר: "צריכים להיזהר בלקיחת משקה". לפני כארבעים וחמש שנה גזר הרבי מליובאוויטש שמי שלא הגיע לגיל ארבעים לא יאמר 'לחיים' על יותר משלוש (או ארבע) כוסיות קטנות, כדי לא לבוא לידי שכרות. אך עם זה, בהתוועדויות חסידיות נהוג לומר 'לחיים', כי גדולה לגימה שמקרבת, והיא תורמת ליצירת אווירה של פתיחות ונכונות לשמוע ולקבל.
בפורים, בזכות קדושתו של היום, הורו חז"ל לשתות 'עד דלא ידע', בהנחה שהכול יוכלו להתעלות ולהשתמש ב'משקה' למטרות חיוביות וקדושות. אך כדי שהדבר יקרה צריך להיכנס לסעודת פורים מתוך אווירה של קדוּשה והתעלות רוחנית, ולא חלילה מתוך התהוללות והשתטות. ליצנות ופריקת-עול ומעשי שטות למיניהם הם ההפך הגמור של יום הפורים, שמעלתו גדולה כל-כך, עד שאמרו בתיקוני-זוהר שיום-הכיפורים אינו מגיע למעלת יום הפורים, ולכן הוא רק כְפורים.
אדמו"רי החסידות אמרו שבין שמחה להתהוללות מפריד חוט שערה, ובסטייה קלה עלולים לעבור מתחום הקדושה אל הצד השני. לכן דווקא שמחת פורים מחייבת אותנו לשמור עין פקוחה, ולהבטיח שהשמחה אכן תהיה שמחה יהודית אמתית, ושאמירת ה'לחיים' תוביל ל'עד דלא ידע' - למעלה מן הדעת וממגבלות השכל, להתגלות הנשמה האלוקית הבלתי-מוגבלת שבנו, הדבוקה בקב"ה האין-סופי.
לחיים!
הרב אייל יעקובוביץ' שליט"א, ראש ישיבת ההסדר בצפת
אחת התהפוכות המעניינות קשורה דווקא ליין. הגמ' מספרת (מגילה י"ב) על תלמידיו של רשב"י ששאלו את רבם- 'מפני מה נתחייבו 'שונאיהן של ישראל' שבאותו הדור כליה? אמר להם רשב"י: 'אמרו אתם'. אמרו לו: 'מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע'. והנה, אותו משתה יין, שבגינו נתחייבו כליה, הופך בסוף המגילה להיות ביטוי של שמחת מצווה: 'לעשות אותם ימי משתה ושמחה'. כיצד קטגור נעשה סנגור?! האם שתיית יין חיובית היא או שלילית?
מצאנו על כך מקורות סותרים, לכאורה, יש הקושרים את היין באופן מפורש לתאוות העולם השפלות: 'מפני מה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה. לומר-לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין' (ברכות כ"ג). על פי זה, היין הוא מבוא לקלקולי היצר. גם הנביא עמוס מקשר את שתיית היין להוללות (עמוס ו).
היין מבטא זלזול ועצלנות. השותה יין 'שוכח מצרות העולם' אך גם מזניח את התפקיד החשוב שלו לתקן את העולם. ובלשון 'עמך': 'לדפוק את הראש'. פשוטו כמשמעו. כך מתארת הגמ' באופן חריף את שתיית היין (יומא ע"ד): 'כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים' - "רבי אמי ורבי אסי. חד אמר כל הנותן עינו בכוסו עריות כולן דומות עליו כמישור וחד אמר כל הנותן עינו בכוסו כל העולם כולו דומה עליו כמישור".
מובן אם כן מדוע סברו תלמידי רבי שמעון שזהו חטאם של דור מרדכי ואסתר. תרבות של משתה מבטאת ריקניות אשר משכיחה מהאדם את ייחודו וייעודו.
מאידך, בכל מקום בתורה בו אנו מוצאים קדושה אנו מוצאים גם יין. "תנו רבנן, זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו על היין" (פסחים ק"ו) כך גם בקידושי אישה, בברית מילה או בפדיון הבן, בהבדלה בין קודש לחול וכמובן שגם בנסכים על המזבח.
וכך כותב הזוהר הק' על היין (בתרגום חופשי): "'זכרהו על היין' - מדוע על היין? כיוון שביום השבת נשכח כל הצער כל הרוגז וכל הדוחק של העולם. יום השבת הוא יום שמחת המלך, יומה של הנשמה היתרה, מעין עולם הבא. משום כך הזכירה על היין. שהיין הוא שמחתה של התורה והוא משמח את המלך ומעטרו בעיטורי המלכות. כאשר כנסת ישראל שותים מהיין בשבת על זה נאמר 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו." (זהר חדש-ג צה.)
על מנת לנסות להבין את סודו הגבוה של היין, ניעזר בשני ביטויים מתורת החסידות- 'למטה מטעם ודעת' ו'למעלה מטעם ודעת'. לרוב, במסגרת היותנו בעולם הזה עלינו לעסוק ב'עבודת הבירורים'. להבדיל בין עיקר לטפל, בין טוב לרע, ולהפריד בין האוכל לפסולת. עבודה זו דורשת דעת ואבחנה דקה בין הקודש לחול: "אם אין דעת, הבדלה מניין". כאשר אדם שותה יין הוא יכול לרדת מתחת למדרגת הדעת והוא איננו מבחין בין טוב לרע. הפסולת מעורבת אצלו עם האוכל ו'כל העולם דומה עליו כמישור'. זו בריחה מהתמודדות עם המשימות שה' הניח בפנינו בעבודת התיקונים והבירורים.
אמנם, קיים גם רובד נוסף שהוא למעלה מעבודת הבירורים. בשבת, למשל, יום שמחת המלך, אין שום פסולת ולכן אסור לברור. במצב כזה, שתיית היין מעלה את האדם מעל המורכבות הקיימת בעולם, כך שהוא יכול להסתכל על הכול מלמעלה: 'למעלה מטעם ודעת'.
בכל פעם שאנו ניגשים אל הקדושה, אנו יודעים שאיננו מבינים הכול. אנו שותים קצת יין ומטשטשים את הדעת, כדי להתרומם אל מחוזות הקודש. שתייה כזו משמחת לבב אנוש ומעלה אותנו ל'חדוותא דמלכא'. שתייה כזו היא שחרור מהכאב, שחרור מסיבוכי החומר ומגבלותיו ועלייה אל 'מעין עולם הבא'.
היין הוא הפנימיות של הענב. הדריכה על הענב ותהליך התסיסה הממושך שלו יחשפו את היין הטמון בו. במקום שקט, סגור ומוצנע, מתקבל לאיטו הסוד (=70 = יין), המשובח, אשר בכוחו להשפיע על הנפש ולא רק על הגוף. "זקני תלמידי חכמים ככל שמזקינים דעתם משתבחת עליהם"
פורים השנה דורש מאיתנו, באופן מיוחד, לשמוח ב'חדוותא דמלכא'. המומים וכואבים ניגשים אנו לקדושת שמחת פורים. מהיכן נמצא כוחות לשמוח מול אסון נורא שכזה אשר פקד אותנו רק שבוע לפני פורים? אולי אם נזכה להתעלות למעלה מטעם ודעת, גם בזכות כוחו של היין, נוכל לעלות להיכל האמונה, להיכל המלך, שם תמיד- 'עוז וחדווה במקומו'.
שתיית היין בהקשר הנכון ובשעה הנכונה מסוגלת לחשוף את סוד האמונה והשמחה הטמונים בנו. זהו הסוד שלמעלה מעץ הדת- 'עד דלא ידע' - זהו כבר עץ החיים. לחיים!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מסירות או התמסרות?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
