ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
הקדמה:
במשנה בדף עא יש שני חלקים: 1. עירוב קרבנות פסולים עם כשרים (על זה דיברנו עד כה – ביטול ברוב וכו'). 2. עירוב קרבנות כשרים מאותו סוג/מסוגים שונים – בזה נתמקד היום.
א. במשנה - עירוב קרבנות מסוג זהה של בעלים שונים - מקריב שניהם – כל אחד למי שהוא.
ומה עם סמיכה של הבעלים? (אמנם לא מעכב, אך עדיף).
תשובת רב יוסף – מדובר בקרבנות נשים (אינן סומכות). ואכן בגברים – לא יקריב אלא ירעו עד שיסתאבו.
[מקשה אביי על התשובה – ברייתא שמדברת על עירוב קרבנות שונים (יחיד/ציבור), והדין כמו במשנה שמקריבים , וכמו שקרבן ציבור הנו גם זכרים , גם קרבן היחיד.
תשובת רבא – הברייתא עוסקת בעירוב הדם (אחרי שכבר סמכו).
הראיה – הברייתא מחלקת לגבי זריקת הדם בין אם התערבו חיים או שחוטים (שכוסות הדם התערבו): חיים – יזרוק דם מכל בהמה בפנ"ע, שחוטים – יזרוק יחד. וזה משובש – הרי למה שלא יזרוק מכל כוס בנפרד?! אלא –שחוטים – הכוונה שהדם עצמו נבלל בכוס אחת – וזורק הכל יחד (="יש בילה"), וחיים – הכוונה שחוטים כעין חיים (שהם עדיין בכוסות נפרדים).
(א 4-)
[דיון פנימי בברייתא – שיטת רבי
במקרה שהכוסות נבללו, רבי מצריך שיעור זריקה לשניהם.
ומקשים – והתניא – מי חטאת שנתערבו בו מים שאובים, ר"א סובר שזה עדיין כשר (וחכמים פוסלים, פרה ט,א), ומסביר רבי – כי מספיק שיעור כלשהו (+ אין בעיה שמחצה כשר ומחצה פסול).
תשובות: 1. אמר לשיטת ר"א. 2. יש לחלק בין מי חטאת לזריקת הדם.
(ב 4+)
ב. דיני תמורת בכור, ובכור בעל מום
[ A. במשנה – נתערבו קרבנות מסוגים שונים – ירעו עד שיסתאבו וימכרו. אך בעירוב עם בכור ומעשר (אותם לא ניתן לפדות) – אחרי שיפול בהם מום – יפדה את הקרבן האחר על כסף, ויאכלו את כולם כבכור/מעשר.
אגב זה נביא דיני תמורת בכור, ובהמשך נקשר את זה למשנה.
B. הקדמה לגבי בכור - בבכור יש קדושה עצמית (ולא ע"י אדם), ולכן לא ניתן לפדותו .
הוא ניתן לכהן ומוקרב ונאכל בירושלים , אך אם נפל בו מום – ניתן לכהן ונאכל בלי להקריבו ולא פדיון , אך עם הקפדה על קדושה מסוימת (לא נשחט בבית המטבחיים, לא נשקל בליטרא ונמכר בשוק, ולב"ש גם לא נאכל לנידה (טומאה שיוצאת מגופו)).
C. שאלות רמי בר חמא –
משנה בתמורה (כא.) – אינה קריבה, אלא תרעה עד שתסתאב ונאכלת כבכור בעל מום לבעליה .
1. האם יש בתמורה את שאר דיני בכור בעל מום?
(משנה בתמורה (כא.) – אינה קריבה, אלא תרעה עד שתסתאב ונאכלת כבכור בעל מום לבעליה ).
a. האם נאכל לנידה לב"ש?
b. האם נפדה? (אין נפק"מ לפדיון עצמו, אלא הכוונה היא – האם חייב פדיון (לחומרא) או שלא צריך כמו בבכור) .
c. האם נשקל בליטרא?
תשובה – "בכור ומעשר שהוממו, תמורתם כיוצא בהם ".
ג. הקדיש בכור בעל מום לבדק הבית-
האם נשקל בליטרא? (מצד אחד – לא מכובד, מצד שני - זה על חשבון ההקדש). (בשאר פסולי המוקדשים, מוכרים וקונים קרבן אחר במקומו, שם שווה לנו לזלזל בקרבן כדי שהקרבן לא יפסיד. אך כאן – ממילא לא מביא קרבן, אלא רק לבדק הבית).
A. תשובת ר' יוסי בר זבידא ממשנתנו – לא .
הראיה - אחרי שפודים את הבהמות האחרות, את הכל אוכלים כבכור – גם לעניין שלא נשקל בליטרא, והרי כאן ספק מי הבכור ומי לא, ופודים מספק ולא משתמשים בליטרא כדי לא לזלזל בבכור, יוצא שבשביל הבכור ההקדש מפסיד!
דחיית רב הונא ור' חזקיה – שם זה לזלזל בבכור בשביל להרוויח מקרבן אחר.
B. תמיהה על עצם השאלה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
