עמידה בקדיש | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

ספריה
קדיש

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
הקדיש

7146

2 דק' קריאה

תפילת הקדיש חובקת את כל ההיסטוריה הישראלית. תחילתה עם עיכוב הכניסה לארץ בגלל חטא המרגלים שמאסו בארצנו- ארץ החמדה. מאיסה זו גרמה חילול ה' ועל כן הביאה את משה רבינו לתפילתו: "יגדל נא כח השם כאשר דברת" 1 . אותה תפילה ששימשה יסוד לחיבור ונוסח תפילת הקדיש המבקשת את גדולת שם ה', ובמילותיה ואפילו באותיותיה נמנים עשרים ושמונה חלקים כמנין כח. המילים הפותחות את הקדיש מקורן בהבטחת השם להתערב במלחמת ישראל והעמים, מלחמת גוג ומגוג. "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב" 2 , "והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים" 3 .

על כוחה של תפילה זו מעידים דברי הגמרא 4 : "שכל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו אפילו של שבעים שנה". שבעים שנה הם חייו הפרטיים של האדם. ובמעשה אחד של קידוש השם יש כח לשנות את כל מהלך חייו של האדם מרעה לטובה. במסכת ברכות 5 מובא שכאשר ישראל נכנסים לבתי כנסיות ובתי מדרשות ועונים "אמן יהא שמיה רבא מברך" הקב"ה מנענע, כביכול, את ראשו ונזכר בתקומת ישראל ובבנין בית המקדש לעומת קושי הגלות וחורבן המקדש. מכאן גודל רגע זה של אמירת קדיש, שהוא תפילה הבוקעת שחקים ומחברת שמים וארץ.

מהי הדרך בה נוכל לגלות את יחסנו הראוי למה שנזכר בעת אמירת הקדיש, שהוא קידוש ה'?
כתב הרמ"א 6 שמן הראוי לעמוד כשעונים קדיש וכל דבר שבקדושה. ומי שבא לבית הכנסת ושמע ציבור עונים על הקדיש, יש לו לענות עמהם אף על פי שלא שמע את השליח ציבור. מרן השו"ע 7 כותב שיש לרוץ כדי לשמוע קדיש ולענות. והמשנה ברורה 8 כותב שיש חולקים בדין העמידה בקדיש וסוברים שאין צורך לעמוד בזמן אמירת הקדיש, אלא אם כן היה עומד שאז אסור לו לשבת, שנראה כמזלזל בקדיש. וכותב עוד שיש לחוש לדברי המחמירים וללמוד קל וחומר מעגלון מלך מואב, שכאשר אמר לו אהוד בן גרא שחפץ לומר לו דבר אלוהים, עמד על רגליו. ועוד הוסיף, שהאר"י נהג לעמוד בקדישים שאחרי תפילת העמידה, שאז הוא עדיין בעמידה ולכן המשיך באותם קדישים לעמוד לכבוד הקדושה שבהם.

על פי זה נהגו בני תורה מעדות אשכנזים להשתדל ולעמוד באמירת הקדישים ותבוא עליהם ברכה. והספרדים גם המדקדקים במעשיהם, לא נהגו לעמוד בקדישים, אלא שאם היו עומדים לא יושבים, כמו שנראה מדברי האר"י.

מעניין שכשם שיש ענין לעמוד לכבוד הקדיש, יש עניין הלכתי לעמוד בהזכרת ירושלים. בליל שבת לפני תפילת העמידה ישנו נוסח בקשה מיוחד: "ופרוש עלינו ועל ירושלים עירך סוכת רחמים ושלום". כתב ה"בן איש חי" 9 בשם האר"י שיש לעמוד בבקשה זו כי במילים אלו מקבלים את הנשמה היתירה שבאה לאדם בשבת. ובכן, המבקש רחמים על ירושלים זוכה לנשמה חדשה, כשם שהאומר "יהא שמיה רבא" בכל כוחו קורעים לו גזר דינו ומחדשים לו שנים טובות.

ההתאמצות להחזיק בקדושה בונה את האדם, נותנת ערך חדש לחייו, ומתוך כך חייו מתחדשים.

^ 1 במדבר יד, יז.
^ 2 זכריה יד, ג.
^ 3 יחזקאל לח, כג.
^ 4 ילקוט שמעוני שופטים אות מו.
^ 5 דף ג ע"א.
^ 6 סימן נו סעיף א.
^ 7 שם.
^ 8 שם ס"ק ח.
^ 9 שנה שניה פרשת וירא סעיף ג.

הקדיש

קדיש