ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
על כוחה של תפילה זו מעידים דברי הגמרא 4 : "שכל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו אפילו של שבעים שנה". שבעים שנה הם חייו הפרטיים של האדם. ובמעשה אחד של קידוש השם יש כח לשנות את כל מהלך חייו של האדם מרעה לטובה. במסכת ברכות 5 מובא שכאשר ישראל נכנסים לבתי כנסיות ובתי מדרשות ועונים "אמן יהא שמיה רבא מברך" הקב"ה מנענע, כביכול, את ראשו ונזכר בתקומת ישראל ובבנין בית המקדש לעומת קושי הגלות וחורבן המקדש. מכאן גודל רגע זה של אמירת קדיש, שהוא תפילה הבוקעת שחקים ומחברת שמים וארץ.
מהי הדרך בה נוכל לגלות את יחסנו הראוי למה שנזכר בעת אמירת הקדיש, שהוא קידוש ה'?
כתב הרמ"א 6 שמן הראוי לעמוד כשעונים קדיש וכל דבר שבקדושה. ומי שבא לבית הכנסת ושמע ציבור עונים על הקדיש, יש לו לענות עמהם אף על פי שלא שמע את השליח ציבור. מרן השו"ע 7 כותב שיש לרוץ כדי לשמוע קדיש ולענות. והמשנה ברורה 8 כותב שיש חולקים בדין העמידה בקדיש וסוברים שאין צורך לעמוד בזמן אמירת הקדיש, אלא אם כן היה עומד שאז אסור לו לשבת, שנראה כמזלזל בקדיש. וכותב עוד שיש לחוש לדברי המחמירים וללמוד קל וחומר מעגלון מלך מואב, שכאשר אמר לו אהוד בן גרא שחפץ לומר לו דבר אלוהים, עמד על רגליו. ועוד הוסיף, שהאר"י נהג לעמוד בקדישים שאחרי תפילת העמידה, שאז הוא עדיין בעמידה ולכן המשיך באותם קדישים לעמוד לכבוד הקדושה שבהם.
על פי זה נהגו בני תורה מעדות אשכנזים להשתדל ולעמוד באמירת הקדישים ותבוא עליהם ברכה. והספרדים גם המדקדקים במעשיהם, לא נהגו לעמוד בקדישים, אלא שאם היו עומדים לא יושבים, כמו שנראה מדברי האר"י.
מעניין שכשם שיש ענין לעמוד לכבוד הקדיש, יש עניין הלכתי לעמוד בהזכרת ירושלים. בליל שבת לפני תפילת העמידה ישנו נוסח בקשה מיוחד: "ופרוש עלינו ועל ירושלים עירך סוכת רחמים ושלום". כתב ה"בן איש חי" 9 בשם האר"י שיש לעמוד בבקשה זו כי במילים אלו מקבלים את הנשמה היתירה שבאה לאדם בשבת. ובכן, המבקש רחמים על ירושלים זוכה לנשמה חדשה, כשם שהאומר "יהא שמיה רבא" בכל כוחו קורעים לו גזר דינו ומחדשים לו שנים טובות.
ההתאמצות להחזיק בקדושה בונה את האדם, נותנת ערך חדש לחייו, ומתוך כך חייו מתחדשים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
