ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לפי המסורת והשקפת העולם היהודית, יש בכל יהודי זיכרון ממעמד הר סיני וחיבור לתורה, לערכיה וללימודה. הניצוץ הזה שנמצא עמוק בנשמותינו הוא שעושה אותנו ליהודים, לעם ולאומה, לדת ולאור לגויים.
חכמי התלמוד נתנו ביטוי לאמונתם העזה בקיומו של הניצוץ התורני הזה בכל יהודי כשאמרו שהניצוץ הזה שמקורו בזיכרון מעמד הר סיני יחזיר את היהודים לדרך הטוב והחכמה. הנביא אומר לנו שגורלו של העם היהודי הוא כזה שבסופו של דבר לא יינתק שום יהודי מזהותו היהודית לתמיד. כוחה של התורה גדול מכדי שיודחק ויישכח לעולמי עד. היא מציקה לנו ולא נותנת לנו שלווה. היא הפכה אותנו לעם שונה, דגול ומוזר גם יחד. אנחנו מזהים את הייחוד הזה בעצמנו. גם התגובות של העולם הלא יהודי לייחוד הזה משתרעות על כל קשת הרגשות, החל בהערצה וקבלה ועד סלידה, שנאה והשמדה. מכל מקום, מתן תורה, רגע ההתגלות לפנינו בהר סיני, הוא שהפך אותנו לעם יחיד ומיוחד לכל אורך ההיסטוריה שלנו.
משום כך, התורה היא אוצר שלכל יהודי יש הזכות והיכולת להשיג, ללמוד ולהבין. היא לא שייכת ליהודי מוגדר או לקבוצה מסוימת של יהודים. למעשה, הנביא מזהיר אותנו מפני "תופשי תורה" אשר "לא ידעוני", אנשים שאוחזים בתורה כאילו היא רק שלהם ואינם יודעים את האלקים באמת. התורה איננה שייכת רק לחרדים או רק לדתיים או רק ל"דוסים" או למפלגה מסוימת או לקבוצת רבנים. היא שייכת לכל היהודים באשר הם, ודבריה, רעיונותיה וערכיה החשובים הם צו ודרך חיים לציבור כולו. הטעות הזאת שעושים כל אלה שאוחזים בתורה כאילו היא שייכת רק לקבוצה מסוימת אחת של יהודים היא אחד האסונות הרוחניים של החברה שלנו בימינו. נדמה שהתפיסה הזאת מובילה את מי שלא רואים את עצמם חלק מהקהילה שומרת המצוות לחשוב שהם פטורים מלימוד תורה, אבל זה לא נכון. התוצאה היא רק קיטוב והדגשת ההבדלים בחברה שלנו. התורה שייכת לכולם, וכולם צריכים ללמוד אותה, כל אחד בדרכו ובהתאם ליכולתו.
דרוש לנו ביטחון בכך שקדושת התורה תשפיע, בסופו של דבר, על חיי האנשים ועל התנהגותם ותהפוך אותם לאנשים טובים יותר.
לפני 70 שנה הרב הגדול מפוניבז', הרב שלמה יוסף כהנמן, הקים ישיבה קטנה על גבעה שוממה בפרברי בני-ברק דאז. רבים פקפקו בהצלחתה של משימה שאפתנית זו. כששאלו אותו "בשביל מי אתה בונה את הישיבה?", השיב הרב ברצינות רבה: "לתושבי עין חרוד". עין חרוד היה אז קיבוץ שמאלני ואנטי-דתי עד מאוד, שנראה רחוק מלימוד התורה ומהמסורת ועל אחת כמה וכמה מקיום מצוות. החודש, חברים מקיבוץ עין חרוד בילו יום של לימוד תורה ותפילה ודיונים בנושאים רציניים עם התלמידים בישיבת פוניבז' בבני-ברק. בעין חרוד מתקיים שיעור תלמוד שבועי כבר תשע שנים. את השיעור הזה ייסד בחור צעיר ששמו ציזלינג, שגר בקיבוץ. סבו של ציזלינג, אהרון, היה שר החקלאות הראשון של מדינת ישראל ואחד החותמים על מגילת העצמאות בתש"ח.
התורה שייכת לעין חרוד לא פחות מאשר למאה שערים. היום מתחוללת בארצנו מהפכה שקטה שבה עוד ועוד יהודים מחפשים משמעות לחייהם ויציבות ברוח ובהשקפה. לכל אורך ההיסטוריה היהודית, התורה תמיד הנחתה את דרכנו שמרה על עם ישראל גם בשעות האפלות ביותר. התורה עומדת לרשות כולם ולימודה על ידי כולם צריך להיות מטרה חשובה לחברה שלנו ולמנהיגיה.
דברי רבנו סעדיה גאון בעירק לפני 1200 שנה ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" נשמעים ברורים ונכונים גם בדור שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
