ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אמרה התורה "בסוכות תשבו שבעת ימים", דרשו חז"ל "תשבו – כעין תדורו". כלומר דירתו של אדם עוברת מהבית הקבוע שלו אל הסוכה. כמו שבכל ימי השנה עיקר דירתו של אדם הוא הבית שלו, אבל במשך שעות היום הוא נמצא במקומות שונים. כך גם בסוכות. דירתו של אדם היא הסוכה. אבל במשך שעות היום הוא עשוי לשהות במקומות נוספים.
פסק השולחן ערוך (סי' תרלט ס"א), כיצד מצות ישיבה בסוכה, אוכל שותה ישן מטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע. כיצד כלים נאים ומצעות נאים, בסוכה. כלי שתייה בסוכה וכו'.
מדבריו למדנו שני דברים. האחד, כל מה שרגיל האדם שיש לו בביתו, צריך שיהיה בסוכה. אם כי ברור הוא שמדובר בדירת עראי. וכמו שכאשר אדם נוסע מביתו הוא לא לוקח איתו את כל הבית, אלא מצויד רק בחלק מהדברים שהוא משתמש בהם, אבל מה שהוא נוטל אלו הדברים הבסיסיים, כך גם בסוכה נמצאים הכלים הבסיסיים שלו, ועם הכלים הללו הוא שוהה בה. מאידך, היות שישיבת הסוכה היא מצוה, צריכים להקפיד שכדי שהמצוות לא תהיינה בזויות עליו, לכן לא מניחים בסוכה דברים שאינם נקיים, והוא שומר על מכובדות דירת העראי הזו.
על כן, כמו שאדם יוצא מביתו בבקר ונוסע בדרכים לצורך עניניו, כך גם את הסוכה – שהיא דירתו השבוע – הוא עוזב לצורך עיסוקים שונים. לכן נפסק להלכה שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה בעת הליכתם, ובהגיעם למקום יישוב מחויבים ללון בה.
הוסיף המשנה ברורה (סי' תרמ ס"ק מב) שמסיבה זו מותר אף לכתחילה לצאת לדרכים, אף אם יודע שבשל הנסיעה לא ימצא סוכה לשבת בה.
אבל בשו"ת אגרות משה (הר"מ פיינשטיין, או"ח ח"ג סי' רט) הוכיח, שמכיוון שישנה מצוה לשבת בסוכה, משמע שיש להקפיד על שהות בה יותר משאדם מקפיד על שהות בביתו. ולכן הסביר שהפטור של הולכי הדרכים הוא דווקא אם הם נוסעים לצורך, ואילו הנוסעים לטיול אינם מחויבים לנסוע, ולכן אינם פטורים ממצות הישיבה בסוכה, אלא חייבים לוודא שיש להם מקום אכילה ולינה בסוכה כשרה.
הגרש"ז אויערבך, בדברו על מטיילים, הדגיש שאם ישנה אפשרות לצאת ביום אחר, אסור לצאת לטיול בחג הסוכות ולהיקלע למצב שאין להם סוכה. (מקורו מדברי האור זרוע שכתב שמכיוון שאפשר להקדים או לאחר
אין ספק שישנה חשיבות רבה לטיול בארץ, וחשיבות גדולה היא לטייל עם בני המשפחה. מציאות ימינו מלמדת שבימי חול המועד ישנה אפשרות לטיול, יותר מאשר שאר ימי השנה. וכפי שאדם נוסע מביתו לטיול, כך גם נוסע אדם מסוכתו לטיול. אך מכיוון שבימינו אין זו טירחה רבה להקים סוכה (הלבוש סי' תרמ "שלא הטריחוהו לעשות סוכה"), וסוכות מצויות בדרכים. אין הצדקה שלא לקיים את מצות הסוכה, תוך כדי נסיעה משפחתית שמחה.
מובן מדברים אלו, שאם אדם טס בסוכות לצורך, והלא אין אפשרות להקים סוכה במטוס, והיות ששכיח שגם בשאר ימות השנה אדם יוצא מביתו וטס ואוכל בעת הטיסה, גם בחג הסוכות מותר לו לאכול (ולישון – בטיסות ארוכות) במטוס, כדרכו בכל השנה.
*
מצווה קלה יש לי וסוכה שמה – כך קורא הקדוש ברוך הוא למצות החג.
לכאורה מצווה מאוד קלה, בקיומה אין צורך בשום מאמץ, אדם נכנס בבגדיו, מתיישב וכבר קיים את המצוה בלא שום מעשה ובלא שום מאמץ, אבל לו יכולנו למצות את כל מה שמכילה המצוה, לא היה קץ וגבול לעומק תוכנה, כיצד לחנך את האדם למעשים טובים ולהתנהגות טובה בחיים. סוכות זו אמנם מצווה קלה שהקב"ה מציע להם אבל מפי סבי הגאון רבי יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, רבה של ת"א, למדתי כי מלאה היא תוכן אנושי שיחייב את כולנו לבדוק עצמנו לאורה.
הסוכה היא דירת ארעי , צריך לזכור שכל חיי אדם הינם רק ארעי, לא חשוב איזה חיים יש לו, חיים של רווחה או של עוני, אם חי בארמון או במרתף חשוך. הסוכה קיימת שבעה ימים כסמל לשבע עשרות שנים שאדם בדרך כלל חי, מי ששוכח כלל זה וחושב שדירתו וחייו הם קבע ושום כוח בעולם לא יזיזם ממקומם הטעות שלו היא קשה ואכזבתו מרה.
אין הסוכה נעשית מדבר המקבל טומאה, לא מספיק שהוא לכאורה נקי וטהור אלא צריך לוודא שאין זה דבר המוכן לקבל טומאה, ישנם בני אדם שלא עשו במשך שנים שום חטא, ולמה! מפני שישבו במעצר ומבחינה אובייקטיבית לא יכלו לעשות פשעים, אבל זה לא מטוהר נפשם, אלא מפני שלא יכלו!
אדם חייב לשפר את טבעו כך שגם כאשר יש לו את האמצעים והאפשרויות לעשות רע לא יעשה את זה מתוך הכנה והבנה נפשית שזה רע – אסור לו לאדם להיות כלי המוכן לקבל טומאה.
"המצטער פטור מן הסוכה" מי שלא נעים לו, קר לו, או חם לו, מוטב שישב בבית, אם אדם לא מרגיש את עצמו בנוח ביהדות, מי שמצוות הן עבורו עול ושואף להדמות לכל הגויים ומשתוקק אליהם מפני שהחיים יותר קלים, יותר נוחים, אין אנו אונסים אותו. אנו היינו אנוסים על ידי אחרים אבל אנו לא הכרחנו אף אחד, יש ליהדות סוכה קטנה וקלה אבל לא מכריחים את המצטער מן היהדות לשבת אתנו בסוכה. העם היהודי היה מאז ומעולם עם קטן אבל מלא מסירות נפש והערכה ליהדות. "אינקוויזציה" לא הייתה לנו אלא לאומות העולם.
סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמות פסולה, חיים שהם גבוהים מדי פסולים, גבוהים מבחינת רמת החיים או גבוהים מגאווה מופרזת ה' לא אוהב אותם. הוא אוהב לב נשבר ונדכה והוא קרוב לאלה יותר, "כי אני ה' שוכן את דכא ושפל רוח", גם גאווה "במחשבה" פסולה. אפילו אם האדם הגיע לדרגה של ידיעה והבנה עליו לא להתגאות בזה, לא הכל אתה יודע, יש גבול גם למידת השכל והבינה של האדם - כמובן שגם סוכה מאוד נמוכה לא כשרה, טובה הענווה ופסולה הגאווה אבל שמור על צלם האדם ועל צורתו ושמור על שכלך שלא ירד תהומות, ולא תחללו במחשבות פסולות או לא מוסריות.
כשחמתה מרובה מצילתה הסוכה פסולה. צריך לשאוף לשלמות, צריך להתעלות אבל לא להתיימר שהוא יודע את כל סודות הבריאה והרכב היצירה, יגיע האדם לאן שיגיע במחקר ובמדע צריך להיות משוכנע שתמיד הצל יהיה מרובה על הבהירות. תכלית הידיעה – אמר החכם- היא אשר לא נדע! שאדם יגיע להכרה שאינו מגיע לשמי שמים ולא למעמקי תהום. אם חושב שהכל אצלו ברור סימן שחסרה לו תכלית הידיעה.
דבר שנשתנה צורתו פסול לסוכה. חומר המשנה צורתו ומופיע לפנינו בצורה אחרת ובנוסח אחר, חומר ששונה טבעו ומראהו אינו כשר לסוכה – אדם המעמיד פנים אחרות ממה שהוא באמת אין תוכו כברו ואין פנימיותו האמיתית כחיצוניותו, זוהי צביעות, וזה דבר חמור, לא לחינם אמר ינאי המלך לשלומציון אשתו, אל תתייראי מן הפרושים, ולא מן הצדוקים ולא מן הבייתוסים, אלא מן הצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. אפשר לשפר, להרחיב, להעמיק אבל אסור לשנות את היסודות, היסודות הינם וישארו נצחיים. אין יהדות חדשה! כי אז זהו דבר שנשתנה צורתו ופסול לסוכת היהדות!
הסכך צריך להיות לא סמיך מידי כדי שיהיו השמים נראים מתוכו ולא יכסה את מבטו לשמים, לא הדירת ארעי היא העיקר אלא "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". אם אתה שוכח זאת ומכסה את עצמך מלהביט למעלה מ-ד' אמות שלך, אין לך זכות קיום, כי כל רעיון הסוכה הוא שיש מי שסוכך עליו ובידיו היכולת להגן עליך, מי שלא מבין זאת גם אחרי כל המלחמות והאכזבות הרי שלא הסיק מסקנות ולא למד כלום.
אשריכם יליד חוץ לארץ, שבאתם לחסות בצל הסוכה הכשרה בארץ הקודש, שהגשמתם בגופכם את היציאה מדירת קבע נוחה, למען ערכי הנצח של עם ישראל. נתפלל כולנו ונייחל כי הקדוש ברוך הוא יפרוש עלינו סוכת שלומו, סוכת רחמים וחיים ושלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
