"הרבנות הראשית לישראל נקראה במלא תפארתו של קדוש השם והארת נשמתה של תקומת ישראל ותחייתה בדבר קדשו. לפיכך צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דווקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בעניין האלהי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, מתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ד' הנטויה עלינו בהופעת הקץ המגולה כדברי חכמינו זכרונם לברכה: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא' (יחזקאל לו, ח; סנהדרין צח.) בשכלולו של יישוב הארץ וקיבוץ בניה שבי הגלויות לתוכה, לתפארת תקומתה של האומה הישראלית ורבונותה הממשלתית בארץ חייה,"
בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה

"ישרות יש לדרוש, הגינות, הגינות תרבותית, הגינות אנושית וישראלית כלפי מוסד הנהגתה הראשית של תורת ישראל ודבר נצחו בארץ חייו."

"ומתוך כנוס צדיקים זה של מלכות התורה – ב"ה שזכינו לו, ברוך חכם הרזים, 'חשיביתו כששים ריבוא' (ברכות נח:), בכוחם ושליחותם של רבותינו גדולי הדורות ברוח ד' אשר עלינו, רבונו של עולם נותן התורה לעם סגולתו, המרחף פה באולם, ישמע מתוכנו לא קול חלושה, לא קול קינים והגה, לא קול ענות, אלא קול גבורה, עוז והדר, ואין עוז אלא תורה, ואין עצה אלא תורה, לחסן קדושת ישראל ואורייתא..."

"נתרומם ונאמץ כולנו, בגבורת קדש ועז שלום, שלום של תורה ותפארת מלכותה, למדת צדיקים המאמינים ורואים את יד ד' נותן התורה בונה ירושלים ומקבץ נדחי ישראל. מתוך כך, יהי נעם ד' עלינו להגדיל תורה ולהאדיר תקפה, ויראו גם כל עמי הארץ אשר בתוכנו את קדוש השם הגדול הנקרא על עמו ועל נחלתו, ויקֻיַם בנו: ואשיבה שפטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, ויקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה (ע"פ ישעיה א, כו), ונזכה לגאולה שלמה ואמיתית בב"א".