קוממיות של תורה | הרב חיים ירוחם סמוטריץ | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
עצמאות וגאולה שלמה
תקופתנו בתהליך הגאולה

קטגוריה משנית

3316

10 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

נפגעי הטרור

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קוממיות - מנין?
בסוף דברי הברית שבפרשת בחקתי 1 מתוארת השראת השכינה בישראל אם בחוקות ה' נלך, מתוך המשך מדרגתם של ישראל, שנקנתה להם על-ידי "אל מוציאם ממצרים": "ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם: והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לא-לקים ואתם תהיו לי לעם: אני ה' א-לקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות".
"ואולך אתכם קוממיות", תרגם אונקלוס "ודברית יתכון בחרותא" (ואנהיג אתכם בחרות), ובתרגום ירושלמי "בקומה זקיפה ובראש גלי", וכן מובאים במדרש 2 דברי רבי חייא "בקומה זקופה ולא יראים מכל בריה", וכן הוא ברש"י ובראב"ע. והספורנו הוסיף: "היפך – אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה, ותשימי כארץ גווך". והרמב"ן חתם את הפרשה בדברים אלה: "ואלה הברכות לא תהיינה רק בהיות כל ישראל עושין רצון אביהם, ובנין שמים וארץ שלם על מכונו... ודע כי לא השיגו ישראל מעולם לברכות האלה בשלמותן, לא הרבים ולא היחידים מהם, שלא עלתה זכותם לכך... אבל יתקיים עמנו בזמן השלמות", במהרה בימינו אמן.
על-פי פסוקים אלו מבקשים אנו, הן בברכת אהבת-עולם והן בברכת-המזון, "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", "הרחמן הוא ישבור עולנו מעל צווארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו". המשמעות הפשוטה של הבקשה היא, שלעומת היותנו בחוץ-לארץ בגלות, נתונים תחת שלטון זר, אנו מבקשים שנצא משעבוד הגלות, ונשוב להיות בני חורין וזקופי קומה על ידי החזרה לארצנו . בארץ ישראל נהגו לומר "ותוליכנו מהרה קוממיות ב ארצנו" 3 , וגם נוסח זה, בשעה שהיתה הארץ נתונה תחת שלטון זרים, מתבאר באותו אופן: נזכה שישיבתנו בארצנו תהיה במצב של קוממיות - חירות משלטון זר, וזקיפות קומה יהודית על ידי שלטון לאומי בארצנו.
זו היתה משמעות הבקשה "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו-בארצנו" בזמן עבר. אולם אנו, שזכינו בעזרת ה', וזה למעלה משישים שנה שהכרזנו עצמאות בארצנו הקדושה, וממשלתנו – ממשלת ישראל היא, ברוך ה', צריכים להבין לעצמנו מהו תוכן הבקשה שאנו ממשיכים וממשיכים לבקש "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו ובארצנו", וכיצד תיבנה בעז"ה קומת הקוממיות ב ארצנו.
מצאנו עוד בדברי חז"ל שדרשו "קוממיות – שתי קומות" 4 , ומכאן מבוא להבנת עניין קוממיותנו.
שתי קומות הן לבניין האומה בארצה – בונים בחול ואחר כך מקדישים 5 . כך היה מטעים לנו רבנו הרצי"ה זצ"ל.
ובעינינו אנו רואים שאם ח"ו מתרשלים מלהיות "מקדישים", הרי שגם קומת החול משפילה עצמה, ואינה מתנהגת בקוממיות.

תוכנה של הקוממיות במהלך הגאולה
בסדר הברכות שבתפילת העמידה סידרו לנו חז"ל את סדר מהלך הגאולה 6 .
ברכת השנים – עוסקת בהכנתה של הארץ להתנער משממותיה, ובהדרגה לגדל את הענפים אשר ישאו אחר כך את הפירות, על מנת לקלוט את ישראל הבאים בקיבוץ הגלויות. והרי זה פלא, כיצד הלכה היא וחיתה הארץ הלזו הנשמה, והיתה לגן עדן.
ברכת קיבוץ גלויות - פלא קיבוץ הגלויות, כאותן עצמות יבשות הנעלות מקברותיהן וקרבות עצם אל עצמו - כל בית-ישראל – עמי – "מקבץ נדחי עמו ישראל".
והם-והם דברי הנביא יחזקאל 7 : "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא, כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם, והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה". ולהלן – להוסיף פסוקים מפרק ל"ז י"א-י"ב.
תהליך תחייה זה - יש בו אומנם הרוח המחיה אותו, היא הרוח המתוארת בדברי יחזקאל "כה אמר ה' אלקים לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם" 8 – שהיא "רוח הנצרכת ומספיקה למעט החיות בעצמות להתנועע ולהתקרב זה לזה", כפי שפירש ה"מצודת דוד" שם. אולם לא זו היא הרוח שבכוחה להעמיד על הרגליים חיל גדול מאוד, לשם כך צריכה לבוא פקודת רוח חדשה:
" ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר ה' אלוקים מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד" 9 .
ובהמשך: "וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם, והיה משכני עליהם והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם, וידעו הגוים כי אני ה' מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם" 10 .
קומה שלמה זו של הרוח גם היא נבנית בהדרגה, כמבואר בהמשך סדר ברכות העמידה:
וכיוון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך" 11 , וכתיב "ואשיבה שפטיך כבראשנה". וכיוון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: "ושבר פשעים וחטאים יחדו... (יכלו)". וכיוון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק", וכולל גרי הצדק עם הצדיקים, שנאמר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" וסמיך ליה "וכי יגור אתכם גר". והיכן מתרוממת קרנם - בירושלים, שנאמר שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך. וכיוון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד' אלוקיהם ואת דויד מלכם..." 12

השיבה שופטינו כבראשונה
נמצינו למדים שבדרך שבין ברכת הארץ וקיבוץ הגלויות, לבניין ירושלים וצמח דוד, שהן ברכות הגאולה 13 , ישנם שלושה שלבים:
1. השבת שופטינו כבראשונה, למען צדקינו במשפט, לתפארת המלך אוהב צדקה ומשפט.
2. כילוי המינים.
3. והרמת קרן הצדיקים, ובירושלים.
ב"ה אנו מתקדמים בתהליך הגאולה, ומתוך שתי הברכות - ברכת הארץ וקיבוץ גלויותינו – השייכות בעיקר לקומת ה"בונים החול" - אנו מצויים בפרק של "השיבה שופטינו" השייך לקומת ה"מקדישים", אשר רק ממנו מקור חיים לקומת החול. על כן בבואנו לכוון עין של מטה לעומת עין של מעלה - להבין מה ה' אלוקינו שואל מעימנו, ולחיות את תקופתנו בפעולה עם אל, בשוב ה' ציון - אנו מצווים לעסוק בסוגיית "השיבה שופטינו" ולהבינה.
ברכה זו היא שלב הכרחי ומקדים לבניין ירושלים, וכפי שכתב רש"י שם "וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים - קודם שנתיישבו בירושלים, שנאמר 'ואסירה כל בדיליך' ועל ידי כך 'ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה' כמו לשעבר, 'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה' - לכן סמכם לקבוץ גליות, והשיבה שפטינו וצדקינו במשפט".
פשט הברכה ועניינה הוא העמדת סדרי חיינו על אורחות משפט התורה. "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, ומלוך עלינו... לבדך בצדק ובמשפט". ואולם מהו שמסתתר בתוכה "והסר ממנו יגון ואנחה"? ומהו עניין "נעשה דין ברשעים" הבא דווקא מתוך קיבוץ הגלויות, ושייכותו לברכתנו?
"ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך" - דברים נוקבים מלמדנו בעל ספר "קול התור" על יסוד דברי חז"ל בסוף מסכת סוטה :
"עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים מצד שרו של עשיו וגם על ידי ארמילוס שר הערב-רב, אבל בסופו נופל ביד שרו של יוסף בעזרתו של משיח בן דוד בבחינת יהודה מציל את יוסף, אף מעז יצא מתוק ופועל ידינו ירצה ה'". "יודעים אנו מראש כי לעומת כל הדברים הטובים הבאים קימעא קימעא בעקבות משיחא... באים מכשולים מצד הסט"א, הדברים שמנו חז"ל שיהיו בעקבות משיחא ר"ל, אך בפועל ידינו נתגבר על כולם בסיעתא דשמיא..." "ומכאן נוכל להבין את דברי חז"ל על עקבות משיחא (סוטא מט) שם מונה הגמרא 'בעקבות משיחא האמת נעדרת וחוצפא יסגא, בן מנבל אב ונערים פני זקנים ילבינו' מדוע באים כל אלה במיוחד בעקבות משיחא יותר ממאשר בזמן אחר? בשביל שגאולת האמת וקידוש ה' הם תכלית הגאולה עם קיבוץ הגלויות ובניין ירושלים, לכן מתגבר הסט"א בכל כח מלחמתו, ויותר בעקבות משיחא לעקור את האמת... ולכן בעקבות משיחא האחרונים תגדל המידה של כפיות טובה ושילום רעה תחת טובה באופן שלא היתה כמוה מיום בריאת העולם". "ב'עקבות משיחא' שבחז"ל תרתי משמע, בזמן עקבות משיחא ובעצם עקבות משיחא, כלומר בעצם הפעילות של אתחלתא דגאולה שהם קיבוץ גלויות, בניין ירושלים, גאולת האמת וקידוש ה' כדלעיל, אז יגבר הסט"א להפריע ולהכשיל על ידי עקירת האמת ומניעת קידוש ה' ועל זאת נאמר (תהלים פט) 'אשר חרפו עקבות משיחך'". את כל זאת חובה עלינו לדעת ולהבין מראש בעבודתנו הקדושה למען קיבוץ גלויות ובניין ירושלים, לדעת מראש כי במידה שהעבודה הקדושה הזאת תגדל – "יגבר הסט"א להפריע ולהכשיל בנשקו העיקרי שהוא עקירת האמת כמבואר לעיל עפ"י דברי חז"ל ודברי רבנו הגר"א. ובידענו כל זאת מראש את שאיפתו וכח מלחמתו של הסט"א נדע את אופני הדרך ואת דרכי המעשה שלפנינו, נדע כיצד להלחם נגדו, בזה לעומת זה, היינו הסט"א רוצה לעקור את האמת ולהביא לידי חלול השם ואנחנו נלחם נגדו ע"י גאולת האמת וקידוש ה' , גם זה נכלל בכונת הכתוב 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור' וכח חותמו של הקב"ה שהוא אמת יעמוד לנו על כל צעד ושעל במלחמתנו זו... והיה כאשר אנו נעשה למען גאולת האמת מלמטה אז נסתייע מלמעלה בכח חותמו של הקב"ה..." 14
ואמנם באופן נפלא מאוד העמיק מרן הרב זצ"ל בניתוח סוגיות הרשעה והכרחיותה בעולם בתהליך תחיית האומה, והאירה באורותיו:
"מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האמה תתעורר לבוא. השלווה הגשמית שתבוא לחלק מהאמה, אשר ידמו שכבר באו למטרתם כלה, תקטין את הנשמה, ויבואו ימים אשר תאמר אין בהם חפץ... עד אשר יבוא סעא ויהפוך מהפכה, ויראה אז בעליל כי חסן ישראל הוא בקודש עולמים, באור ה' ובתורתו... הצורך למרידה זו, היא הנטיה לצד החמריות, שמכרחת להולד בכללות האמה... וזאת הנטיה כשתולד תדרך בזעם ותחולל סופות, והם הם חבלי משיח אשר יבסמו את העולם כולו על ידי מכאוביהם". 15
"כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים כך אי אפשר לעולם בלא רשעים... כשהשמרים מתמעטים והיין עומד בלא שמריו, הרי הוא עלול לקלקול וחימוץ. הגלות דלדלה את את כח החיים של האמה ושמרינו נתמעטו הרבה מאוד, עד שיש סכנה לקיום החיים של האמה מחסר תפיסת חיים מעובה, האחוזה בבהמיות ובאדמה ושקיעתה החמרית... אבל לכל זמן, וכבר כשל הכח, והקיום העצמי תובע את תפקידו, ושיבת ישראל לארצו בשביל קיומו העצמי הוא מאורע מוכרח, וקיומו זה יוצר את שמריו נושאי הרשעה והחוצפא של עקבתא דמשיחא... וסוף המהלך הוא שקוע השמרים בתחתית, הנמחת הכחות הרשעיות בתהום החיים, ואז מתבטל מהם כל תכנם המכאיב ומזעזע. אבל בהמשך יצרתם שהנם הולכים ביחד עם היין, חיי האמה ורוחה התעורר, הם מעכירים אותו והלבבות רועשים למראה התסיסה, וינוח הלב וישקוט במכונו רק למראה העתיד ההולך ועושה את מסילתו במפלאות תמים דעים, "מי יתן טהור מטמא לא אחד". 16
אך סוף כל סוף מצדנו ודאי שאנו קרואים להיות שותפים לאותה "מהפכה" של "השיבה שופטייך כבראשונה", "ולמראה העתיד" צריכות להיות מכוונות פעולותינו בעזרת ה'.
מבואר שכיוון שנתקבצו הגלויות – מתקיים בירור רוחני, הקב"ה משיב ידו עלינו, "ואשיבה" במשמעות שוב, פעם נוספת, חוזר ופועל עלינו, והפעם בירור רוחני – "ואצרוף כבור סיגיך וכו'" ועל-ידי כך "ואשיבה שופטיך כבראשונה" – אושיב בך, ואשיב לך את מדרגת הקודש – "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
בספר אבודרהם 17 הביא בשם הריב"א:
"י"ג ברכות אמצעיות הם שישה כנגד שישה... ששה ראשונות באדם עצמו... ואחר ששאל ששה בצורכי היחיד חוזר לשאול בצורכי הרבים, 'תקע בשופר' להרים דגל לחירותנו, שהוא ראש הכל לכלל ישראל, כנגד 'חונן הדעת'... ואחר כך אומר 'השיבה שופטינו' כנגד 'השיבנו' וסימן כי לאחר קיבוץ גלויות יהיה מינוי שופטים שנאמר 'ונקבצו בני ישראל ובני יהודה יחדיו ושמו להם ראש אחד'".
ולפני כן ביאר 18 :
"וחתימת מלך אוהב צדקה ומשפט רומזת לדוד המלך היושב על המשפט ולפיכך תקנו בסוף ארבעתן מלכות בעבור חשיבות שהן רומזות לאבות ולדוד והוא ע"ש מה שנאמר לדוד (ש"ב ז, ט) ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ, כנ"ל. ואח"כ מצאתי שפירש הריב"א נר"ו כי מפני ששלש ראשונות הם כנגד ג' אבות ונאמר בהם אלהות אמר כנגדם שלש מלכיות, ומלך אוהב צדקה ומשפט כנגד מה שכתוב אלהי דוד אביך וכן כתוב (תה' קמה, א) ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. ואמר (שם קמו, י) ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון וגו'."
ההקבלה לברכת "השיבנו" – השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך, מאירה את ברכת "השיבה שופטינו" כבקשה, להחזיר עטרת משפט התורה וסנהדרין למקומם. 19
ואולם "החזירנו בתשובה שלמה לפניך" הינה לא רק בקשה אלא גם תהליך של בירור, הכולל חרטה ועזיבת החטא, וכנגדו ב"השיבה שופטינו".
נשים לב למבואר ברש"י, והדברים מוכרחים ומדויקים בגמרא, שאין מטרת העמדת השופטים עשיית דין ברשעים, אלא אדרבה: השלב הראשון הוא "ואסירה כל בדילייך", ועל-ידי כך "ואשיבה שופטיך כבראשונה" 20 . ומפורשים הדברים גם בדברי רש"י במסכת ברכות 21 בביאור נוסח תפילת "הביננו", שהיא קיצור תפילת העמידה, שהכריע רש"י, בנוסח המקביל לברכת "השיבה שופטינו", כלשון "אחר" זה לשונו:
"והתועים על דעתך - העוברים על דבריך ישפטו - כנגד צדקה ומשפט. לשון אחר: והתועים במשפט על דעתך ישפטו, השיבם ללמדם לשפוט כדבריך , וכן עיקר נראה לי וכן בהלכות גדולות" (מבואר שתוכן הברכה אינו להעמיד משפט לשפוט את הרשעים, אלא להעמיד את המשפט לשפוט כדבריך – להעמידו על דין התורה).
העמדת השופטים הרי היא אפוא שלב בניין הרוח הבא אחר קיבוץ הגלויות, ותוכנו הוא להעמיד את חיינו על-פי משפט התורה. אלא שהדברים נעשים בתהליך. נצרך תהליך של בירור, בירור רוחני שיש בו "צירוף" מפני כוחות המעכבים את תהליך ההבראה הזה, "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך".
בירור זה - שבו אין מתעלמים מהרע, מבינים עד כמה מתאמץ הוא לעכב ומתאמצים למולו במלחמת הקודש באופנים שונים - הוא חלק מתהליך הבנייה של ברכת "השיבה שופטינו", שהיא כל כולה בנייה חיובית של קומת הרוח ברוח איתנה, וכמה חשובה היא הרוח האיתנה הבהירה הקוממיותית, דווקא משום האופן המיוחד של הבירור הנ"ל, שבו עיקר סילוק החושך הוא על-ידי ריבוי האור "ומלוך עלינו מהרה ה' אלוקינו לבדך בחסד וברחמים", "השיבה שופטינו כבראשונה... והסר ממנו יגון ואנחה".
התקדמנו, ברוך ה', ומתוך שתי המדרגות של ברכת הארץ וקיבוץ גלויות אנו הולכים ומגיעים אל החובה לעמול לבניין מדרגות הקודש של "השיבה שופטינו כבראשונה".
בירורי דברים, ודבקות באמת ומלחמתה.
בירורי תורה להעמדת משפטי התורה בחיינו הפרטיים, והנהגתם למעשה!
ליבוני סוגיות התורה-המדינה למכלול חיינו הציבוריים, והכשרת הלבבות והפעילים על אל, להנהגתם. ומעל ועם הכול, הכשרת תלמידי חכמים "לשאת את הארון".

קוממיות פנימית תזקוף את קוממיות המפעל כולו
השלב הבא בבניין הקודש יהיה בעזרת ה' רוממות קרנם של הצדיקים, והיא כבר אחוזה בבניין ירושלים. גם ביחס לכך כבר לימדונו חז"ל 22 "מי בז ליום קטנות - מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבוא? קטנות שהיתה בהם, שלא האמינו בהקב"ה", ומכאן עולה ביתר תוקף חובת רוממות קרנם של צדיקים מתוך עוז של תורה, שלא להיות קטנים אלא גדולים. אין כל רשות לצדיקים להיות קטנים בעיני עצמם, שכן שם ה' הם נושאים, ועל כן חייבים הם להיות גדולים. גדולים במבט ובהשקפה, גדולים באמונה ובהנהגה – "ובשם א-לוקינו נדגול".
זו היא משמעות "הקוממיות בארצנו", קומה עליונה של דבר ה' ששורה על מפעל תחייתנו הלאומי, בראש גלי ובקומה זקופה "דגלית" בהירה וברורה, מאירה ומשמחת, מסירה יגון ואנחה, מבררת עמדתה מתוך תורת אמת גדולה ועמוקה, בקול בהיר וצלול מלא אמונה ומתוך כך אהבה. זוהי קומת הקוממיות הנדרשת לעת הזאת מתלמידי חכמים ותלמידיהם. ככל שתתברר קומה זאת בקוממיות כלפי פנים - כך נזקוף קומת המפעל כולו אל מול כל מעכביו שמבחוץ, "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' עליך ויראו ממך".
עד כאן בדברי קודש של תורה, ועכשיו לדברי הקודש של החול.

^ 1. ויקרא כו, יא-יג.
^ 2. בראשית רבה פי"ב, ו.
^ 3. עיין בספר "מנהגי ארץ ישראל", גליס, עמ' לא.
^ 4. בבא בתרא עה ע"א. (שני ממי"ן קא דריש – רשב"ם)
^ 5. על-פי בבא מציעא נז ע"ב. המשמעות המקורית של ביטוי זה מבוארת בדברי רש"י שם "כשהן בונין בניני הקדש לא היו קונין האבנים והטיט ממעות הקדש, כדי שלא יבואו האומנין והעם לידי מעילה אם ישבו עליהם, או אם יהנו מהם, אלא לוקחין בהקפה, והרי הן חול עד שיבנו בחומה, ומשהן בנויות בחומה נותנין מעות הקדש, ולוקחין אותן, והוא הקדשן, או אם התנדב אדם אבנים - נותנן לבנאי ואינו קורא שם הקדש עליהן עד שיתננו בבנין".
^ 6. עיין מגילה יז ע"ב.
^ 7. פרק לו, פסוקים ח-י.
^ 8. יחזקאל לז, ה.
^ 9. יחזקאל לז, ט-י.
^ 10. שם, כו-כח.
^ 11. ישעיהו א, כה'-כו.
^ 12. מגילה יז ע"ב.
^ 13. עיין רש"י שם "אתחלתא דגאולה היא - ואף על גב דהאי גאולה לאו גאולה דגלות היא, אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד, דהא ברכת קיבוץ ובנין ירושלים וצמח דוד יש לכל אחת ואחת ברכה לעצמה לבד מגאולה זו, אפילו הכי, כיון דשם גאולה עלה - קבעוה בשביעית".
^ 14. ציטוטים בדילוג מספר "קול התור"
^ 15. "אורת התחייה", פסקה מד.
^ 16. שם, מה.
^ 17. עמוד קז.
^ 18. עמוד צז.
^ 19. ספר "יערות הדבש".
^ 20. וכן הועתק בטור או"ח סי' קי"ח.
^ 21. דף כט ע"א.
^ 22. סוטה מח ע"ב.
יוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.

תקופתנו בתהליך הגאולה

הרב חיים ירוחם סמוטריץ

ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע, השעורים באתר מזמן היותו ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.

שיחות ליום העצמאות
וקדמוניות אל תתבוננו
איר תשע"ז
1:19
גיטין
סוגיית "מעמד שלושתם"
י' תמוז התשע"ג
תקופתנו בתהליך הגאולה
קוממיות – הלכה
ג איר תשס"ט
עניני החג
פורים על שם הפור
אדר התשס"א

תקופתנו בתהליך הגאולה

37 דק'
תקופתנו בתהליך הגאולה
איך אפשר לא לומר תודה?
דברים שנאמרו ביום העצמאות התשס"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יום העצמאות התשס"ה
רביבים
סיפורי ארץ ישראל הישנה והטובה
הרב אליעזר מלמד | אייר התשע"ה
תקופתנו בתהליך הגאולה
יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם
עיון במזמור קז, ליום העצמאות ויום ירושלים
הרב שמעון קליין | תשס"ה
שיעורים נוספים
לתוקפו של יום - עצמאות בתיזמון מדוייק
הרב יוסף כרמל | איר תשע"ג

תקופתנו בתהליך הגאולה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב אליקים לבנון
הרב יהושע שפירא
הרב משה אליה
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב הראשי ישראל מאיר לאו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו